#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:3
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בראשית.	אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים (תהלים קיא ו), שאם יאמרו אמות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בראשית ברא.	אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו זכרונם לברכה בשביל התורה שנקראת (משלי ח כב) ראשית דרכו, ובשביל ישראל שנקראו (ירמיה ב ג) ראשית תבואתו. ואם באת לפרשו כפשוטו כך פרשהו בראשית בריאת שמים וארץ והארץ היתה תהו ובהו וחשך ויאמר אלהים יהי אור. ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה לומר שאלו קדמו, שאם בא להורות כך, היה לו לכתוב בראשונה ברא את השמים וגו', שאין לך ראשית במקרא שאינו דבוק לתבה של אחריו, כמו (שם כו א) בראשית ממלכות יהויקים, (בראשית י י) ראשית ממלכתו, (דברים יח ד) ראשית דגנך, אף כאן אתה אומר בראשית ברא אלהים וגו', כמו בראשית ברא. ודומה לו (הושע א ב) תחלת דבר ה' בהושע, כלומר תחלת דבורו של הקדוש ברוך הוא בהושע, ויאמר ה' אל הושע וגו'. ואם תאמר להורות בא שאלו תחלה נבראו, ופירושו בראשית הכל ברא אלו, ויש לך מקראות שמקצרים לשונם וממעטים תבה אחת, כמו (איוב ג י) כי לא סגר דלתי בטני, ולא פירש מי הסוגר, וכמו (ישעיה ח ד) ישא את חיל דמשק, ולא פירש מי ישאנו, וכמו (עמוס ו יב) אם יחרוש בבקרים, ולא פרש אם יחרוש אדם בבקרים, וכמו (ישעיה מו י) מגיד מראשית אחרית, ולא פרש מגיד מראשית דבר אחרית דבר. אם כן תמה על עצמך, שהרי המים קדמו, שהרי כתיב ורוח אלהים מרחפת על פני המים, ועדיין לא גלה המקרא בריאת המים מתי היתה, הא למדת שקדמו המים לארץ. ועוד שהשמים מאש ומים נבראו, על כרחך לא למד המקרא סדר המוקדמים והמאוחרים כלום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברא אלהים.	ולא אמר ברא ה', שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, ראה שאין העולם מתקים, הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין, היינו דכתיב (להלן ב ד) ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תהו ובהו.	תהו לשון תמה ושממון שאדם תוהא ומשתומם על בהו שבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תהו.	אישטורדישו''ן בלע''ז [מבוכה]:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בהו.	לשון רקות וצדו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על פני תהום.	על פני המים שעל הארץ.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ורוח אלהים מרחפת.	כסא הכבוד עומד באויר ומרחף על פני המים ברוח פיו של הקדוש ברוך הוא ובמאמרו, כיונה המרחפת על הקן אקוביטי''ר בלע''ז [לכסות]:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל.	אף בזה אנו צריכים לדברי אגדה ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים והבדילו לצדיקים לעתיד לבא. ולפי פשוטו כך פרשהו ראהו כי טוב ואין נאה לו ולחשך שיהיו משתמשין בערבוביא, וקבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יום אחד.	לפי סדר [לשון] הפרשה היה לו לכתוב יום ראשון, כמו שכתב בשאר הימים שני, שלישי, רביעי. למה כתב אחד, לפי שהיה הקדוש ברוך הוא יחיד בעולמו שלא נבראו המלאכים עד יום שני, כך מפורש בבראשית רבה (ג ח):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יהי רקיע.	יחזק הרקיע. שאף על פי שנבראו שמים ביום ראשון, עדיין לחים היו, וקרשו בשני מגערת הקדוש ברוך הוא באמרו יהי רקיע, וזהו שכתוב (איוב כו יא) עמודי שמים ירופפו כל יום ראשון. ובשני יתמהו מגערתו, כאדם שמשתומם ועומד מגערת המאיים עליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בתוך המים.	באמצע המים, שיש הפרש בין מים העליונים לרקיע כמו בין הרקיע למים שעל הארץ, הא למדת שהם תלוים במאמרו של מלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויעש אלהים את הרקיע.	תקנו על עמדו והיא עשיתו, כמו (דברים כא יב) ועשתה את צפרניה: מעל לרקיע. על הרקיע לא נאמר אלא	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעל לרקיע.	לפי שהן תלויים באויר. ומפני מה לא נאמר כי טוב ביום שני, לפי שלא נגמרה מלאכת המים עד יום שלישי, והרי התחיל בה בשני, ודבר שלא נגמר אינו במלואו ובטובו, ובשלישי שנגמרה מלאכת המים והתחיל מלאכה אחרת וגמרה, כפל בו כי טוב שני פעמים, אחד לגמר מלאכת השני ואחד לגמר מלאכת היום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקרא אלהים לרקיע שמים.	שא מים, שם מים, אש ומים, שערבן זה בזה ועשה מהם שמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יקוו המים.	[שהיו] שטוחין על פני כל הארץ והקום באוקינוס, הוא הים הגדול שבכל הימים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קרא ימים.	והלא ים אחד הוא, אלא אינו דומה טעם דג העולה [מן הים] בעכו לטעם דג העולה [מן הים] באספמיא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תדשא הארץ דשא עשב.	לא דשא לשון עשב ולא עשב לשון דשא, ולא היה לשון המקרא לומר תעשיב הארץ, שמיני דשאים מחלקין, כל אחד לעצמו נקרא עשב פלוני, ואין לשון למדבר לומר דשא פלוני, שלשון דשא הוא לבישת הארץ כשהיא מתמלאת בדשאים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תדשא הארץ.	תתמלא ותתכסה לבוש עשבים. בלשון לעז נקרא דשא אירבידי''ץ [מכלול העשבים] כלן בערבוביא, וכל שורש לעצמו נקרא עשב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מזריע זרע.	שיגדל בו זרעו לזרוע ממנו במקום אחר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עץ פרי.	שיהא טעם העץ כטעם הפרי, והיא לא עשתה כן, אלא (פסוק יב) ותוצא הארץ עץ עשה פרי, ולא העץ פרי, לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה ונתקללה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר זרעו בו.	הן גרעני כל פרי, שמהן האילן צומח כשנוטעין אותן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותוצא הארץ .	אף על פי שלא נאמר למינהו בדשאין בציווייהן, שמעו שנצטוו האילנות על כך, ונשאו קל וחמר בעצמן, כמפורש באגדה בשחיטת חלין (חולין ס.):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יהי מארת .	מיום ראשון נבראו, וברביעי צוה עליהם להתלות ברקיע, וכן כל תולדות שמים וארץ נבראו מיום ראשון, וכל אחד ואחד נקבע ביום שנגזר עליו, הוא שכתוב (פסוק א) את השמים, לרבות תולדותיהם, ואת הארץ, לרבות תולדותיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יהי מארת.	חסר וי''ו כתיב, על שהוא יום מארה ליפול אסכרה בתינוקות, הוא ששנינו ברביעי היו מתענים על אסכרה שלא תפל בתינוקות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	להבדיל בין היום ובין הלילה.	משנגנז האור הראשון, אבל בשבעת ימי בראשית שמשו האור והחשך הראשונים יחד בין ביום ובין בלילה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיו לאתת.	כשהמאורות לוקין סימן רע הוא לעולם, שנאמר (ירמיה י ב) מאותות השמים אל תחתו, בעשותכם רצון הקדוש ברוך הוא אין אתם צריכין לדאג מן הפרענות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולמועדים.	על שם העתיד, שעתידים ישראל להצטוות על המועדות, והם נמנים למולד הלבנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולימים.	שמוש החמה חצי יום ושמוש הלבנה חציו, הרי יום שלם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושנים.	לסוף שלש מאות ששים וחמשה ימים יגמרו מהלכם בשנים עשר מזלות המשרתים אותם והיא שנה. (וחוזרים ומתחילים פעם שניה לסבב בגלגל כמהלכן הראשון):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיו למאורות.	עוד זאת ישמשו שיאירו לעולם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המארת הגדלים .	שוים נבראו, ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת הכוכבים.	על ידי שמיעט את הלבנה, הרבה צבאיה להפיס דעתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נפש חיה.	שיש בה חיות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	התנינם.	דגים גדולים שבים. ובדברי אגדה הוא לויתן ובן זוגו שבראם זכר ונקבה והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא, שאם יפרו וירבו לא יתקים העולם בפניהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נפש החיה.	שיש בה חיות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויברך אתם.	לפי שמחסרים אותן וצדין מהם ואוכלין אותם הצרכו לברכה. ואף החיות הוצרכו לברכה, אלא מפני הנחש שעתיד לקללה, לכך לא ברכן, שלא יהא הוא בכלל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פרו.	לשון פרי, כלומר עשו פירות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ורבו.	אם לא אמר אלא פרו היה אחד מוליד אחד ולא יותר, ובא ורבו שאחד מוליד הרבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תוצא הארץ.	הוא שפרשתי (פסוק יד) שהכל נברא מיום ראשון ולא הצרכו אלא להוציאם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ורמש.	הם שרצים שהם נמוכים ורומשים על הארץ, נראים כאלו נגררים, שאין הלוכן נכר. כל לשון רמש ושרץ בלשוננו קונמובר''יש בלע''ז [רוחשים]:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויעש.	תקנם בצביונם ובקומתן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נעשה אדם.	ענותנותו של הקדוש ברוך הוא למדנו מכאן, לפי שהאדם בדמות המלאכים ויתקנאו בו לפיכך נמלך בהם, וכשהוא דן את המלכים הוא נמלך בפמליא שלו, שכן מצינו באחאב שאמר לו מיכה (מלכים א' כב יט) ראיתי את ה' ישב על כסאו וכל צבא השמים עמד עליו מימינו ומשמאלו, וכי יש ימין ושמאל לפניו, אלא אלו מימינים לזכות ואלו משמאילין לחובה. וכן (דניאל ד יד) בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא, אף כאן בפמליא שלו נמלך ונטל רשות, אמר להם יש בעליונים כדמותי, אם אין בתחתונים כדמותי, הרי יש קנאה במעשה בראשית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בצלמנו.	בדפוס שלנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כדמותנו.	להבין ולהשכיל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירדו בדגת הים.	יש בלשון הזה לשון רדוי ולשון ירידה, זכה רודה בחיות ובבהמות, לא זכה נעשה ירוד לפניהם והחיה מושלת בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויברא אלהים את האדם בצלמו.	בדפוס העשוי לו, שהכל נברא במאמר והוא נברא בידים, שנאמר (תהלים קלט ה) ותשת עלי כפכה, נעשה בחותם כמטבע העשויה על ידי רושם שקורין קוי''ן בלע''ז [מטבע] וכן הוא אומר (איוב לח יד) תתהפך כחמר חותם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בצלם אלהים ברא אתו.	פרש לך שאותו צלם המתקן לו צלם דיוקן יוצרו הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זכר ונקבה ברא אתם.	ולהלן הוא אומר (בראשית ב כא) ויקח אחת מצלעתיו וגו', מדרש אגדה שבראו שני פרצופין בבריאה ראשונה ואחר כך חלקו. ופשוטו של מקרא, כאן הודיעך שנבראו שניהם בששי ולא פרש לך כיצד בריתן ופרש לך במקום אחר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכבשה.	חסר וי''ו, ללמדך שהזכר כובש את הנקבה שלא תהא יצאנית, ועוד ללמדך שהאיש שדרכו לכבוש מצוה על פריה ורביה ולא האשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכם יהיה לאכלה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולכל חית הארץ.	השוה להם הכתוב בהמות וחיות למאכל, ולא הרשה לאדם ולאשתו להמית בריה ולאכל בשר, אך כל ירק עשב יאכלו יחד כלם, וכשבאו בני נח התיר להם בשר, שנאמר (להלן ט ג) כל רמש אשר הוא חי וגו' כירק עשב שהתרתי לאדם הראשון, נתתי לכם את כל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יום הששי.	הוסיף ה' בששי בגמר מעשה בראשית, לומר שהתנה עמהם על מנת שיקבלו עליהם ישראל חמשה חומשי תורה. דבר אחר יום הששי כלם תלוים ועומדים עד יום הששי, הוא ששי בסיון המוכן למתן תורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויכל אלהים ביום השביעי.	רבי שמעון אומר בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקדש, הקדוש ברוך הוא שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה ונראה כאלו כלה בו ביום. דבר אחר מה היה העולם חסר, מנוחה, באת שבת באת מנוחה, כלתה ונגמרה המלאכה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויברך ויקדש.	ברכו במן שכל ימות השבת היה יורד להם עמר לגלגלת ובששי לחם משנה, וקדשו במן שלא ירד בו מן כלל והמקרא כתוב על שם העתיד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר ברא אלהים לעשות.	המלאכה שהיתה ראויה לעשות בשבת כפל ועשאה בששי, כמו שמפורש בבראשית רבה (יא י):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלה.	האמורים למעלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה'.	למדך שכלם נבראו ביום ראשון. דבר אחר בהבראם, בה' בראם שנאמר (ישעיה כו ד) ביה ה' צור עולמים בשתי אותיות הללו של שם יצר שני עולמים, ולמדך כאן שהעולם הזה נברא בה''א (רמז כמו שה''א פתוחה למטה, כך העולם פתוח לשבים בתשובה. ועולם הבא נברא ביו''ד לומר שצדיקים שבאותו זמן מועטים כמו י' שהיא קטנה באותיות). רמז שירדו הרשעים למטה לראות שחת כה''א זאת שסתומה מכל צדדים ופתוחה למטה לרדת דרך שם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טרם יהיה בארץ.	כל טרם שבמקרא לשון עד לא הוא, ואינו לשון קודם, ואינו נפעל לומר הטרים כאשר יאמר הקדים, וזה מוכיח, ועוד אחר (שמות ט ל) כי טרם תיראון, עדין לא תיראון. ואף זה תפרש עדיין לא היה בארץ כשנגמרה בריאת העולם בששי קודם שנברא אדם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכל עשב השדה טרם יצמח.	עדיין לא צמח, ובשלישי שכתוב ותוצא הארץ, על פתח הקרקע עמדו עד יום ששי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי לא המטיר.	ומה טעם לא המטיר, לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתם של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צרך לעולם התפלל עליהם וירדו, וצמחו האילנות והדשאים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה' אלהים.	ה' הוא שמו, אלהים שהוא שופט ושליט על כל, וכן פרוש זה בכל מקום לפי פשוטו, ה' שהוא אלהים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואד יעלה.	לענין בריאתו של אדם, העלה את התהום והשקה העננים לשרות העפר ונברא אדם, כגבל זה שנותן מים ואחר כך לש את העיסה, אף כאן והשקה ואחר כך וייצר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וייצר.	שתי יצירות, יצירה לעולם הזה ויצירה לתחית המתים, אבל בבהמה שאינה עומדת לדין לא נכתב ביצירה שני יודי''ן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עפר מן האדמה.	צבר עפרו מכל האדמה מארבע רוחות, שכל מקום שימות שם תהא קולטתו לקבורה. דבר אחר נטל עפרו ממקום שנאמר בו (שמות כ כא) מזבח אדמה תעשה לי, אמר הלואי תהיה לו כפרה ויוכל לעמוד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויפח באפיו.	עשאו מן התחתונים ומן העליונים, גוף מן התחתונים ונשמה מן העליונים, לפי שביום ראשון נבראו שמים וארץ. בשני ברא רקיע לעליונים. בשלישי תראה היבשה לתחתונים. ברביעי ברא מאורות לעליונים. בחמישי ישרצו המים לתחתונים, הוזקק הששי לבראות בו בעליונים ובתחתונים, ואם לאו יש קנאה במעשה בראשית, שיהיו אלו רבים על אלו בבריאת יום אחד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לנפש חיה.	אף בהמה וחיה נקראו נפש חיה, אך זו של אדם חיה שבכלן, שנתוסף בו דעה ודבור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקדם.	במזרחו של עדן נטע את הגן. ואם תאמר הרי כבר כתב (לעיל א כז) ויברא אלהים את האדם וגו'. ראיתי בברייתא של ר' אלעזר בנו של ר' יוסי הגלילי משלושים ושתים מדות שהתורה נדרשת, וזו אחת מהן כלל שלאחריו מעשה הוא פרטו של ראשון. ויברא את האדם זהו כלל, סתם בריאתו מהיכן וסתם מעשיו, חזר ופירש וייצר ה' אלהים וגו', ויצמח לו גן עדן, ויניחהו בגן עדן, ויפל עליו תרדמה, השומע סבור שהוא מעשה אחר, ואינו אלא פרטו של ראשון. וכן אצל הבהמה חזר וכתב ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה (ב יט), כדי לפרש ויבא אל האדם לקרות שם, וללמד על העופות שנבראו מן הרקק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויצמח.	לענין הגן הכתוב מדבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בתוך הגן.	באמצע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פישון.	הוא נילוס נהר מצרים ועל שם שמימיו מתברכין ועולין ומשקין את הארץ נקרא פישון, כמו ופשו פרשיו. דבר אחר פישון שהוא מגדל פשתן שנאמר על מצרים (ישעיה יט ט) ובשו עובדי פשתים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גיחון.	שהיה הולך והומה והמייתו גדולה מאד, כמו (שמות כא כח) כי יגח, שמנגח והולך והומה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חדקל.	שמימיו חדין וקלין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פרת.	שמימיו פרין ורבין ומברין את האדם. כוש ואשור. עדיין לא היו, וכתב המקרא על שם העתיד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קדמת אשור.	למזרחה של אשור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הוא פרת.	החשוב על כלם, הנזכר על שם ארץ ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקח.	לקחו בדברים נאים ופתהו ליכנס:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא טוב היות .	שלא יאמרו שתי רשויות הן הקדוש ברוך הוא יחיד בעליונים ואין לו זוג, וזה יחיד בתחתונים ואין לו זוג:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עזר כנגדו.	זכה עזר, לא זכה כנגדו להלחם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויצר	וגו'	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מן האדמה.	היא יצירה היא עשייה האמורה למעלה (לעיל א כה) ויעש אלהים את חית הארץ וגו', אלא בא ופירש שהעופות מן הרקק נבראו, לפי שאמר למעלה מן המים נבראו וכאן אמר מן הארץ נבראו. ועוד למדך כאן שבשעת יצירתן מיד בו ביום הביאם אל האדם לקרות להם שם. ובדברי אגדה יצירה זו לשון רידוי וכבוש, כמו (דברים כ יט) כי תצור אל עיר, שכבשן תחת ידו של אדם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה .	סרסהו ופרשהו כל נפש חיה אשר יקרא לו האדם שם הוא שמו לעולם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולאדם לא מצא עזר		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויפל ה' אלהים תרדמה.	כשהביאן הביאן לפניו כל מין ומין זכר ונקבה, אמר לכלם יש בן זוג ולי אין בן זוג, מיד ויפל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מצלעותיו.	מסטריו, כמו (שמות כו כ) ולצלע המשכן, זהו שאמרו שני פרצופים נבראו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויסגר.	מקום החתך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישן ויקח.	שלא יראה חתיכת הבשר שממנו נבראת ותתבזה עליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויבן.	כבנין, רחבה מלמטה וקצרה מלמעלה לקבל הולד, כאוצר של חטים שהוא רחב מלמטה וקצר מלמעלה, שלא יכביד משאו על קירותיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זאת הפעם.	מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו בהם עד שבא על חוה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לזאת יקרא אשה כי מאיש .	לשון נופל על לשון, מכאן שנברא העולם בלשון הקדש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על כן יעזב איש.	רוח הקדש אומרת כן, לאסור על בני נח את העריות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לבשר אחד.	הולד נוצר על ידי שניהם, ושם נעשה בשרם אחד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא יתבוששו.	שלא היו יודעים דרך צניעות להבחין בין טוב לרע, ואף על פי שנתנה בו דעה לקרות שמות, לא נתן בו יצר הרע עד אכלו מן העץ ונכנס בו יצר הרע וידע מה בין טוב לרע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והנחש היה ערום.	מה ענין זה לכאן היה לו לסמוך (פסוק כא) ויעש לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם. אלא למדך מאיזו עלה קפץ הנחש עליהם, ראה אותם ערומים ועוסקים בתשמיש לעין כל ונתאוה לה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ערום מכל.	לפי ערמתו וגדלתו היתה מפלתו, ערום מכל, ארור מכל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אף כי אמר .	שמא אמר לכם לא תאכלו מכל וגו'. ואף על פי שראה אותם אוכלים משאר פרות, הרבה עליה דברים כדי שתשיבנו ויבא לדבר באותו העץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא תגעו בו.	הוסיפה על הצווי, לפיכך באה לידי גרעון, הוא שנאמר (משלי ל ו) אל תוסף על דבריו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא מות תמתון.	דחפה עד שנגעה בו, אמר לה כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי יודע.	כל אמן שונא את בני אמנותו, מן העץ אכל וברא את העולם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והייתם כאלהים.	יוצרי עולמות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותרא האשה.	ראתה דבריו של נחש והנאו לה והאמינתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי טוב העץ.	להיות כאלהים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכי תאוה הוא לעינים.	כמו שאמר לה ונפקחו עיניכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונחמד להשכיל.	כמו שאמר לה יודעי טוב ורע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותתן גם לאישה עמה.	שלא תמות היא ויחיה הוא, וישא אשה אחרת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גם.	לרבות כל בהמה וחיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותפקחנה עיני שניהם.	לענין החכמה דבר הכתוב ולא לענין ראיה ממש, וסוף המקרא מוכיח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וידעו כי עירמם הם.	אף הסומא יודע כשהוא ערום, אלא מהו וידעו כי עירומים הם, מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו המנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עלה תאנה.	הוא העץ שאכלו ממנו, בדבר שנתקלקלו בו נתקנו, אבל שאר העצים מנעום מלטול עליהם. ומפני מה לא נתפרסם העץ, שאין הקדוש ברוך הוא חפץ להונות בריה, שלא יכלימוהו ויאמרו זהו שלקה העולם על ידו. מדרש רבי תנחומא (וירא יד):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישמעו.	יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה (יט ו) ובשאר מדרשות ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המישבת דברי המקרא דבר דבור על אפניו. ומשמעו, שמעו את קול הקדוש ברוך הוא שהיה מתהלך בגן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרוח היום.	לאותו רוח שהשמש באה משם וזו היא מערבית, שלפנות ערב חמה במערב, והם סרחו בעשירית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איכה.	יודע היה היכן הוא, אלא לכנס עמו בדברים, שלא יהא נבהל להשיב אם יענישהו פתאום. וכן בקין (בראשית ד ט) אמר לו אי הבל אחיך, וכן בבלעם (במדבר כב ט) מי האנשים האלה עמך, לכנס עמהם בדברים, וכן בחזקיה בשלוחי (אויל) מרודך בלאדן (ישעיה לט א):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי הגיד לך.	מאין לך לדעת מה בשת יש בעומד ערום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המן העץ.	בתמיהה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר נתת עמדי.	כאן כפר בטובה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השיאני.	הטעני כמו (דה''י ב' לב טו) אל ישיא אתכם חזקיהו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי עשית זאת.	מכאן שאין מהפכים בזכותו של מסית, שאלו שאלו למה עשית זאת, היה לו להשיב דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מכל הבהמה ומכל חית השדה.	אם מבהמה נתקלל מחיה לא כל שכן, העמידו רבותינו מדרש זה במסכת בכורות (דף ח א) ללמד שימי עבורו של נחש שבע שנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על גחונך תלך.	רגלים היו לו ונקצצו טו	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואיבה אשית.	אתה לא נתכונת אלא שימות אדם כשיאכל הוא תחלה ותשא את חוה, ולא באת לדבר אל חוה תחלה אלא לפי שהנשים קלות להתפתות ויודעות לפתות את בעליהן, לפיכך ואיבה אשית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ישופך.	יכתתך, כמו (דברים ט כא) ואכת אתו, ותרגומו ושפית יתיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתה תשופנו עקב.	לא יהא לך קומה ותשכנו בעקבו, ואף משם תמיתנו. ולשון תשופנו כמו (ישעיה מ כד) נשף בהם, כשהנחש בא לנשוך הוא נושף כמין שריקה, ולפי שהלשון נופל על הלשון כתב לשון נשיפה בשניהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עצבונך.	זה צער גדול בנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והרנך.	זה צער העבור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעצב תלדי בנים.	זה צער הלידה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואל אישך תשוקתך.	לתשמיש ואף על פי כן אין לך מצח לתבעו בפה אלא הוא ימשול בך, הכל ממנו ולא ממך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תשוקתך.	תאותך, כמו (ישעיה כט ח) ונפשו שוקקה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ארורה האדמה בעבורך.	מעלה לך דברים ארורים כגון זבובים ופרעושים ונמלים, משל ליוצא לתרבות רעה והבריות מקללות שדים שינק מהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקוץ ודרדר תצמיח לך.	הארץ כשתזרענה מיני זרעים תצמיח קוץ ודרדר קונדס ועכביות, והן נאכלים על ידי תקון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואכלת את עשב השדה.	ומה קללה היא זו, והלא בברכה נאמר לו (לעיל א כט) הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע וגו'. אלא מה אמור כאן בראש הענין (פסוק יז) ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה, ואחר העצבון וקוץ ודרדר תצמיח לך, כשתזרענה קטניות או ירקות גנה היא תצמיח לך קוצים ודרדרים ושאר עשבי שדה, ועל כרחך תאכלם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בזעת אפיך.	לאחר שתטרח בו הרבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקרא האדם.	חזר הכתוב לענינו הראשון ויקרא האדם שמות, ולא הפסיק אלא ללמדך שעל ידי קריאת שמות נזדוגה לו חוה, כמו שכתוב (לעיל ב כ) ולאדם לא מצא עזר כנגדו, לפיכך ויפל תרדמה, ועל ידי שכתב (שם פסוק כה) ויהיו שניהם ערומים, סמך לו פרשת הנחש, להודיעך שמתוך שראה ערותה וראה אותם עסוקים בתשמיש נתאוה לה ובא עליהם במחשבה ובמרמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חוה.	נופל על לשון חיה, שמחיה את ולדותיה, כאשר תאמר מה הוה לאדם, (קהלת ב כב) בלשון היה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כתנות עור.	יש דברי אגדה אומרים חלקים כצפורן היו מדובקים על עורן. ויש אומרים דבר הבא מן העור, כגון צמר הארנבים שהוא רך וחם ועשה להם כתנות ממנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היה כאחד ממנו.	הרי הוא יחיד בתחתונים כמו שאני יחיד בעליונים, ומה היא יחידותו, לדעת טוב ורע ומה שאין כן בבהמה ובחיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועתה פן ישלח ידו.	ומשיחיה לעולם הרי הוא קרוב להטעות הבריות אחריו ולומר אף הוא אלוה. ויש מדרשי אגדה, אבל אין מישבין על פשוטו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקדם לגן עדן.	במזרחו של גן עדן, חוץ לגן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את הכרובים.	מלאכי חבלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	החרב המתהפכת.	ולה להט לאים עליו מלכנס עוד לגן. תרגום של להט שנן, והוא כמו שלף שננא, [להב]. ומדרש אגדה יש, ואני איני בא אלא לפשוטו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והאדם ידע.	כבר קודם הענין של מעלה, קודם שחטא ונטרד מגן עדן, וכן ההריון והלידה, שאם כתב וידע אדם נשמע שלאחר שנטרד היו לו בנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קין.	על שם קניתי איש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את ה'.	כמו עם ה', כשברא אותי ואת אישי הוא לבדו בראנו, אבל בזה שותפים אנו עמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את קין' את אחיו את הבל.	שלש אתים ריבוים הם, מלמד שתאומה נלדה עם קין, ועם הבל נלדו שתים, לכך נאמר ותוסף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעה צאן.	לפי שנתקללה האדמה, פרש לו מעבודתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מפרי האדמה.	מן הגרוע, ויש אגדה שאומרת זרע פשתן היה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישע.	ויפן, וכן (פסוק ה) לא שעה אל מנחתו, לא פנה, וכן (שמות ה ט) ואל ישעו, אל יפנו. וכן (איוב יד ו) שעה מעליו, פנה מעליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הלא אם תיטיב.	כתרגומו פרושו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפתח חטאת רבץ.	לפתח קברך חטאך שמור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואליך תשוקתו.	של חטאת, הוא יצר הרע, תמיד שוקק ומתאוה להכשילך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתה תמשל בו.	אם תרצה תתגבר עליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר קין אל הבל.	נכנס עמו בדברי ריב ומצה להתגולל עליו להרגו, ויש בזה מדרשי אגדה אך זה ישובו של מקרא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אי הבל אחיך.	להכנס עמו בדברי נחת, אולי ישוב ויאמר אני הרגתיו וחטאתי לך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא ידעתי.	נעשה כגונב דעת העליונה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השומר אחי.	לשון תמה הוא, וכן כל ה, א הנקודה בחטף פתח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דמי אחיך.	דמו ודם זרעיותיו. דבר אחר שעשה בו פצעים הרבה שלא היה יודע מהיכן נפשו יוצאה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ארור אתה מן האדמה.	יותר ממה שנתקללה היא כבר בעונה, וגם בזו הוסיפה לחטוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך .	והנני מוסיף לה קללה לא תסף תת כחה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נע ונד.	אין לך רשות לדור במקום אחד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גדול עוני מנשא.	בתמיהה, אתה טוען עליונים ותחתונים, ועוני אי אפשר לטעון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכן כל הרג קין.	זה אחד מן המקראות שקצרו דבריהם ורמזו ולא פרשו. לכן כל הרג קין, לשון גערה, כה יעשה לו, כך וכך ענשו, ולא פרש ענשו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שבעתים יקם.	איני רוצה להנקם מקין עכשיו, לסוף שבעה דורות אני נוקם נקמתי ממנו שיעמוד למך מבני בניו ויהרגהו. וסוף המקרא שאמר שבעתים יוקם, והיא נקמת הבל מקין, הא למדנו שתחלת מקרא לשון גערה היא, שלא תהא בריה מזיקתו. וכיוצא בו (שמואל ב' ה ח) ויאמר דוד כל מכה יבוסי ויגע בצנור ולא פרש מה יעשה לו, אבל דבר הכתוב ברמז כל מכה יבוסי ויגע בצנור, ויקרב אל השער ויכבשנו, ואת העורים וגו', וגם אותם יכה על אשר אמרו העור והפסח לא יבא דוד אל תוך הבית, המכה את אלו אני אעשנו ראש ושר, כאן קצר דבריו ובדברי הימים (א יא ו) פרש יהיה לראש ולשר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישם ה' לקין אות.	חקק לו אות משמו במצחו (כל מוצאי יהרגני הבהמות והחיות, אבל בני אדם עדיין לא היו שיירא מהם רק אביו ואמו, ומהם לא היה ירא שיהרגוהו. אלא אמר עד עכשיו היה פחדתי על כל החיות כמו שנאמר ומוראכם וגו', ועכשיו בשביל עון זה לא ייראו ממני החיות ויהרגוני, מיד וישם ה' לקין אות, החזיר מוראו על הכל):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויצא קין.	יצא בהכנעה כגונב דעת העליונה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בארץ נוד.	בארץ שכל הגולים נדים שם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קדמת עדן.	שם גלה אביו כשגורש מגן עדן, שנאמר (לעיל ג כד) וישכן מקדם לגן עדן, את שמירת דרך מבוא הגן, שיש ללמוד שהיה אדם שם. ומצינו רוח מזרחית קולטת בכל מקום את הרוצחים, שנאמר (דברים ד מא) אז יבדיל משה וגו' מזרחה שמש. דבר אחר בארץ נוד, כל מקום [שהיה הולך] היתה הארץ מזדעזעה תחתיו והבריות אומרות סורו מעליו, זהו שהרג את אחיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי.	קין בנה עיר ויקרא שם העיר לזכר בנו חנוך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועירד ילד.	יש מקום שהוא אומר בזכר הוליד ויש מקום שהוא אומר ילד, שהלידה משמשת שתי לשונות, לידת האשה ניישטר''א בלע''ז [ללדת], וזריעת תולדות האיש איניינדרי''ר בלע''ז [להוליד] כשהוא אומר הוליד בלשון הפעיל מדבר בלידת האשה, פלוני הוליד את אשתו בן או בת, וכשהוא אומר ילד מדבר בזריעת האיש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקח לו למך.	לא היה לו לפרש כל זה, אלא ללמדנו מסוף הענין שקים הקדוש ברוך הוא הבטחתו שאמר שבעתים יקם קין, עמד למך לאחר שהוליד בנים ועשה דור שביעי והרג את קין, זהו שאמר (פסוק כג) כי איש הרגתי לפצעי וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שתי נשים.	כך היה דרכן של דור המבול, אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש, זו שהיא לתשמיש משקה כוס של עקרין כדי שתעקר ומקשטת ככלה ומאכילה מעדנים, וחברתה נזופה ואבלה כאלמנה, וזהו שפרש איוב (איוב כד כא) רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב, כמו שמפורש באגדת חלק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עדה.	היא של פריה ורביה, ועל שם שמגונה עליו ומוסרת מאצלו. עדה תרגום של סורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צלה.	היא של תשמיש על שם שיושבת תמיד בצלו, דברי אגדה הם בבראשית רבה (כג ב):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אבי ישב אהל ומקנה.	הוא היה הראשון לרועי בהמות במדברות, ויושב אהלים חדש כאן וחדש כאן בשביל מרעה צאנו, וכשכלה המרעה במקום הזה הולך ותוקע אהלו במקום אחר. ומדרש אגדה בונה בתים לעבודה זרה, כמה דאת אמר (יחזקאל ח ג) סמל הקנאה המקנה, וכן (פסוק כא) אחיו תופש כנור ועוגב לזמר לעבודה זרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תובל קין.	תבל אמנתו של קין. תובל לשון תבלין, תבל והתקין אמנתו של קין לעשות כלי זין לרוצחים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לטש כל חרש נחשת וברזל.	מחדד אמנות נחשת וברזל, כמו (איוב טז ט) ילטוש עיניו לי. חרש אינו לשון פעל אלא לשון פועל שהרי נקוד קמץ קטן. וטעמו למטה, כלומר מחדד ומצחצח כל כלי אמנות נחשת וברזל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נעמה.	היא אשתו של נח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמען קולי.	שהיו פורשות ממנו מתשמיש לפי שהרג את קין ואת תובל קין בנו, שהיה למך סומא ותובל קין מושכו, וראה את קין ונדמה לו כחיה ואמר לאביו למשוך בקשת, והרגו. וכיון שידע שהוא קין זקנו, הכה כף אל כף וספק את בנו ביניהם והרגו, והיו נשיו פורשות ממנו והוא מפיסן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי שבעתים יוקם קין.	קין שהרג מזיד נתלה לו עד שבעה דורות, אני שהרגתי שוגג לא כל שכן שיתלה לי שביעיות הרבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שבעים ושבעה.	לשון רבוי שביעיות אחז לו. כך דרש רבי תנחומא (אות יא). ומדרש בראשית רבה (כג ד) לא הרג למך כלום ונשיו פורשות ממנו משקימו פריה ורביה, לפי שנגזרה גזרה לכלות זרעו של קין לאחר שבעה דורות, אמרו מה אנו יולדות לבהלה, למחר המבול בא ושוטף את הכל. והוא אומר להן וכי איש הרגתי לפצעי, וכי אני הרגתי את הבל שהיה איש בקומה וילד בשנים, שיהא זרעי כלה באותו עון, ומה קין שהרג נתלה לו שבעה דורות, אני שלא הרגתי לא כל שכן שיתלו לי שביעיות הרבה. וזהו קל וחומר של שטות, אם כן אין הקדוש ברוך הוא גובה את חובו ומקים את דברו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וידע אדם .	בא לו למך אצל אדם הראשון וקבל על נשיו, אמר להן וכי עליכם לדקדק על גזרתו של מקום, אתם עשו מצותכם והוא יעשה את שלו. אמרו לו קשוט עצמך תחלה, והלא פרשת מאשתך זה מאה ושלשים שנה משנקנסה מיתה על ידך, מיד וידע אדם עוד וגו'. מהו עוד, ללמדך שנתוספה לו תאוה על תאותו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אז הוחל.	(לשון חלין) לקרא את שמות האדם ואת שמות העצבים בשמו של הקדוש ברוך הוא לעשותן עבודה זרה ולקרותן אלהות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זה ספר תולדת אדם.	זו היא ספירת תולדות אדם, ומדרשי אגדה יש רבים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ביום ברא .	מגיד שביום שנברא הוליד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלשים ומאת שנה.	עד כאן פרש מן האשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתהלך חנוך.	צדיק היה וקל בדעתו לשוב להרשיע, לפיכך מיהר הקדוש ברוך הוא וסלקו והמיתו קודם זמנו [וזהו ששנה הכתוב במיתתו לכתוב ואיננו בעולם למלאות שנותיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי לקח אתו.	לפני זמנו] כמו (יחזקאל כד טז) הנני לקח ממך את מחמד עיניך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויולד בן.	שממנו נבנה העולם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זה ינחמנו.	ינח ממנו את עצבון ידינו, עד שלא בא נח לא היה להם כלי מחרשה והוא הכין להם, והיתה הארץ מוציאה קוצים ודרדרים כשזורעים חטים, מקללתו של אדם הראשון, ובימי נח נחה, וזהו ינחמנו, ינח ממנו. ואם לא תפרשהו כך, אין טעם הלשון נופל על השם, ואתה צריך לקרות שמו מנחם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בן חמש מאות שנה.	אמר רבי יודן מה טעם כל הדורות הולידו למאה שנה וזה לחמש מאות, אמר הקדוש ברוך הוא אם רשעים הם יאבדו במים ורע לצדיק זה, ואם צדיקים הם אטריח עליו לעשות תבות הרבה, כבש את מעינו ולא הוליד עד שהיה בן חמש מאות שנה, כדי שלא יהא יפת הגדול שבבניו ראוי לעונשין לפני המבול דכתיב (ישעיה סה כ) כי הנער בן מאה שנה ימות, וראוי לענש לעתיד, וכן לפני מתן תורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את שם את חם ואת יפת.	והלא יפת הוא הגדול, אלא בתחלה אתה דורש את שם שהוא צדיק, ונלד כשהוא מהול, ושאברהם יצא ממנו וכו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בני האלהים.	בני השרים והשופטים. (דבר אחר בני האלהים הם השרים ההולכים בשליחותו של מקום, אף הם היו מתערבים בהם). כל אלהים שבמקרא לשון מרות, וזה יוכיח (שמות ד טז) ואתה תהיה לו לאלהים, (שם ז א) ראה נתתיך אלהים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי טבת הנה.	אמר רבי יודן טבת כתיב, כשהיו מטיבין אותה מקשטת לכנס לחפה, היה גדול נכנס ובועלה תחלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מכל אשר בחרו.	אף בעולת בעל, אף הזכר והבהמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא ידון רוחי באדם.	לא יתרעם ויריב רוחי עלי בשביל האדם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לעלם.	לאורך ימים, הנה רוחי נדון בקרבי אם להשחית ואם לרחם, לא יהיה מדון זה ברוחי לעולם, כלומר לאורך ימים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשגם הוא בשר.	כמו בשגם, כלומר בשביל שגם זאת בו שהוא בשר, ואף על פי כן אינו נכנע לפני, ומה אם יהיה אש או דבר קשה, כיוצא בו (שופטים ה ז) עד שקמתי דבורה, כמו שקמתי. וכן (שם ו יז) שאתה מדבר עמי, כמו שאתה, אף בשגם כמו בשגם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיו ימיו .	עד מאה ועשרים שנה אאריך להם אפי ואם לא ישובו אביא עליהם מבול. ואם תאמר משנלד יפת עד המבול אינו אלא מאה שנה, אין מקדם ומאחר בתורה, כבר היתה הגזרה גזורה עשרים שנה קודם שהוליד נח תולדות, וכן מצינו בסדר עולם (פרק כח). יש מדרשי אגדה רבים בלא ידון, אבל זה הוא צחצוח פשוטו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנפלים.	על שם שנפלו והפילו את העולם, ובלשון עברית לשון ענקים הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בימים ההם.	בימי דור אנוש ובני קין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וגם אחרי כן.	אף על פי שראו באבדן של דור אנוש שעלה אוקיינוס והציף שליש העולם, לא נכנע דור המבול ללמוד מהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר יבאו.	היו יולדות ענקים כמותם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הגבורים.	למרוד במקום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אנשי השם.	אותן שנקבו בשמות עירד, מחויאל, מתושאל, שנקראו על שם אבדן שנמוחו והותשו. דבר אחר אנשי שממון, ששממו את העולם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וינחם ה' כי עשה.	נחמה היתה לפניו שבראו בתחתונים, שאלו היה מן העליונים היה ממרידן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתעצב.	האדם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל לבו.	של מקום, עלה במחשבתו של מקום להעציבו, זהו תרגום אנקלוס. דבר אחר וינחם, נהפכה מחשבתו של מקום ממדת רחמים למדת הדין, עלה במחשבה לפניו מה לעשות באדם שעשה בארץ, וכן כל לשון נחום שבמקרא לשון נמלך מה לעשות (במדבר כג ט) ובן אדם ויתנחם, (דברים לב לו) ועל עבדיו יתנחם, (שמות לב יד) וינחם ה' על הרעה, (שמואל א' טו יא) נחמתי כי המלכתי, כלם לשון מחשבה אחרת הם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתעצב אל לבו.	נתאבל על אבדן מעשה ידיו, כמו (ש''ב יט ג) נעצב המלך על בנו. וזו כתבתי לתשובת המינים, גוי אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה, אמר לו אין אתם מודים שהקדוש ברוך הוא רואה את הנלד, אמר לו הן. אמר לו והא כתיב ויתעצב אל לבו, אמר לו נלד לך בן זכר מימיך, אמר לו הן. אמר לו ומה עשית, אמר לו שמחתי ושמחתי את הכל. אמר לו ולא היית יודע שסופו למות, אמר לו בשעת חדותא חדותא, בשעת אבלא אבלא. אמר לו כך מעשה הקדוש ברוך הוא, אף על פי שגלוי לפניו שסופן לחטוא ולאבדן לא נמנע מלבראן בשביל הצדיקים העתידים לעמוד מהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר ה' אמחה את האדם.	הוא עפר ואביא עליו מים ואמחה אותו, לכך נאמר לשון מחוי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאדם עד בהמה.	אף הם השחיתו דרכם. דבר אחר הכל נברא בשביל אדם, וכיון שהוא כלה מה צורך באלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי נחמתי כי עשיתם.	חשבתי מה לעשות להם על אשר עשיתים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלה תולדת נח נח איש צדיק.	הואיל והזכירו ספר בשבחו, שנאמר (משלי י ז) זכר צדיק לברכה. דבר אחר ללמדך, שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בדרתיו.	יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר, ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את האלהים התהלך נח.	ובאברהם הוא אומר (יז א) התהלך לפני, (כד מ) אשר התהלכתי לפניו, נח היה צריך סעד לתמכו, אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	התהלך.	לשון עבר, וזהו שמושו של למד בלשון כבד, משמשת להבא ולשעבר בלשון אחד, (שם יג יז) קום התהלך, להבא, התהלך נח, לשעבר, (ש''א יב יט) התפלל בעד עבדיך להבא, (מלכים א ח מב) ובא והתפלל אל הבית הזה, לשון עבר, אלא שהוי''ו שבראשו הופכו להבא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותשחת.	לשון ערוה ועבודה זרה, כמו (דברים ד טז) פן תשחתון, כי השחית כל בשר וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותמלא הארץ חמס.	גזל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי השחית כל בשר.	אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קץ כל בשר.	כל מקום שאתה מוצא זנות ועבודה זרה, אנדרלמוסיא באה לעולם והורגת טובים ורעים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי מלאה הארץ חמס.	לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את הארץ.	כמו מן הארץ, ודומה לו (שמות ט כט) כצאתי את העיר, מן העיר, (מ''א טו כג) חלה את רגליו, מן רגליו. דבר אחר את הארץ עם הארץ, שאף שלשה טפחים של עומק המחרשה נמוחו ונטשטשו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עשה לך תבת.	הרבה ריוח והצלה לפניו, ולמה הטריחו בבנין זה, כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה מאה ועשרים שנה ושואלין אותו מה זאת לך, והוא אומר להם עתיד הקדוש ברוך הוא להביא מבול לעולם, אולי ישובו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עצי גפר.	כך שמו. ולמה ממין זה על שם גפרית, שנגזר עליהם להמחות בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קנים.	מדורים מדורים לכל בהמה וחיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכפר.	זפת בלשון ארמי. ומצינו בתלמוד כופרא. בתיבתו של משה, על ידי שהיו המים תשים, דיה בחומר מבפנים וזפת מבחוץ, ועוד כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע של זפת, אבל כאן מפני חזק המים זפתה מבית ומבחוץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צהר.	יש אומרים חלון, ויש אומרים אבן טובה המאירה להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואל אמה תכלנה מלמעלה.	כסויה משפע ועולה עד שהוא קצר מלמעלה ועומד על אמה, כדי שיזובו המים למטה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בצדה תשים.	שלא יפלו הגשמים בה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תחתים שנים ושלשים.	שלש עליות זו על גב זו, עליונים לאדם, אמצעים למדור לבהמה תחתיים לזבל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואני הנני מביא.	הנני מוכן להסכים עם אותם שזרזוני ואמרו לפני כבר (תהלים ח ה) מה אנוש כי תזכרנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מבול.	שבלה את הכל, שבלבל את הכל, שהוביל את הכל מן הגבוה לנמוך, וזהו לשון אנקלוס שתרגם טופנא, שהציף את הכל והביאם לבבל שהיא עמוקה, לכך נקראת שנער שננערו שם כל מתי מבול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והקמתי את בריתי.	ברית היה צריך על הפרות שלא ירקבו ויעפשו, ושלא יהרגוהו רשעים שבדור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אתה ובניך ואשתך.	האנשים לבד והנשים לבד, מכאן שנאסרו בתשמיש המטה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומכל החי.	אפילו שדים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שנים מכל.	מן הפחות שבהם לא פחתו משנים, אחד זכר ואחד נקבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהעוף למינהו.	אותן שדבקו במיניהם ולא השחיתו דרכם, ומאליהם באו, וכל שהתיבה קולטתו הכניס בה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויעש נח.	זה בנין התבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אותך ראיתי צדיק.	ולא נאמר צדיק תמים. מכאן שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכלו שלא בפניו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הטהורה.	העתידה להיות טהורה לישראל, למדנו שלמד נח תורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שבעה שבעה.	כדי שיקריב מהם קרבן בצאתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גם מעוף השמים .	בטהורים הכתוב מדבר. וילמד סתום מן המפורש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי לימים עוד שבעה.	אלו שבעת ימי אבלו של מתושלח הצדיק שחס הקדוש ברוך הוא על כבודו ועכב את הפרענות. צא וחשוב שנותיו של מתושלח ותמצא שהם כלים בשנת שש מאות שנה לחיי נח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי לימים עוד.	מהו עוד, זמן אחר זמן, זה נוסף על מאה ועשרים שנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ארבעים יום.	כנגד יצירת הולד שקלקלו להטריח ליוצרם לצור צורת ממזרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נח ובניו.	האנשים לבד והנשים לבד, לפי שנאסרו בתשמיש המטה, מפני שהעולם היה שרוי בצער:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מפני מי המבול.	אף נח מקטני אמנה היה, מאמין ואינו מאמין שיבא המבול ולא נכנס לתבה עד שדחקוהו המים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שנים שנים.	כלם השוו במנין זה, מן הפחות היו שנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באו אל נח.	מאליהן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בחדש השני.	רבי אליעזר אומר זה מרחשון, רבי יהושע אומר זה איר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נבקעו.	להוציא מימיהן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תהום רבה.	מדה כנגד מדה, הם חטאו ברבה רעת האדם (בראש' ו ה) ולקו בתהום רבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי הגשם על הארץ.	ולהלן הוא אומר (פסוק יז) ויהי המבול, אלא כשהורידן, הורידן ברחמים שאם יחזרו יהיו גשמי ברכה, וכשלא חזרו היו למבול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ארבעים יום .	אין יום ראשון מן המנין לפי שאין לילו עמו, שהרי כתיב ביום הזה נבקעו כל מעינות, נמצאו ארבעים יום כלים בעשרים ושמונה בכסלו, לרבי אליעזר שהחדשים נמנין כסדרן אחד מלא ואחד חסר, הרי שנים עשר ממרחשון ועשרים ושמונה מכסלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעצם היום הזה.	למדך הכתוב שהיו בני דורו אומרים אלו אנו רואים אותו נכנס לתבה אנו שוברין אותה והורגין אותו, אמר הקדוש ברוך הוא אני מכניסו לעיני כלם (בר''ר) ונראה דבר מי יקום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צפור כל כנף.	דבוק הוא, צפור של כל מין כנף, לרבות חגבים (כנף לשון נוצה כמו (ויקרא א יז) ושסע אותו בכנפיו שאפלו נוצתה עולה, אף כאן צפור כל מין מראית נוצה):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויסגור ה' בעדו.	הגין עליו שלא ישברוה, הקיף התבה דבים ואריות והיו הורגים בהם. ופשוטו של מקרא סגר כנגדו מן המים וכן כל בעד שבמקרא לשון כנגד הוא (בראש' כ יח) בעד כל רחם, (מ''ב ד ד) בעדך ובעד בניך, (איוב ב ד) עור בעד עור, (תהלים ג ד) מגן בעדי, (ש''א יב יט) התפלל בעד עבדיך, כנגד עבדיך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותרם מעל הארץ.	משקעת היתה במים אחת עשרה אמה כספינה טעונה המשקעת מקצתה במים ומקראות שלפנינו יוכיחו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויגברו.	מאליהן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חמש עשרה אמה מלמעלה.	למעלה של גובה כל ההרים לאחר שהשוו המים לראשי ההרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נשמת רוח חיים.	נשימה של רוח חיים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר בחרבה.	ולא דגים שבים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וימח.	לשון ויפעל הוא ואינו לשון ויפעל והוא מגזרת ויפן ויבן. כל תבה שסופה ה''א כגון בנה, מחה, קנה, כשהוא נותן וי''ו יו''ד בראשה נקוד בחירק תחת היו''ד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אך נח.	לבד נח, זהו פשוטו. ומדרש אגדה היה גונח וכוהה דם מטורח הבהמות והחיות. ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו, ועליו נאמר (משלי יא לא) הן צדיק בארץ ישלם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויזכר אלהים.	זה השם מדת הדין הוא, ונהפכה למדת רחמים על ידי תפלת הצדיקים, ורשעתן של רשעים הופכת מדת רחמים למדת הדין, שנאמר (בראשית ו ה) וירא ה' כי רבה רעת האדם וגו' ויאמר ה' אמחה, והוא שם מדת רחמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויזכור אלהים את נח .	מה זכר להם לבהמות, זכות שלא השחיתו דרכם קודם לכן ושלא שמשו בתבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויעבר אלהים רוח.	רוח תנחומין והנחה עברה לפניו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על הארץ.	על עסקי הארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישכו.	כמו (אסתר ב א) כשוך חמת המלך לשון הנחת חמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויסכרו מעינות.	כשנפתחו כתיב (ז יא) כל מעינות, וכאן אין כתיב כל, לפי שנשתירו מהם אותן שיש בהם צורך לעולם, כגון חמי טבריא וכיוצא בהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויכלא.	וימנע, כמו (תהלים מ יב) לא תכלא רחמיך, (בראשית כג ו) לא יכלה ממך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקצה חמשים ומאת יום.	התחילו לחסור, והוא אחד בסיון. כיצד בעשרים ושבעה בכסלו פסקו הגשמים הרי שלשה מכסלו ועשרים ותשעה מטבת הרי שלשים ושנים, ושבט ואדר וניסן ואייר מאה ושמונה עשר הרי מאה וחמשים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בחדש השביעי.	סיון והוא שביעי לכסלו שבו פסקו הגשמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשבעה עשר יום.	מכאן אתה למד שהיתה התבה משקעת במים אחת עשרה אמה, שהרי כתיב (פסוק ה) בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים, זה אב שהוא עשירי (למרחשון) לירידת גשמים והם היו גבוהים על ההרים חמש עשרה אמה וחסרו מיום אחד בסיון עד אחד באב חמש עשרה אמה לששים יום, הרי אמה לארבעה ימים, נמצא שבששה עשר בסיון לא חסרו אלא ארבע אמות, ונחה התבה ליום המחרת, למדת שהיתה משקעת אחת עשרה אמה במים שעל ראשי ההרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעשירי	וכו'	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקץ ארבעים יום.	משנראו ראשי ההרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את חלון התבה אשר עשה.	לצהר, ולא זה פתח התבה העשוי לביאה ויציאה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יצוא ושוב.	הולך ומקיף סביבות התבה ולא הלך בשליחותו שהיה חושדו על בת זוגו, כמו ששנינו באגדת חלק (סנהדרין קח:):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד יבשת המים.	פשוטו כמשמעו. אבל מדרש אגדה מוכן היה העורב לשליחות אחרת בעצירת גשמים בימי אליהו, שנאמר (מלכים א' יז ו) והערבים מביאים לו לחם ובשר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישלח את היונה.	לסוף שבעה ימים שהרי כתיב ויחל עוד שבעת ימים אחרים, מכלל זה אתה למד שאף בראשונה הוחיל שבעה ימים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישלח.	אין זה לשון שליחות אלא לשון שלוח, שלחה ללכת לדרכה, ובזו יראה אם קלו המים שאם תמצא מנוח לא תשוב אליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויחל.	לשון המתנה, וכן (איוב כט כא) לי שמעו ויחלו, והרבה יש במקרא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טרף בפיה.	אומר אני שזכר היה לכן קוראו פעמים לשון זכר ופעמים לשון נקבה, לפי שכל יונה שבמקרא לשון נקבה, כמו (שה''ש ה יב) כיונים על אפיקי מים רוחצות, (יחזקאל ז טז) כיוני הגאיות כלם המות וכמו (הושע ז יא) כיונה פותה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טרף.	חטף, ומדרש אגדה לשון מזון, ודרשו בפיה, לשון מאמר, אמרה יהיו מזונותי מרורין כזית בידו של הקדוש ברוך הוא ולא מתוקין כדבש בידי בשר ודם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וייחל.	הוא לשון ויחל, אלא שזה לשון ויפעל וזה לשון ויתפעל. ויחל וימתין, וייחל ויתמתן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בראשון.	לרבי אליעזר הוא תשרי, ולרבי יהושע הוא ניסן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חרבו.	נעשה כמין טיט, שקרמו פניה של מעלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשבעה ועשרים.	וירידתן בחדש השני בשבעה עשר, אלו אחד עשר ימים שהחמה יתרה על הלבנה, שמשפט דור המבול שנה תמימה היה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יבשה.	נעשה גריד כהלכתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אתה ואשתך .	איש ואשתו, כאן התיר להם תשמיש המטה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היצא.	הוצא כתיב היצא קרי. היצא, אמור להם שיצאו. הוצא, אם אינם רוצים לצאת הוציאם אתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושרצו בארץ.	ולא בתיבה, מגיד שאף הבהמה והעוף נאסרו בתשמיש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למשפחתיהם.	קבלו עליהם על מנת לדבק במינן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מכל הבהמה הטהורה.	אמר לא צוה לי הקדוש ברוך הוא להכניס מאלו שבעה שבעה אלא כדי להקריב קרבן מהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנעריו.	מנעריו כתיב משננער לצאת ממעי אמו נתן בו יצר הרע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא אסף.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא אסף.	כפל הדבר לשבועה, הוא שכתוב (ישעיהו נד ט) אשר נשבעתי מעבר מי נח, ולא מצינו בה שבועה אלא זו שכפל דבריו והיא שבועה, וכן דרשו חכמים במסכת שבועות (לו א):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עוד כל ימי הארץ	וגו'	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא ישבתו.	שש עתים הללו שני חדשים לכל אחד ואחד, כמו ששנינו חצי תשרי ומרחשון וחצי כסלו זרע, חצי כסלו וטבת וחצי שבט קור וכו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קור.	קשה מחורף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חורף.	עת זרע שעורים וקטניות החריפין להתבשל מהר. הוא חצי שבט ואדר וחצי ניסן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קציר.	חצי ניסן ואייר וחצי סיון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיץ.	חצי סיון תמוז וחצי אב, הוא זמן לקיטת תאנים וזמן שמיבשים אותן בשדות, ושמו קיץ כמו (שמואל ב טז ב) והלחם והקיץ לאכול הנערים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חום.	הוא סוף ימות החמה חצי אב ואלול וחצי תשרי, שהעולם חם ביותר, כמו ששנינו במסכת יומא (כט א) שלהי קייטא קשי מקייטא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויום ולילה לא ישבתו.	מכלל ששבתו כל ימות המבול, שלא שמשו המזלות ולא נכר בין יום ובין לילה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחתכם.	ואימתכם כמו (איוב ו כא) תראו חתת. ואגדה לשון חיות שכל זמן שהתינוק בן יומו חי אין אתה צריך לשמרו מן העכברים, עוג מלך הבשן מת, צריך לשמרו מן העכברים, שנאמר ומוראכם וחתכם יהיה, אימתי יהיה מוראכם על החיות, כל זמן שאתם חיים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשר בנפשו.	אסר להם אבר מן החי, כלומר כל זמן שנפשו בו לא תאכלו הבשר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בנפשו דמו.	בעוד נפשו בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשר בנפשו לא תאכלו.	הרי אבר מן החי ואף בנפשו דמו לא תאכלו, הרי דם מן החי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואך את דמכם.	אף על פי שהתרתי לכם נטילת נשמה בבהמה, את דמכם אדרוש מהשופך דם עצמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לנפשותיכם.	אף החונק עצמו אף על פי שלא יצא ממנו דם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיד כל חיה.	לפי שחטאו דור המבול והפקרו למאכל חיות רעות לשלוט בהן, שנאמר (תהלים מט יג) נמשל כבהמות נדמו, לפיכך הצרך להזהיר עליהן את החיות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומיד האדם.	מיד ההורג במזיד ואין עדים אני אדרוש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיד איש אחיו.	מיד שהוא אוהב לו כאח והרגו שוגג, אני אדרוש, אם לא יגלה ויבקש על עונו למחל, שאף השוגג צריך כפרה, ואם אין עדים לחייבו גלות והוא אינו נכנע, הקדוש ברוך הוא דורש ממנו. כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה והאלהים אנה לידו במסכת מכות (י ב) הקדוש ברוך הוא מזמנן לפנדק אחד וכו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באדם דמו ישפך.	אם יש עדים המיתוהו אתם, למה, כי בצלם אלהים וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עשה את האדם.	זה מקרא חסר, וצריך להיות עשה העושה את האדם, וכן הרבה במקרא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתם פרו ורבו.	לפי פשוטו הראשונה לברכה, וכאן לצווי. ולפי מדרשו להקיש מי שאינו עוסק בפריה ורביה לשופך דמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואני הנני.	מסכים אני עמך, שהיה נח דואג לעסוק בפריה ורביה עד שהבטיחו הקדוש ברוך הוא שלא לשחת את העולם עוד, וכן עשה. ובאחרונה אמר לו הנני מסכים לעשות קיום וחזוק ברית להבטחתי, ואתן לך אות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חית הארץ אתכם.	הם המתהלכים עם הבריות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מכל יוצאי התבה.	להביא שקצים ורמשים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכל חית הארץ.	להביא המזיקין שאינן בכלל החיה אשר אתכם, שאין הלוכן עם הבריות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והקימותי.	אעשה קיום לבריתי, ומהו קיומו, את הקשת כמו שמסים והולך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לדרת עולם.	נכתב חסר, שיש דורות שלא הצרכו לאות לפי שצדיקים גמורים היו, כמו דורו של חזקיהו מלך יהודה, ודורו של רבי שמעון בן יוחאי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בענני ענן.	כשתעלה במחשבה לפני להביא חשך ואבדון לעולם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בין אלהים ובין כל נפש חיה.	בין מדת הדין של מעלה וביניכם שהיה לו לכתוב ביני ובין כל נפש חיה. אלא זהו מדרשו כשתבא מדת הדין לקטרג עליכם (לחיב אתכם) אני רואה את האות ונזכר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זאת אות הברית.	הראהו הקשת ואמר לו הרי האות שאמרתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחם הוא אבי כנען.	למה הצרך לומר כאן, לפי שהפרשה עסוקה ובאה בשכרותו של נח שקלקל בה חם, ועל ידו נתקלל כנען, ועדיין לא כתב תולדות חם, ולא ידענו שכנען בנו, לפיכך הצרך לומר כאן וחם הוא אבי כנען:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איש האדמה.	אדוני האדמה, כמו (רות א ג) איש נעמי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויטע כרם.	כשנכנס לתבה הכניס עמו זמורות ויחורי תאנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתגל.	לשון ויתפעל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אהלו.	אהלה כתיב רמז לעשרת שבטים שנקראו על שם שומרון שנקראת אהלה, שגלו על עסקי היין, שנאמר השתים במזרקי יין (עמוס ו ו):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירא חם אבי כנען.	יש מרבותינו אומרים כנען ראה והגיד לאביו לכך הזכר על הדבר ונתקלל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירא את ערות אביו.	יש אומרים סרסו ויש אומרים רבעו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקח שם ויפת.	אין כתיב כאן ויקחו אלא ויקח, למד על שם שנתאמץ במצוה יותר מיפת, לכך זכו בניו לטלית של ציצית, ויפת זכה לקבורה לבניו, שנאמר (יחזקאל לט יא) אתן לגוג מקום שם קבר. וחם שבזה את אביו נאמר בזרעו (ישעיה כ ד) כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ופניהם אחורנית.	למה נאמר פעם שניה, מלמד שכשקרבו אצלו והצרכו להפך עצמם לכסותו, הפכו פניהם אחורנית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בנו הקטן.	הפסול והבזוי, כמו (ירמיה מט טו) הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ארור כנען.	אתה גרמת לי שלא אוליד בן רביעי אחר לשמשני, ארור בנך רביעי להיות משמש את זרעם של אלו הגדולים, שהטל עליהם טורח עבודתי מעתה. ומה ראה חם שסרסו, אמר להם לאחיו אדם הראשון שני בנים היו לו, והרג זה את זה בשביל ירשת העולם ואבינו יש לו שלשה בנים ועודנו מבקש בן רביעי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברוך ה' אלהי שם.	שעתיד לשמור הבטחתו לזרעו לתת להם את ארץ כנען:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי כנען עבד למו.	למס עובד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יפת אלהים ליפת.	מתורגם יפתי, ירחיב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישכון באהלי שם.	ישרה שכינתו בישראל. ומדרש חכמים אף על פי שיפת אלהים ליפת, שבנה כרש שהיה מבני יפת בית שני, לא שרתה בו שכינה. והיכן שרתה, במקדש ראשון שבנה שלמה שהיה מבני שם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותירס.	זו פרס:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	להיות גבר.	להמריד כל העולם על הקדוש ברוך הוא בעצת דור הפלגה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גבר ציד.	צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על כן יאמר כנמרד.	על כל אדם מרשיע בעזות פנים, יודע רבונו ומתכון למרוד בו, יאמר זה כנמרוד גבור ציד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מן הארץ .	כיון שראה אשור את בניו שומעין לנמרוד ומורדין במקום לבנות המגדל, יצא מתוכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	העיר הגדולה.	היא נינוה שנאמר (יונה ג ג) ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	להבים.	שפניהם דומים ללהב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת פתרוסים ואת כסלוחים אשר יצאו משם פלשתים.	משניהם יצאו, שהיו פתרוסים וכסלוחים מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו, ויצאו מהם פלשתים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואחר נפצו.	מאלו נפוצו משפחות הרבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גבול הכנעני.	סוף ארצו. כל גבול שבמקרא לשון סוף וקצה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באכה.	שם דבר. ולי נראה כאדם האומר לחברו גבול זה מגיע עד אשר תבא לגבול פלוני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ללשונותם בארצותם.	אף על פי שנחלקו ללשונות וארצות, כלם בני חם הם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אבי כל בני עבר.	הנהר היה שם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחי יפת הגדול.	איני יודע אם יפת הגדול אם שם, כשהוא אומר (להלן יא י) שם בן מאת שנה וגו' שנתים אחר המבול, הוי אומר יפת הגדול, שהרי בן חמש מאות שנה היה נח כשהתחיל להוליד, והמבול היה בשנת שש מאות שנה לנח, נמצא שהגדול בבניו היה בן מאה שנה, ושם לא הגיע למאה שנה עד שנתים אחר המבול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחי יפת.	ולא אחי חם, שאלו שניהם כבדו את אביהם, וזה בזהו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נפלגה.	נתבלבלו הלשונות, ונפוצו מן הבקעה, ונתפלגו בכל העולם. למדנו שהיה עבר נביא שקרא שם בנו על שם העתיד. ושנינו בסדר עולם (פרק א) שבסוף ימיו נתפלגו, שאם תאמר בתחלת ימיו, הרי יקטן אחיו צעיר ממנו והוליד כמה משפחות קודם לכן, שנאמר (פסוק כו) ויקטן ילד וגו' ואחר כך ויהי כל הארץ וגו'. ואם תאמר באמצע ימיו, לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש, הא למדת שבשנת מות פלג נתפלגו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקטן.	שהיה ענו ומקטין עצמו, לכך זכה להעמיד כל המשפחות הללו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חצרמות.	על שם מקומו, דברי אגדה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שפה אחת.	לשון הקודש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ודברים אחדים.	באו בעצה אחת ואמרו לא כל המנו שיבור לו את העליונים, נעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה. דבר אחר על יחידו של עולם. דבר אחר ודברים אחדים, אמרו אחת לאלף ושש מאות חמשים ושש שנים הרקיע מתמוטט כשם שעשה בימי המבול, בואו ונעשה לו סמוכות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי בנסעם מקדם.	שהיו יושבים שם, כדכתיב למעלה (י ל) ויהי מושבם וגו' הר הקדם, ונסעו משם לתור להם מקום להחזיק את כלם, ולא מצאו אלא שנער:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איש אל רעהו.	אומה לאומה, מצרים לכוש [וכוש לפוט] ופוט לכנען:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הבה.	הזמינו עצמכם. כל הבה לשון הזמנה הוא, שמכינים עצמן ומתחברים למלאכה, או לעצה, או למשא. הבה, הזמינו אפרייליי''ר בלע''ז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לבנים.	שאין אבנים בבבל, שהיא בקעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונשרפה לשרפה.	כך עושין הלבנים שקורין טיולי''ש בלע''ז, שורפים אותן בכבשן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לחמר.	לטוח הקיר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פן נפוץ.	שלא יביא עלינו שום מכה להפיצנו מכאן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירד ה' לראות.	לא הצרך לכך, אלא בא ללמד לדינים שלא ירשיעו הנדון עד שיראו ויבינו. במדרש רבי תנחומא (אות יח):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בני האדם.	אלא בני מי, שמא בני חמורים וגמלים, אלא בני אדם הראשון שכפר את הטובה ואמר (ג יב) האשה אשר נתתה עמדי, אף אלו כפרו בטובה למרוד במי שהשפיעם טובה ומלטם מן המבול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הן עם אחד ושפה אחת.	כל טובה זו יש עמהן, שעם אחד הם ושפה אחת לכלם, ודבר זה החלו לעשות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	החלם.	כמו אמרם, עשותם, התחילו הם לעשות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא יבצר מהם	וגו'	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לעשות.	בתמיהה. יבצר לשון מניעה, כתרגומו, ודומה לו (תהלים עו יג) יבצר רוח נגידים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הבה נרדה.	בבית דינו נמלך, מענותנותו היתרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונבלה.	ונבלבל. נו''ן משמש בלשון רבים, וה''א אחרונה יתרה כה''א של נרדה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא ישמעו.	זה שואל לבנה וזה מביא טיט, וזה עומד עליו ופוצע את מוחו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויפץ ה' אותם משם.	בעולם הזה. מה שאמרו פן נפוץ, נתקים עליהם, הוא שאמר שלמה (משלי י כד) מגורת רשע היא תבואנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומשם הפיצם.	למד שאין להם חלק לעולם הבא. וכי אי זו קשה, של דור המבול או של דור הפלגה, אלו לא פשטו יד בעקר, ואלו פשטו יד בעקר כביכול להלחם בו, ואלו נשטפו, ואלו לא נאבדו מן העולם. אלא שדור המבול היו גזלנים והיתה מריבה ביניהם לכך נאבדו, ואלו היו נוהגים אהבה ורעות ביניהם, שנאמר שפה אחת ודברים אחדים. למדת ששנאוי המחלוקת וגדול השלום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שם בן מאת שנה.	כשהוליד את ארפכשד שנתים אחר המבול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על פני תרח אביו.	בחיי אביו. ומדרש אגדה יש אומרים שעל ידי אביו מת, שקבל תרח על אברם בנו לפני נמרוד על שכתת את צלמיו והשליכו לכבשן האש, והרן יושב ואומר בלבו אם אברם נוצח, אני משלו, ואם נמרוד נוצח, אני משלו. וכשנצל אברם אמרו לו להרן משל מי אתה, אמר להם הרן משל אברם אני. השליכוהו לכבשן האש ונשרף, וזהו אור כשדים. ומנחם בן סרוק פרש אור בקעה, וכן (ישעיה כד טו) בארים כבדו ה', וכן (שם יא ח) מאורת צפעוני. כל חור ובקע עמוק קרוי אור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יסכה.	זו שרה, על שם שסוכה ברוח הקודש, ושהכל סוכין ביפיה. ועוד יסכה לשון נסיכות, כמו שרה לשון שררה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויצאו אתם.	ויצאו תרח ואברם עם לוט ושרי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וימת תרח בחרן.	לאחר שיצא אברם מחרן ובא לארץ כנען והיה שם יותר מששים שנה, שהרי כתוב (יב ד) ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן, (פסוק כו) ותרח בן שבעים שנה היה כשנלד אברם, הרי מאה ארבעים וחמש לתרח כשיצא אברם מחרן, עדיין נשארו משנותיו הרבה. ולמה הקדים הכתוב מיתתו של תרח ליציאתו של אברם, שלא יהא הדבר מפורסם לכל ויאמרו לא קים אברם את כבוד אביו שהניחו זקן והלך לו, לפיכך קראו הכתוב מת, שהרשעים אף בחייהם קרויים מתים, והצדיקים אף במיתתן קרויים חיים, שנאמר (שמואל ב' כג כ) ובניהו בן יהוידע בן איש חי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בחרן.	הנו''ן הפוכה, לומר לך עד אברם היה חרון אף של מקום בעולם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לך לך.	להנאתך ולטובתך, ושם אעשך לגוי גדול, וכאן אי אתה זוכה לבנים. ועוד שאודיע טבעך בעולם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואעשך לגוי גדול.	לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים ממעטת פריה ורביה, וממעטת את הממון, וממעטת את השם, לכך הזקק לשלש ברכות הללו שהבטיחו על הבנים, ועל הממון, ועל השם. (וזהו ואגדלה שמך, הריני מוסיף אות על שמך, שעד עכשיו שמך אברם מכאן ואלך אברהם, ואברהם עולה רמ''ח כנגד איבריו של אדם):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואברכך.	בממון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה ברכה.	הברכות נתנות בידך, עד עכשיו היו בידי, ברכתי את אדם ואת נח ואותך, ומעכשיו אתה תברך את אשר תחפוץ. דבר אחר ואעשך לגוי גדול זהו שאומרים אלהי אברהם, ואברכך זהו שאומרים אלהי יצחק, ואגדלה שמך זהו שאומרים אלהי יעקב. יכול יהיו חותמין בכלן, תלמוד לומר והיה ברכה, בך חותמין ולא בהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מארצך.	והלא כבר יצא משם עם אביו ובא עד לחרן, אלא כך אמר לו התרחק עוד משם וצא מבית אביך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל הארץ אשר אראך.	לא גלה לו הארץ מיד, כדי לחבבה בעיניו, ולתת לו שכר על כל דבור ודבור. כיוצא בו (בראשית כב ב) את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק, כיוצא בו (כב ב) על אחד ההרים אשר אמר אליך, כיוצא בו (יונה ג ב) וקרא עליה את הקריאה אשר אנכי דובר אליך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונברכו בך כל משפחת האדמה.	יש אגדות רבות, וזהו פשוטו אדם אומר לבנו תהא כאברהם, וכן כל ונברכו בך שבמקרא, וזה מוכיח (בראשית מח כ) בך יברך ישראל לאמר ישימך אלהים כאפרים וכמנשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר עשו בחרן.	שהכניסן תחת כנפי השכינה, אברהם מגיר את האנשים, ושרה מגירת הנשים, ומעלה עליהם הכתוב כאלו עשאום. ופשוטו של מקרא עבדים ושפחות שקנו להם, כמו (שם לא א) עשה את כל הכבוד הזה, (במד' כד יח) וישראל עשה חיל, לשון קונה וכונס:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויעבר אברם בארץ.	נכנס לתוכה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מקום שכם.	להתפלל על בני יעקב כשיבאו להלחם בשכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלון מורה.	הוא שכם, הראהו הר גריזים והר עיבל ששם קבלו ישראל שבועת התורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והכנעני אז בארץ.	היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם, שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו, שנאמר (בראשית יד יח) ומלכי צדק מלך שלם, לפיכך (פסוק ז) ויאמר ה' אל אברם לזרעך אתן את הארץ הזאת, עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויבן שם מזבח.	על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויעתק משם.	אהלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקדם לבית אל.	במזרחה של בית אל. נמצאת בית אל במערבו, והוא שנאמר בית אל מים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הלוך ונסוע.	לפרקים, יושב כאן חדש או יותר ונוסע משם ונוטה אהלו במקום אחר, וכל מסעיו הנגבה ללכת לדרומה של ארץ ישראל והוא לצד ירושלים שהיא בחלקו של יהודה, שנטלו בדרומה של ארץ ישראל הר המוריה שהיא נחלתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעב בארץ.	באותה ארץ לבדה, לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקדוש ברוך הוא שאמר לו ללכת אל ארץ כנען, ועכשיו משיאו לצאת ממנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנה נא ידעתי.	מדרש אגדה עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם, ועכשיו על ידי מעשה הכיר בה. דבר אחר מנהג העולם שעל ידי טורח הדרך אדם מתבזה, וזאת עמדה ביפיה. ופשוטו של מקרא הנה נא הגיע השעה שיש לדאוג על יפיך, ידעתי זה ימים רבים כי יפת מראה את, ועכשיו אנו באים בין אנשים שחורים ומכוערים, אחיהם של כושים, ולא הרגלו באשה יפה. ודומה לו (בראשית יט ב) הנה נא אדני סורו נא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למען ייטב לי בעבורך.	יתנו לי מתנות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי כבוא אברם מצרימה.	היה לו לומר כבואם מצרימה, אלא למד שהטמין אותה בתבה ועל ידי שתבעו את המכס פתחו וראו אותה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהללו אותה אל פרעה.	הללוה ביניהם לומר הגונה זו למלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולאברם היטיב.	פרעה	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעבורה.	[נתן לו מתנות]:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וינגע ה' .	במכת ראתן לקה, שהתשמיש קשה לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת ביתו.	כתרגומו ועל אנש ביתיה (ומדרשו לרבות כותליו ועמודיו וכליו):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על דבר שרי.	על פי דבורה, אומרת למלאך הך והוא מכה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קח ולך.	לא כאבימלך שאמר לו (כ טו) הנה ארצי לפניך, אלא אמר לו לך ואל תעמד, שהמצרים שטופי זמה הם, שנאמר (יחזקאל כג כ) וזרמת סוסים זרמתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויצו עליו.	על אודותיו לשלחו ולשמרו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישלחו.	כתרגומו ואלויאו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויעל אברם	וגו'	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנגבה.	לבא לדרומה של ארץ ישראל כמו שאמור למעלה (פסוק ט) הלוך ונסוע הנגבה, להר המוריה, ומכל מקום כשהוא הולך ממצרים לארץ כנען מדרום לצפון הוא מהלך, שארץ מצרים בדרומה של ארץ ישראל, כמו שמוכיח במסעות ובגבולי הארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כבד מאד.	טעון משאות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וילך למסעיו.	כשחזר ממצרים לארץ כנען היה הולך ולן באכסניות שלן בהם בהליכתו למצרים. למדך דרך ארץ שלא ישנה אדם מאכסניא שלו. דבר אחר בחזרתו פרע הקפותיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנגב.	ארץ מצרים בדרומה של ארץ כנען:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם.	ואשר קרא שם אברם בשם ה'. וגם יש לומר ויקרא שם עכשיו בשם ה':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ההולך את אברם.	מי גרם שהיתה לו זאת, הליכתו עם אברם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא נשא אתם.	לא היתה יכולה להספיק מרעה למקניהם, ולשון קצר הוא, וצריך להוסיף עליו, כמו ולא נשא אותם מרעה הארץ, לפיכך כתוב ולא נשא בלשון זכר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי ריב.	לפי שהיו רועים של לוט רשעים ומרעים בהמתם בשדות אחרים, ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל, והם אומרים נתנה הארץ לאברם, ולו אין יורש, ולוט יורשו, ואין זה גזל, והכתוב אומר והכנעני והפרזי אז ישב בארץ ולא זכה בה אברם עדיין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אנשים אחים.	קרובים. ומדרש אגדה דומין בקלסתר פנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם השמאל ואימנה.	בכל אשר תשב, לא אתרחק ממך ואעמוד לך למגן ולעזר. וסוף דבר הצרך לו שנאמר (יד יד) וישמע אברם כי נשבה אחיו וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואימנה.	אימין את עצמי, כמו ואשמאילה אשמאיל את עצמי. ואם תאמר היה לו לנקד ואימינה, כך מצינו במקום אחר (ש''ב יד יט) אם אש להמין ואין נקוד להימין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי כלה משקה.	ארץ נחלי מים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה.	היה אותו מישור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כגן ה'.	לאילנות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כארץ מצרים.	לזרעים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באכה צער.	עד צער. ומדרש אגדה דורשה לגנאי, על שהיו שטופי זמה בחר לו לוט בשכונתם במסכת הוריות (י ב):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ככר.	מישור, כתרגומו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאהל.	נטה אהלים לרועיו ולמקנהו עד סדום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואנשי סדום רעים.	ואף על פי כן לא נמנע לוט מלשכון עמהם. ורבותינו למדו מכאן (משלי י ז) שם רשעים ירקב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעים.	בגופם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחטאים.	בממונם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה' מאד.	יודעים רבונם ומתכונים למרוד בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחרי הפרד לוט.	כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר אם יוכל איש.	כשם שאי אפשר לעפר להמנות, כך זרעך לא ימנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ממרא.	שם אדם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמרפל.	הוא נמרוד שאמר לאברהם פול לתוך כבשן האש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מלך גוים.	מקום יש ששמו גוים, על שם שנתקבצו שמה מכמה אמות ומקומות והמליכו איש עליהם ושמו תדעל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברע.	רע לשמים ורע לבריות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברשע.	שנתעלה ברשעו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שנאב.	שונא אביו שבשמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמאבר.	שם אבר לעוף ולקפוץ ולמרוד בהקדוש ברוך הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בלע.	שם העיר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עמק השדים.	כך שמו, על שם שהיו בו שדות הרבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הוא ים המלח.	לאחר זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח. ומדרש אגדה אומר שנתבקעו הצורים סביבותיו ונמשכו יאורים לתוכו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שתים עשרה שנה עבדו.	חמשה מלכים הללו את כדרלעומר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובארבע עשרה שנה.	למרדן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בא כדרלעומר.	לפי שהוא היה בעל המעשה נכנס בעבי הקורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והמלכים.	אלה שלשה מלכים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הזוזים.	הם זמזמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בהררם.	בהר שלהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איל פארן.	כתרגומו מישור. ואומר אני שאין איל לשון מישור, אלא מישור של פארן איל שמו, ושל ממרא אלוני שמו, ושל ירדן ככר שמו, ושל שטים אבל שמו אבל השטים, וכן בעל גד בעל שמו, וכלם מתורגמין מישור, וכל אחד שמו עליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על המדבר.	אצל המדבר, כמו (במדבר ב כ) ועליו מטה מנשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עין משפט הוא קדש.	על שם העתיד, שעתידין משה ואהרן להשפט שם על עסקי אותו העין, והם מי מריבה. ואונקלוס תרגמו כפשוטו, מקום שהיו בני המדינה מתקבצים שם לכל משפט:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שדה העמלקי.	עדיין לא נלד עמלק ונקרא על שם העתיד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בחצצון תמר.	הוא עין גדי, מקרא מלא (דה''י ב' כ ב) ביהושפט:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ארבעה מלכים את החמשה.	ואף על פי כן נצחו המועטים, להודיעך שגבורים היו, ואף על פי כן לא נמנע אברהם מלרדוף אחריהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בארת בארת חמר.	בארות הרבה היו שם שנוטלין משם אדמה לטיט של בנין. ומדרש אגדה שהיה הטיט מגבל בהם, ונעשה נס למלך סדום שיצא משם, לפי שהיו באמות מקצתן שלא היו מאמינין שנצל אברהם מאור כשדים מכבשן האש, וכיון שיצא זה מן החמר האמינו באברהם למפרע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הרה נסו.	להר נסו. הרה כמו להר, כל תבה שצריכה למ''ד בתחלתה הטיל לה ה''א בסופה. ויש חלוק בין הרה לההרה שה''א שבסוף התבה עומדת במקום למ''ד שבראשה, אבל אינה עומדת במקום למ''ד ונקודה פת''ח תחתיה, והרי הרה כמו להר, או כמו אל הר, ואינו מפרש לאיזה הר, אלא שכל אחד נס כאשר מצא הר תחלה, וכשהוא נותן ה''א בראשה לכתוב ההרה או המדברה, פתרונו כמו אל ההר או כמו לההר, ומשמע לאותו הר הידוע ומפורש בפרשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והוא ישב בסדום.	מי גרם לו זאת, ישיבתו בסדום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויבא הפליט.	[מדרשו] לפי פשוטו זה עוג שפלט מן המלחמה, והוא שכתוב (דברים ג יא) כי רק עוג נשאר מיתר הרפאים, וזהו נשאר שלא הרגוהו אמרפל וחבריו כשהכו את הרפאים בעשתרות קרנים, תנחומא (חוקת כה). ומדרש בראשית רבה (מב ח) זה עוג שפלט מדור המבול, וזהו מיתר הרפאים שנאמר (ו ד) הנפלים היו בארץ וגו' ומתכון שיהרג אברהם וישא את שרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	העברי.	שבא מעבר הנהר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעלי ברית אברם.	שכרתו עמו ברית (דבר אחר שהשיאו לו עצה על המילה כמו שמפורש במקום אחר):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירק.	כתרגומו וזרז, וכן (ויקרא כו לג) והריקתי אחריכם חרב, אזדיין בחרבי עליכם, וכן (שמות טו ט) אריק חרבי, וכן (תהלים לה ג) והרק חנית וסגר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חניכיו.	חנכו כתיב זה אליעזר שחנכו למצוות והוא לשון התחלת כניסת האדם או כלי לאמנות שהוא עתיד לעמוד בה, וכן (משלי כב ו) חנך לנער, (במדבר ז יא) חנכת המזבח, (תהלים ל א) חנכת הבית ובלע''ז קורין לו איניציי''ר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמנה עשר ושלש מאות.	רבותינו אמרו אליעזר לבדו היה, והוא מנין גימטריא של שמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד דן.	שם תשש כחו, שראה שעתידין בניו להעמיד שם עגל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויחלק עליהם.	לפי פשוטו, סרס המקרא, ויחלק הוא ועבדיו עליהם לילה כדרך הרודפים שמתפלגים אחר הנרדפים כשבורחים זה לכאן וזה לכאן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לילה.	כלומר אחר שחשכה לא נמנעו מלרדפם. ומדרש אגדה שנחלק הלילה ובחציו הראשון נעשה לו נס, וחציו השני נשמר ובא לו לחצות לילה של מצרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד חובה.	אין מקום ששמו חובה, אלא דן קורא חובה על שם עבודה זרה שעתידה להיות שם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עמק שוה.	כך שמו כתרגומו למישר מפנא, פנוי מאילנות ומכל מכשול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עמק המלך.	בית ריסא דמלכא, בית ריס אחד שהוא שלשים קנים, שהיה מיוחד למלך לשחק שם. ומדרש אגדה עמק שהשוו שם כל האמות והמליכו את אברהם עליהם לנשיא אלהים ולקצין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומלכי צדק.	מדרש אגדה הוא שם בן נח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לחם ויין.	כך עושים ליגיעי מלחמה, והראה לו שאין בלבו עליו על שהרג את בניו. ומדרש אגדה רמז לו על המנחות ועל הנסכים שיקריבו שם בניו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קנה שמים וארץ.	כמו (תהלים קלד ג) עשה שמים וארץ, על ידי עשיתן קנאן להיות שלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר מגן.	אשר הסגיר, וכן (הושע יא ח) אמגנך ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתן לו.	אברם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעשר מכל.	אשר לו לפי שהיה כהן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תן לי הנפש.	מן השבי שלי שהצלת, החזר לי הגופים לבדם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הרימתי ידי.	לשון שבועה, מרים אני את ידי לאל עליון וכן (בראשית כב טז) בי נשבעתי, נשבע אני, וכן (שם כג יג) נתתי כסף השדה קח ממני, נותן אני לך כסף השדה וקחהו ממני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מחוט ועד שרוך נעל.	אעכב לעצמי מן השבי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם אקח מכל אשר לך.	ואם תאמר לתת לי שכר מבית גנזיך, לא אקח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא תאמר אני העשרתי את אברם.	שהקדוש ברוך הוא הבטיחני לעשרני, שנאמר לעיל (יב ב) ואברכך וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנערים.	עבדי אשר הלכו אתי, ועוד ענר אשכל וממרא וגו'. ואף על פי שעבדי נכנסו למלחמה, שנאמר לעיל (פסוק טו) הוא ועבדיו ויכם, וענר וחבריו ישבו על הכלים לשמר, אפלו הכי הם יקחו חלקם. וממנו למד דוד שאמר (ש''א ל כד) כחלק הירד למלחמה וכחלק הישב על הכלים יחדו יחלקו. לכך נאמר (שם פסוק כה) ויהי מהיום ההוא ומעלה וישמה לחק ולמשפט, ולא נאמר והלאה לפי שכבר נתן החוק בימי אברהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחר הדברים האלה.	כל מקום שנאמר אחר סמוך, אחרי מפלג. אחר שנעשה לו נס זה שהרג את המלכים והיה דואג ואומר שמא קבלתי שכר על כל צדקתי, לכך אמר לו המקום אל תירא אברם.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אנכי מגן לך.	מן הענש שלא תענש על כל אותן נפשות שהרגת, ומה שאתה דואג על קבול שכרך, שכרך הרבה מאד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הולך ערירי.	מנחם בן סרוק פרשו לשון יורש, וחבר לו (מלאכי ב יב) ער וענה, ערירי בלא יורש, כאשר תאמר (איוב לא יב) ובכל תבואתי תשרש, תעקר שרשיה, כך לשון ערירי חסר בנים, ובלע''ז דישאנפנטי''ף. ולי נראה ער וענה מגזרת (שיר השירים ה ב) ולבי ער, וערירי לשון חרבן, וכן (תהל' קלז ז) ערו ערו, וכן (חבק' ג יג) ערות יסוד, וכן (ירמיה נא נח) ערער תתערער, וכן (צפניה ב יד) כי ארזה ערה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובן משק ביתי.	כתרגומו, שכל ביתי נזון על פיו, כמו (בראשית מא מ) ועל פיך ישק, אפטורפס שלי, ואלו היה לי בן היה בני ממנה על שלי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דמשק.	לפי התרגום מדמשק היה, ולפי מדרש אגדה שרדף המלכים עד דמשק. ובתלמוד דרשו נוטריקון דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הן לי לא נתת זרע.	ומה תועלת בכל אשר תתן לי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויוצא אתו החוצה.	לפי פשוטו הוציאו מאהלו לחוץ לראות הכוכבים, ולפי מדרשו אמר לו צא מאצטגנינות שלך שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן, אברם אין לו בן, אבל אברהם יש לו בן. וכן שרי לא תלד, אבל שרה תלד, אני קורא לכם שם אחר וישתנה המזל. דבר אחר הוציאו מחללו של עולם והגביהו למעלה מן הכוכבים, וזהו לשון הבטה מלמעלה למטה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והאמין בה'.	לא שאל לו אות על זאת, אבל על ירשת הארץ שאל לו אות ואמר לו במה אדע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויחשבה לו צדקה.	הקדוש ברוך הוא חשבה לאברם לזכות ולצדקה על האמונה שהאמין בו. דבר אחר במה אדע, לא שאל לו אות אלא אמר לפניו הודיעני באיזה זכות יתקימו בה, אמר לו הקדוש ברוך הוא בזכות הקרבנות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עגלה משלשת.	שלשה עגלים, רמז לשלשה פרים פר יום הכפורים, ופר העלם דבר של צבור, ועגלה ערופה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועז משלשת.	רמז לשעיר הנעשה בפנים, ושעירי מוספין של מועד, ושעיר חטאת יחיד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואיל משלש.	אשם ודאי, ואשם תלוי, וכבשה של חטאת יחיד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותור וגוזל.	תור ובן יונה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויבתר אתם.	חלק כל אחד לשני חלקים, ואין המקרא יוצא מידי פשוטו לפי שהיה כורת עמו ברית לשמור הבטחתו להוריש לבניו את הארץ, כדכתיב (פסוק יח) ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר וגו', ודרך כורתי ברית לחלק בהמה ולעבר בין בתריה, כמה שנאמר להלן (ירמיה לד יט) העוברים בין בתרי העגל, אף כאן תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים הוא שלוחו של שכינה שהוא אש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת הצפור לא בתר.	לפי שהאמות נמשלו לפרים ואילים ושעירים, שנאמר (תהלים כב יג) סבבוני פרים רבים וגו', ואומר (דניאל ח כ) והאיל אשר ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס. ואומר (שם כא) והצפיר השעיר מלך יון, וישראל נמשלו לבני יונה שנאמר (שה''ש ב יד) יונתי בחגוי הסלע, לפיכך בתר הבהמות רמז על האמות שיהיו כלין והולכין, ואת הצפור לא בתר רמז שיהיו ישראל קימין לעולם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	העיט.	הוא עוף, ועל שם שהוא עט ושואף הנבלות (איוב ט כו) לטוש עלי אכל, כמו (שמואל א' טו יט) ותעט אל השלל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על הפגרים.	על הבתרים (הפגרים מתרגמינן פגליא, אלא מתוך שהרגלו לתרגם (פסוק י) איש בתרו, ויהב פלגיא, נתחלף להם תבת פגליא לפלגיא, ותרגמו הפגרים פלגיא, וכל המתרגם כן טועה, לפי שאין להקיש בתרים לפגרים, שבתרים תרגומו פלגיא, ופגרים תרגומו פגליא לשון פגול, כמו (ויקרא יט ז) פגול הוא לשון פגר):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישב.	לשון נשיבה והפרחה, כמו (תהל' קמז יח) ישב רוחו, רמז שיבא דוד בן ישי לכלותם, ואין מניחין אותו מן השמים עד שיבא מלך המשיח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והנה אימה .	רמז לצרות וחשך של גליות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי גר יהיה זרעך.	משנלד יצחק עד שיצאו ישראל ממצרים ארבע מאות שנה. כיצד, יצחק בן ששים שנה כשנלד יעקב. ויעקב כשירד למצרים אמר (להלן מז ט) ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה, הרי מאה ותשעים, ובמצרים היו מאתים ועשר כמנין רדו, הרי ארבע מאות שנה. ואם תאמר במצרים היו ארבע מאות, הרי קהת מיורדי מצרים היה, צא וחשוב שנותיו של קהת, ושל עמרם, ושמונים של משה שהיה כשיצאו ישראל ממצרים, אין אתה מוצא אלא שלש מאות וחמשים, ואתה צריך להוציא מהן כל השנים שחי קהת אחר לידת עמרם, ושחי עמרם אחר לידת משה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בארץ לא להם.	לא נאמר בארץ מצרים אלא בארץ לא להם, ומשנלד יצחק (להלן כא לד) ויגר אברהם וגו', וביצחק (שם כו ג) גור בארץ הזאת, (תהלים קה כג) ויעקב גר בארץ חם, (בראשית מז ד) לגור בארץ באנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וגם את הגוי.	וגם לרבות ארבע מלכיות, שאף הם כלים על ששעבדו את ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דן אנכי.	בעשר מכות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברכוש גדול.	בממון גדול, כמו שנאמר (שמות יב לו) וינצלו את מצרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתה תבוא.	ולא תראה כל אלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל אבתיך.	אביו עובד עבודה זרה והוא מבשרו שיבא אליו, אלא למדך שעשה תרח תשובה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקבר בשיבה טובה.	בשרו שיעשה ישמעאל תשובה בימיו ולא יצא עשו לתרבות רעה בימיו, ולפיכך מת חמש שנים קודם זמנו ובו ביום מרד עשו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ודור רביעי.	לאחר שיגלו למצרים יהיו שם שלשה דורות, והרביעי ישובו לארץ הזאת, לפי שבארץ כנען היה מדבר עמו וכרת ברית זו, כדכתיב (פסוק ז) לתת לך את הארץ הזאת לרשתה, וכן היה. יעקב ירד למצרים. צא וחשוב דורותיו יהודה, פרץ, חצרון, וכלב בן חצרון מבאי הארץ היה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי לא שלם עון האמורי.	להיות משתלח מארצו עד אותו זמן, שאין הקדוש ברוך הוא נפרע מאמה עד שתתמלא סאתה, שנאמר (ישעיה כז ח) בסאסאה בשלחה תריבנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי השמש באה.	כמו ויהי הם מריקים שקיהם (בראשית מב לה), ויהי הם קוברים איש, כלומר ויהי דבר זה (מ''ב יג כא):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השמש באה.	שקעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועלטה היה.	חשך היום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והנה תנור עשן .	רמז לו שיפלו המלכיות בגיהנם. באה טעמו למעלה, לכך הוא מבואר שבאה כבר, ואם היה טעמו למטה באל''ף היה מבואר כשהיא שוקעת. ואי אפשר לומר כן, שהרי כבר כתיב ויהי השמש לבא, והעברת תנור עשן לאחר מכאן היתה נמצא שכבר שקעה. וזה חלוק בכל תבה לשון נקבה שיסודה שתי אותיות, כמו בא, קם, שב, כשהטעם למעלה, לשון עבר הוא, כגון זה, וכגון (להלן כט ט) ורחל באה, (שם לז ז) קמה אלמתי, (רות א טו) הנה שבה יבמתך, וכשהטעם למטה הוא לשון הוה, דבר שנעשה עכשיו והולך, כמו (להלן כט ו) באה עם הצאן, (אסתר ב יד) בערב היא באה ובבקר היא שבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לזרעך נתתי.	אמירתו של הקדוש ברוך הוא כאלו היא עשויה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנהר הגדול נהר פרת.	לפי שהוא דבוק לארץ ישראל קראהו גדול אף על פי שהוא מאוחר בארבעה נהרות היוצאים מעדן, שנאמר והנהר הרביעי הוא פרת. משל הדיוט עבד מלך מלך, הדבק לשחור וישתחוו לך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את הקיני.	עשר אמות יש כאן ולא נתן להם אלא שבעה גוים, והשלשה אדום ומואב ועמון, והם קיני קניזי וקדמוני עתידים להיות ירשה לעתיד, שנאמר (ישעיה יא יד) אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת הרפאים.	ארץ עוג, שנאמר בה (דברים ג יג) ההוא יקרא ארץ רפאים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שפחה מצרית.	בת פרעה היתה, כשראה נסים שנעשו לשרה אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה ולא גבירה בבית אחר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אולי אבנה ממנה.	למד על מי שאין לו בנים שאינו בנוי אלא הרוס:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אבנה ממנה.	בזכות שאכניס צרתי לתוך ביתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לקול שרי.	לרוח הקודש שבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותקח שרי.	לקחתה בדברים אשריך שזכית לדבק בגוף קדוש כזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקץ עשר שנים.	מועד הקבוע לאשה ששהתה עשר שנים ולא ילדה לבעלה חיב לשא אחרת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לשבת אברם .	מגיד שאין ישיבת חוצה לארץ עולה לו מן המנין, לפי שלא נאמר לו (לעיל יב ב) ואעשך לגוי גדול, עד שיבא לארץ ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויבא אל הגר ותהר.	מביאה ראשונה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותקל גברתה בעיניה.	אמרה שרי זו אין סתרה כגלויה, מראה עצמה כאלו היא צדקת ואינה צדקת, שלא זכתה להריון כל השנים הללו, ואני נתעברתי מביאה ראשונה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חמסי עליך.	חמס העשוי לי, עליך אני מטילה הענש, כשהתפללת להקדוש ברוך הוא מה תתן לי ואנכי הולך ערירי, לא התפללת אלא עליך, והיה לך להתפלל על שנינו והייתי אני נפקדת עמך. ועוד, דבריך אתה חומס ממני שאתה שומע בזיוני ושותק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אנכי נתתי שפחתי	וגו'	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ביני וביניך.	כל ביני ובינך שבמקרא חסר, וזה מלא, קרי ביה וביניך שהכניסה עין הרע בעבורה של הגר והפילה עברה, הוא שהמלאך אומר להגר הנך הרה, והלא כבר הרתה והוא מבשר לה שתהר, אלא מלמד שהפילה הריון הראשון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותענה שרי.	היתה משעבדת בה בקושי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אי מזה באת.	מהיכן באת. יודע היה, אלא לתן לה פתח לכנס עמה בדברים. ולשון אי מזה, איה המקום שתאמר עליו מזה אני באה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר לה מלאך ה' .	על כל אמירה היה שלוח לה מלאך אחר, לכך נאמר מלאך בכל אמירה ואמירה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנך הרה.	כשתשובי תהרי, כמו (שופטים יג ז) הנך הרה, דאשת מנוח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וילדת בן.	כמו ויולדת, ודומה לו (ירמיה כב כג) ישבת בלבנון מקננת בארזים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקראת שמו.	צווי הוא, כמו שאומר לזכר (יז יט) וקראת את שמו יצחק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פרא אדם.	אוהב מדברות לצוד חיות, כמו שכתוב (כא כ. כא) ויהי רבה קשת וישב במדבר פארן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ידו בכל.	לסטים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויד כל בו.	הכל שונאין אותו ומתגרין בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועל פני כל אחיו ישכן.	שיהיה זרעו גדול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אתה אל ראי.	"נקוד חטף קמ''ץ מפני שהוא שם דבר, אלוה הראיה, שרואה בעלבון של עלובין. (ס""א דבר אחר אתה אל ראי, ומשמע שהוא רואה הכל, ואין שום דבר רואה אותו):"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הגם הלם.	לשון תימה, וכי סבורה הייתי שאף הלום במדברות ראיתי שלוחו של מקום אחרי רואי אותם בביתו של אברהם, ששם הייתי רגילה לראות מלאכים. ותדע שהיתה רגילה לראותם שהרי מנוח ראה את המלאך פעם אחת ואמר (שופטים יג כב) מות נמות, וזו ראתה ארבעה פעמים זה אחר זה ולא חרדה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באר לחי ראי.	כתרגומו בירא דמלאך קיימא אתחזי עלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקרא אברם שם .	אף על פי שלא שמע אברם דברי המלאך שאמר (פסוק יא) וקראת שמו ישמעאל, שרתה רוח הקדש עליו וקראו ישמעאל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואברם בן שמנים שנה .	לשבחו של ישמעאל נכתב, להודיע שהיה בן שלש עשרה שנה כשנמול ולא עכב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אני אל שדי.	אני הוא שיש די באלהותי לכל בריה, לפיכך התהלך לפני ואהיה לך לאלוה ולפטרון, וכן כל מקום שהוא במקרא פרושו די יש לו, והכל לפי הענין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	התהלך לפני.	כתרגומו פלח קדמי, הדבק בעבודתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה תמים.	אף זה צווי אחר צווי, היה שלם בכל נסיונותי. ולפי מדרשו התהלך לפני במצות מילה, ובדבר הזה תהיה תמים, שכל זמן שהערלה בך אתה בעל מום לפני. דבר אחר והיה תמים, עכשיו אתה חסר חמשה אברים שתי עינים, שתי אזנים, וראש הגויה שאוסיף לך אות על שמך ויהיו מנין אותיותיך מאתים ארבעים ושמונה כמנין אבריך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתנה בריתי.	ברית של אהבה וברית הארץ להורישה לך על ידי מצוה זו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויפל אברם על פניו.	ממורא השכינה, שעד שלא מל לא היה בו כח לעמוד ורוח הקדש נצבת עליו, וזהו שנאמר בבלעם (במדבר כד ד) נפל וגלוי עינים. בברייתא דרבי אליעזר מצאתי כן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אב המון גוים.	לשון נוטריקון של שמו. ורי''ש שהיתה בו בתחלה, שלא היה אב אלא לארם שהוא מקומו ועכשיו אב לכל העולם, לא זזה ממקומה, שאף יו''ד של שרי נתרעמה על השכינה עד שנתוספה ליהושע, שנאמר (במדבר יג טז) ויקרא משה להושע בן נון יהושע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונתתיך לגוים.	ישראל ואדום, שהרי ישמעאל כבר היה לו ולא היה מבשרו עליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאחזת עולם.	ושם אהיה להם לאלהים, אבל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתה.	וא''ו זו מוסיף על ענין ראשון אני הנה בריתי אתך, ואתה הוי זהיר לשמרו, ומה היא שמירתו, (פסוק י) זאת בריתי אשר תשמרו המול לכם וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ביני וביניכם .	אותם של עכשיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובין זרעך אחריך.	העתידין להולד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המול.	כמו להמול כמו שאתה אומר עשות, כמו לעשות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונמלתם.	כמו ומלתם והנו''ן בו יתרה ליסוד הנופל בו לפרקים, כגון נ' של נושך ונ' של נושא. ונמלתם, כמו ונשאתם, אבל ימול לשון יפעל כמו יעשה, יאכל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יליד בית.	שילדתו השפחה בבית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומקנת כסף.	שקנאו משנלד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המול ימול יליד ביתך.	כאן כפל עליו ולא אמר לשמונה ימים, ללמדך שיש יליד בית נמול לאחר שמנה ימים, כמו שמפורש במסכת שבת (דף קלח ב):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וערל זכר.	כאן למד שהמילה באותו מקום שהוא נכר בין זכר לנקבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר לא ימול.	משיגיע לכלל ענשין ונכרתה, אבל אביו אין ענוש עליו כרת אבל עובר בעשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונכרתה הנפש.	הולך ערירי ומת קודם זמנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תקרא את שמה שרי.	דמשמע שרי לי ולא לאחרים כי שרה סתם שמה, שתהא שרה על כל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וברכתי אתה.	ומה היא הברכה, שחזרה לנערותה, שנאמר (לקמן יח יב) אחרי בלתי היתה לי עדנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וברכתיה.	בהנקת שדים, כשנצרכה לכך ביום משתה של יצחק, שהיו מרננים עליהם שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בננו הוא, והביאה כל אחת בנה עמה ומניקתה לא הביאה, והיא היניקה את כלם, הוא שנאמר (כא ז) היניקה בנים שרה. בראשית רבה (נג ט) רמזו במקצת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויפל אברהם על פניו ויצחק.	זה תירגם אנקלוס וחדי, לשון שמחה, ושל שרה לשון מחוך. למדת שאברהם האמין ושמח, ושרה לא האמינה ולגלגה. וזהו שהקפיד הקדוש ברוך הוא על שרה ולא הקפיד על אברהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הלבן.	יש תמיהות שהן קימות כמו (ש''א ב כז) הנגלה נגליתי, (ש''ב טו כז) הראה אתה, אף זו היא קימת, וכך אמר בלבו הנעשה חסד זה לאחר מה שהקדוש ברוך הוא עושה לי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם שרה הבת תשעים שנה.	היתה כדאי לילד. ואף על פי שדורות הראשונים היו מולידין בני חמש מאות שנה, בימי אברהם נתמעטו השנים כבר ובא תשות כח לעולם, וצא ולמד מעשרה דורות שמנח ועד אברהם שמיהרו תולדותיהן בני ששים ובני שבעים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו ישמעאל יחיה.	הלואי שיחיה ישמעאל, איני כדאי לקבל מתן שכר כזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יחיה לפניך.	יחיה ביראתך, כמו (פסוק א) התהלך לפני, פלח קדמי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אבל.	לשון אמתת דברים, וכן (לקמן מב כא) אבל אשמים אנחנו, (מ''ב ד יד) אבל בן אין לה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקראת את שמו יצחק.	"על שם הצחוק. ויש אומרים על שם י' נסיונות, וצ' שנה של שרה, וח' ימים שנמול, וק' שנה של אברהם. (ס""א והקימתי את בריתי למה נאמר, והרי כבר כתיב (פסוק ט) ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך וגו' אלא לפי שאומר (פסוק ז) והקמתי וגו', יכול בני ישמעאל ובני קטורה בכלל הקיום, תלמוד לומר והקמותי את בריתי אתו, ולא עם אחרים.) ואת בריתי אקים את יצחק, למה נאמר, [אלא למד שהיה קדוש מבטן]. דבר אחר אמר ר' אבא מכאן למד קל וחומר בן הגבירה מבן האמה, כתיב (פסוק כ) כי הנה ברכתי אותו והפריתי אותו והרביתי אותו, זה ישמעאל, וקל וחמר ואת בריתי אקים את יצחק:"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את בריתי.	ברית המילה תהא מסורה לזרעו של יצחק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שנים עשר נשיאם.	כעננים יכלו, כמו (משלי כה יד) נשיאים ורוח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעל אברהם.	לשון נקיה הוא כלפי שכינה, ולמדנו שהצדיקים מרכבתו של מקום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעצם היום.	בו ביום שנצטוה, ביום ולא בלילה, לא נתיירא לא מן הגוים ולא מן הלצנים, ושלא יהיו אויביו ובני דורו אומרים אלו ראינוהו לא הנחנוהו למול ולקים מצותו של מקום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וימל.	לשון ויפעל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בהמלו.	בהפעלו, כמו (ב ד) בהבראם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בהמלו את בשר ערלתו.	"(נטל אברהם סכין, ואחז בערלתו ורצה לחתוך, והיה מתירא שהיה זקן, מה עשה הקב""ה שלח ידו ואחז עמו, שנאמר וכרות עמו הברית, לו לא נאמר, אלא עמו, בראשית רבה. רש""י ישן) באברהם לא נאמר את, לפי שלא היה חסר אלא חתוך בשר, שכבר נתמעך על ידי תשמיש, אבל ישמעאל שהיה ילד הוזקק לחתוך ערלה ולפרוע המילה, לכך נאמר בו את:"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירא אליו.	לבקר את החולה. אמר רבי חמא בר חנינא יום שלישי למילתו היה, ובא הקדוש ברוך הוא ושאל בשלומו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלוני ממרא.	הוא שנתן לו עצה על המילה, לפיכך נגלה עליו בחלקו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ישב.	ישב כתיב, בקש לעמוד, אמר לו הקדוש ברוך הוא שב ואני אעמד, ואתה סימן לבניך, שעתיד אני להתיצב בעדת הדינין והן יושבין, שנאמר (תהלים פב א) אלהים נצב בעדת אל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פתח האהל.	לראות אם יש עובר ושב ויכניסם בביתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כחם היום.	הוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים, ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים, הביא המלאכים עליו בדמות אנשים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והנה שלשה אנשים.	אחד לבשר את שרה ואחד להפוך את סדום ואחד לרפאות את אברהם, שאין מלאך אחד עושה שתי שליחיות. תדע לך שכן כל הפרשה הוא מזכירן בלשון רבים (פסוק ח) ויאכלו (פסוק ט) ויאמרו אליו, ובבשורה נאמר (שם י) ויאמר שוב אשוב אליך, ובהפיכת סדום הוא אומר (יט כב) כי לא אוכל לעשות דבר, (שם כא), לבלתי הפכי. ורפאל שרפא את אברהם הלך משם להציל את לוט, הוא שנאמר (שם יז) ויהי כהוציאם אותם החוצה ויאמר המלט על נפשך, למדת שהאחד היה מציל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נצבים עליו.	לפניו, כמו (במדבר ב כ) ועליו מטה מנשה. אבל לשון נקיה היא כלפי המלאכים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירא.	מהו וירא וירא שני פעמים, הראשון כמשמעו והשני לשון הבנה, נסתכל שהיו נצבים במקום אחד והבין שלא היו רוצים להטריחו ואף על פי שיודעים היו שיצא לקראתם, עמדו במקומם לכבודו ולהראותו שלא רצו להטריחו, וקדם הוא ורץ לקראתם. בבבא מציעא (פו ב) כתיב נצבים עליו, וכתיב וירץ לקראתם, כד חזיוה דהוה שרי ואסר פרשו המנו, מיד וירץ לקראתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר אדני אם נא .	לגדול שבהם אמר, וקראם כלם אדונים ולגדול אמר אל נא תעבר, וכיון שלא יעבר הוא, יעמדו חבריו עמו, ובלשון זה הוא חול. דבר אחר קודש הוא, והיה אומר להקדוש ברוך הוא להמתין לו עד שירוץ ויכניס את האורחים. ואף על פי שכתוב אחר (פסוק ב) וירץ לקראתם, האמירה קודם לכן היתה, ודרך המקראות לדבר כן, כמו שפרשתי אצל (ו ג) לא ידון רוחי באדם, שנכתב אחר ויולד נח (ה לב), ואי אפשר לומר אלא אם כן קודם הגזרה עשרים שנה, ושתי הלשונות בבראשית רבה (מח י):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יקח נא.	על ידי שליח, והקדוש ברוך הוא שלם לבניו על ידי שליח שנאמר (במדבר כ יא) וירם משה את ידו ויך את הסלע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ורחצו רגליכם.	כסבור שהם ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם והקפיד שלא להכניס עבודה זרה לביתו. אבל לוט שלא הקפיד, הקדים לינה לרחיצה, שנאמר (יט ב) ולינו ורחצו רגליכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תחת העץ.	תחת האילן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וסעדו לבכם.	בתורה בנביאים ובכתובים מצינו דפתא סעדתא דלבא. בתורה סעדו לבכם. בנביאים (שופטים יט ה) סעד לבך פת לחם. בכתובים (תהלים קד טו) ולחם לבב אנוש יסעד. אמר רבי חמא לבבכם אין כתיב כאן אלא לבכם, מגיד שאין יצר הרע שולט במלאכים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחר תעבורו.	אחר כן תלכו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי על כן עברתם.	כי הדבר הזה אני מבקש מכם מאחר שעברתם עלי לכבודי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי על כן.	כמו על אשר, וכן כל כי על כן שבמקרא (לקמן יט ח) כי על כן באו בצל קורתי, (לקמן לג י) כי על כן ראיתי פניך, (שם לח כו) כי על כן לא נתתיה, (במדבר י לא) כי על כן ידעת חנותנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמח סלת.	סלת לעוגות, קמח לעמילן של טבחים, לכסות את הקדרה, ולשאוב את הזהמא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בן בקר רך וטוב.	שלשה פרים היו כדי להאכילן שלש לשונות בחרדל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל הנער.	זה ישמעאל לחנכו במצות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקח חמאה .	ולחם לא הביא לפי שפרסה שרה נדה, שחזר לה אורח כנשים אותו היום, ונטמאת העיסה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חמאה.	שומן החלב שקולטין מעל פניו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובן הבקר אשר עשה.	אשר תקן, קמא קמא שתקן, אמטי ואייתי קמייהו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאכלו.	נראו כמו שאכלו, מכאן שלא ישנה אדם מן המנהג:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמרו אליו.	נקוד על אי''ו שבאליו, ותניא רבי שמעון בן אלעזר אומר כל מקום שהכתב רבה על הנקדה אתה דורש הכתב וכו', וכאן הנקדה רבה על הכתב אתה דורש הנקודה, שאף לשרה שאלו איו אברהם, למדנו שישאל אדם באכסניא שלו לאיש על האשה ולאשה על האיש. בבבא מציעא (פז א) אומרים יודעים היו מלאכי השרת שרה אמנו היכן היתה, אלא להודיע שצנועה היתה כדי לחבבה על בעלה. אמר רבי יוסי בר חנינא כדי לשגר לה כוס של ברכה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנה באהל.	צנועה היא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שוב אשוב.	לא בשרו המלאך שישוב אליו אלא בשליחותו של מקום אמר לו, כמו (טז י) ויאמר לה מלאך ה' הרבה ארבה, והוא אין בידו להרבות, אלא בשליחותו של מקום, אף כאן בשליחותו של מקום אמר לו כן. אלישע אמר לשונמית (מלכים ב' ד טז) למועד הזה כעת חיה את חובקת בן ותאמר אל אדוני איש האלהים אל תכזב בשפחתך, אותן המלאכים שבשרו את שרה אמרו למועד אשוב. אמר לה אלישע אותם המלאכים שהם חיים וקיימים לעולם אמרו למועד אשוב, אבל אני בשר ודם שהיום חי ומחר מת, בין חי ובין מת למועד הזה וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כעת חיה.	כעת הזאת לשנה הבאה, ופסח היה, ולפסח הבא נלד יצחק, מדלא קרינן כעת אלא כעת.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והוא אחריו.	הפתח היה אחר המלאך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חדל להיות.	פסק ממנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ארח כנשים.	אורח נדות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בקרבה.	מסתכלת במעיה ואמרה אפשר הקרבים הללו טעונין ולד, השדים הללו שצמקו מושכין חלב, תנחומא (שופטים יח):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עדנה.	צחצוח בשר, ולשון משנה (מנחות פו א) משיר את השער ומעדן את הבשר. דבר אחר לשון עדן, זמן וסת נדות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האף אמנם.	הגם אמת אלד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואני זקנתי.	שנה הכתוב מפני השלום, שהרי היא אמרה ואדוני זקן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היפלא.	כתרגומו היתכסי, וכי שום דבר מפלא ומפרד ומכסה ממני מלעשות כרצוני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למועד.	לאותו מועד המיחד שקבעתי לך אתמול למועד הזה בשנה האחרת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי יראה	וגו'	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי צחקת.	הראשון משמש לשון דהא שנותן טעם לדבר ותכחש שרה לפי שיראה, והשני משמש בלשון אלא, ויאמר לא כדבריך הוא אלא צחקת, שאמרו רבותינו כי משמש בארבע לשונות אי, דילמא, אלא, דהא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישקיפו על פני סדום.	כל השקפה שבמקרא לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשך (דברים כו טו), שגדול כח מתנות עניים שהופך מדת רגז לרחמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לשלחם.	ללוותם, כסבור אורחים הם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המכסה אני.	בתמיהה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר אני עושה.	בסדום, לא יפה לי לעשות דבר זה שלא מדעתו, אני נתתי לו את הארץ הזאת, וחמשה כרכין הללו שלו הן, שנאמר (י יט) גבול הכנעני מצידן וגו' באכה סדמה ועמרה	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	.	קראתי אותו אברהם, אב המון גוים, ואשמיד את הבנים ולא אודיע לאב שהוא אוהבי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואברהם היו יהיה.	מדרש אגדה (משלי י ז) זכר צדיק לברכה, הואיל והזכירו ברכו. ופשוטו וכי ממנו אני מעלים, והרי הוא חביב לפני להיות לגוי גדול ולהתברך בו כל גויי הארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי ידעתיו.	לשון חבה, כמו (רות ב א) מודע לאישה, (שם ג ב) הלא בעז מדעתנו, (שמות לג יז) ואדעך בשם, ואמנם עיקר לשון כלם אינו אלא לשון ידיעה, שהמחבב את האדם מקרבו אצלו ויודעו ומכירו. ולמה ידעתיו, למען אשר יצוה לפי שהוא מצוה את בניו עלי לשמור דרכי. ואם תפרשהו כתרגומו יודע אני בו שיצוה את בניו וגו', אין למען נופל על הלשון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יצוה.	לשון הוה, כמו (איוב א ה) ככה יעשה איוב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למען הביא.	כך הוא מצוה לבניו שמרו דרך ה' כדי שיביא ה' על אברהם	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר ה'.	אל אברהם, שעשה כאשר אמר שלא יכסה ממנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי רבה.	כל רבה שבמקרא הטעם למטה בבי''ת, לפי שהן מתורגמין גדולה, או גדלה והולכת, אבל זה טעמו למעלה ברי''ש, לפי שמתורגם גדלה כבר, כמו שפירשתי לעיל (טו יז) ויהי השמש באה, (רות א טו) הנה שבה יבמתך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ארדה נא ואראה.	למד לדינים שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה, הכל כמו שפרשתי בפרשת הפלגה (לעיל יא ז). דבר אחר ארדה נא לסוף מעשיהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הכצעקתה.	של מדינה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הבאה אלי עשו.	ואם עומדים במרדם כלה אני עושה בהם. ואם לא יעמדו במרדן, אדעה מה אעשה להפרע מהן ביסורין ולא אכלה אותן. וכיוצא בו מצינו במקום אחר (שמות לג ה) ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך, ולפיכך יש הפסק נקדת פסק בין עשו לכלה, כדי להפריד תיבה מחברתה. ורבותינו דרשו הכצעקתה, צעקת ריבה אחת שהרגוה מיתה משנה על שנתנה מזון לעני, כמפורש בחלק (סנהדרין קט ב):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויפנו משם.	ממקום שאברהם לום שם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואברהם עודנו עומד לפני ה'.	והלא לא הלך לעמוד לפניו אלא הקדוש ברוך הוא בא אצלו ואמר לו (פסוק כ) זעקת סדום ועמורה כי רבה, והיה לו לכתוב וה' עודנו עומד לפני אברהם, אלא תקון סופרים הוא זה (אשר הפכוהו זכרונם לברכה לכתוב כן):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויגש אברהם.	מצינו הגשה למלחמה (ש''ב י יג) ויגש יואב וגו', הגשה לפיוס (להלן מד יח) ויגש אליו יהודה, והגשה לתפלה (מלכים א' יח לו) ויגש אליהו הנביא, ולכל אלה נכנס אברהם, לדבר קשות, ולפיוס ולתפלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האף תספה.	הגם תספה. ולתרגום של אנקלוס שתרגמו לשון רוגז, כך פרושו האף ישיאך שתספה צדיק עם רשע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אולי יש חמשים צדיקים.	עשרה צדיקים לכל כרך וכרך, כי חמשה מקומות יש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חלילה לך.	ואם תאמר לא יצילו הצדיקים את הרשעים, למה תמית הצדיקים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כדבר הזה.	לא הוא ולא כיוצא בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השופט כל הארץ.	נקוד בחטף פת''ח ה''א של השופט לשון תמה, וכי מי שהוא שופט לא יעשה משפט אמת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אמצא בסדום	וגו'	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכל המקום.	לכל הכרכים, לפי שסדום היתה מטרופולין וחשובה מכלם תלה בה הכתוב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואנכי עפר ואפר.	וכבר הייתי ראוי להיות עפר על ידי המלכים, ואפר על ידי נמרוד, לולי רחמיך אשר עמדו לי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	התשחית בחמשה.	והלא הן תשעה לכל כרך, ואתה צדיקו של עולם תצטרף עמהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אולי ימצאון שם ארבעים.	וימלטו ארבעה הכרכים, וכן שלשים יצילו שלשה מהם או עשרים יצילו שנים מהם או עשרה יצילו אחד מהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הואלתי.	רציתי כמו (שמות ב כא) ויואל משה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אולי ימצאון שם עשרה.	על פחות לא בקש. אמר, דור המבול היו שמונה, נח ובניו ונשיהם ולא הצילו על דורם, ועל תשעה על ידי צרוף כבר בקש ולא מצא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וילך ה' .	כיון שנשתתק הסניגור הלך לו הדין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואברהם שב למקומו.	נסתלק הדין נסתלק הסניגור והקטיגור מקטרג, ולפיכך (יט א) ויבאו שני המלאכים סדומה [בערב] להשחית. אחד להשחית את סדום ואחד להציל את לוט, והוא אותו שבא לרפאות את אברהם. והשלישי שבא לבשר את שרה, כיון שעשה שליחותו נסתלק לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המלאכים.	ולהלן קראם אנשים, כשהיתה שכינה עמהם קראם אנשים. דבר אחר אצל אברהם שכחו גדול והיו המלאכים תדירין אצלו כאנשים קראם אנשים, ואצל לוט קראם מלאכים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בערב.	וכי כל כך שהו המלאכים מחברון לסדום, אלא מלאכי רחמים היו, וממתינים שמא יוכל אברהם ללמד עליהם סניגוריא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולוט ישב בשער סדום.	ישב כתיב, אותו היום מנוהו שופט עליהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירא לוט .	מבית אברהם למד לחזר על האורחים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנה נא אדני.	הנה נא אתם אדונים לי אחר שעברתם עלי. דבר אחר הנה נא צריכים אתם לתת לב על הרשעים הללו שלא יכירו בכם. וזו היא עצה נכונה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סורו נא.	עקמו את הדרך לביתי דרך עקלתון, שלא יכירו שאתם נכנסין שם לכך נאמר סורו (בב''ר נ ז):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולינו ורחצו רגליכם.	וכי דרכן של בני אדם ללון תחלה ואחר כך לרחוץ, ועוד שהרי אברהם אמר להם תחלה (יח ד) ורחצו רגליכם. אלא כך אמר לוט אם כשיבאו אנשי סדום ויראו שכבר רחצו רגליהם, יעלילו עלי ויאמרו כבר עברו שני ימים או שלשה שבאו לביתך ולא הודעתנו, לפיכך אמר מוטב שיתעכבו כאן באבק רגליהם שיהיו נראין כמו שבאו עכשיו, לפיכך אמר לינו תחלה ואחר כך רחצו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמרו לא.	לאברהם אמרו (יח ה) כן תעשה, מכאן שמסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי ברחוב נלין.	הרי כי משמש בלשון אלא, שאמרו לא נסור אל ביתך אלא ברחובה של עיר נלין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויסרו אליו.	עקמו את הדרך לצד ביתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומצות אפה.	פסח היה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדום.	כך נדרש בבראשית רבה (נ ה) טרם ישכבו ואנשי העיר היו בפיהם של מלאכים, שהיו שואלים ללוט מה טיבם ומעשיהם, והוא אומר להם רבם רשעים. עודם מדברים בהם ואנשי סדום	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל העם מקצה.	מקצה העיר עד הקצה, שאין אחד מהם מוחה בידם, שאפלו צדיק אחד אין בהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונדעה אתם.	במשכב זכר, כמו (פס' ח) אשר לא ידעו איש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האל.	כמו האלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי על כן באו.	כי הטובה הזאת תעשו לכבודי על אשר באו בצל קורתי, תרגום בטלל שרותי, תרגום של קורה שרותא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמרו גש הלאה.	קרב להלאה, כלומר התקרב לצדדין והתרחק ממנו, וכן כל הלאה שבמקרא לשון רחוק, כמו (במדבר יז ב) זרה הלאה, (ש''א כ כב) הנה החצים ממך והלאה. גש הלאה המשך להלן, בלשון לע''ז טרי''י טי''י ד''י נו''ש [משוך את עצמך ממנו], ודבר נזיפה הוא לומר אין אנו חוששין לך, ודומה לו (ישעיה סה ה) קרב אליך אל תגש בי, וכן (ישעיה מט כ) גשה לי ואשבה, המשך לצדדין בעבורי ואשב אצלך. אתה מליץ על האורחין, איך מלאך לבך. על שאמר להם על הבנות, אמרו לו גש הלאה, לשון נחת, ועל שהיה מליץ על האורחים אמרו האחד בא לגור, אדם נכרי יחידי אתה בינינו שבאת לגור, וישפוט שפוט ונעשית מוכיח אותנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הדלת.	דלת הסובבת לנעול ולפתוח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פתח.	הוא החלל שבו נכנסין ויוצאין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בסנורים.	מכת עורון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקטן ועד גדול.	הקטנים התחילו בעברה תחלה, שנאמר (פסוק ד) מנער ועד זקן, לפיכך התחילה הפרענות מהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עוד מי לך פה.	פשוטו של מקרא מי לך עוד בעיר הזאת חוץ מאשתך ובנותיך שבבית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חתן ובניך ובנותיך.	אם יש לך חתן או בנים ובנות הוצא מן המקום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובניך.	בני בנותיך הנשואות. ומדרש אגדה עוד מאחר שעושין נבלה כזאת מי לך פתחון פה ללמד סניגוריא עליהם, שכל הלילה היה מליץ עליהם טובות, קרי ביה מי לך פה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חתניו.	שתי בנות נשואות היו לו בעיר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לוקחי בנותיו.	שאותן שבבית היו ארוסות להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאיצו.	כתרגומו ודחיקו, מהרוהו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנמצאות.	המזמנות לך בבית להצילם. ומדרש אגדה יש, וזה ישובו של מקרא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תספה.	תהיה כלה. (דברים ב יד) עד תם כל הדור, מתרגם עד דסף כל דרא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתמהמה.	כדי להציל את ממונו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויחזיקו.	אחד מהם היה שליח להצילו, וחברו להפוך את סדום, לכך נאמר (פסוק יז) ויאמר המלט, ולא נאמר ויאמרו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המלט על נפשך.	דיך להציל נפשות, אל תחוס על הממון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל תביט אחריך.	אתה הרשעת עמהם, ובזכות אברהם אתה נצול, אינך כדאי לראות בפרענותם ואתה נצול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכל הככר.	ככר הירדן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ההרה המלט.	אצל אברהם ברח, שהוא יושב בהר, שנאמר לעיל (יב ח) ויעתק משם ההרה. ואף עכשיו היה יושב שם, שנאמר (יג ג) אל המקום אשר היה שם אהלה בתחלה, ואף על פי שכתוב (שם יח) ויאהל אברם וגו', אהלים הרבה היו לו ונמשכו עד חברון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המלט.	לשון השמטה, וכן כל המלטה שבמקרא אישמוציי''ר [להנצל] בלע''ז וכן (ישעיה סו ז) והמליטה זכר, שנשמט העבר מן הרחם, (תהלים קכד ז) כצפור נמלטה, (ישעיה מו ב) לא יכלו מלט משא, להשמיט משא הרעי שבנקביהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל נא אדני.	רבותינו אמרו שם זה קדש, שנאמר בו להחיות את נפשי, מי שיש בידו להמית ולהחיות. ותרגומו בבעו כען ה':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל נא.	אל נא תאמר אלי להמלט ההרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נא.	לשון בקשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פן תדבקני הרעה.	כשהייתי אצל אנשי סדום היה הקדוש ברוך הוא רואה מעשי ומעשי בני העיר, והייתי נראה צדיק וכדאי להנצל, וכשאבא אצל צדיק אני כרשע. וכן אמרה הצרפית לאליהו (מ''א יז יח) כי באת אלי להזכיר את עוני, עד שלא באת אצלי היה הקדוש ברוך הוא רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדקת ביניהם, ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	העיר הזאת קרובה.	קרובה ישיבתה נתישבה מקרוב, לפיכך לא נתמלאה סאתה עדיין. ומה היא קריבתה, מדור הפלגה שנתפלגו האנשים והתחילו להתישב איש איש במקומו, והיא היתה בשנת מות פלג, ומשם ועד כאן חמשים ושתים שנה, שפלג מת בשנת ארבעים ושמונה לאברהם. כיצד, פלג חי (לעיל יא יט) אחרי הולידו את רעו מאתים ותשע שנה, צא מהם שלשים ושתים כשנלד שרוג, ומשרוג עד שנלד נחור שלשים, הרי ששים ושתים, ומנחור עד שנלד תרח עשרים ותשע, הרי תשעים ואחת, ומשם עד שנלד אברהם שבעים, הרי מאה ששים ואחת, תן להם ארבעים ושמונה הרי מאתים ותשע, ואותה שנה היתה שנת הפלגה, וכשנחרבה סדום היה אברהם בן תשעים ותשע שנה, הרי מדור הפלגה עד כאן חמשים ושתים שנה, וצוער אחרה ישיבתה אחרי ישיבת סדום וחברותיה שנה אחת, הוא שנאמר אמלטה נא, נא בגימטריא חמשים ואחת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הלא מצער היא.	והלא עונותיה מועטין, ויכול אתה להניחה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותחי נפשי.	בה, זה מדרשו. ופשוטו של מקרא הלא עיר קטנה היא, ואנשים בה מעט, אין לך להקפיד אם תניחנה ותחי נפשי בה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גם לדבר הזה.	לא דיך שאתה נצול, אלא אף כל העיר אציל בגללך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הפכי.	הופך אני, כמו (מח ה) עד בואי, (טז יג) אחרי רואי, (ירמיה לא יט) מדי דברי בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי לא אוכל לעשות.	זהו ענשן של מלאכים, על שאמרו (פסוק יג) כי משחיתים אנחנו, ותלו הדבר בעצמן, לפיכך לא זזו משם עד שהזקקו לומר שאין הדבר ברשותן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי לא אוכל.	לשון יחיד, מכאן אתה למד שהאחד הופך והאחד מציל, שאין שני מלאכים נשלחים לדבר אחד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על כן קרא שם העיר צוער.	על שם (פסוק כ) והיא מצער:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וה' המטיר.	כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המטיר על סדום.	בעלות השחר, כמו שנאמר לעיל (פסוק טו) וכמו השחר עלה, שעה שהלבנה עומדת ברקיע עם החמה, לפי שהיו מהם עובדין לחמה ומהם ללבנה, אמר הקדוש ברוך הוא אם אפרע מהם ביום יהיו עובדי לבנה אומרים אלו היה בלילה כשהלבנה מושלת לא היינו חרבין, ואם אפרע מהם בלילה יהיו עובדי החמה אומרים אלו היה ביום כשהחמה מושלת לא היינו חרבים, לכך כתיב וכמו השחר עלה ונפרע מהם בשעה שהחמה והלבנה מושלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המטיר	וגו'	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גפרית ואש.	בתחלה מטר ונעשה גפרית ואש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאת ה'.	דרך המקראות לדבר כן, כמו (ד כג) נשי למך, ולא אמר נשי. וכן אמר דוד (מ''א א לג) קחו עמכם את עבדי אדוניכם, ולא אמר עבדי, וכן אחשורוש אמר (אסתר ח ח) בשם המלך, ולא אמר בשמי. אף כאן אמר מאת ה' ולא אמר מאתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מן השמים.	והוא שאמר הכתוב (איוב לו לא) כי בם ידין עמים וגו', כשבא ליסר הבריות מביא עליהם אש מן השמים כמו שעשה לסדום, וכשבא להוריד המן, מן השמים, (שמות טז ד) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהפוך את הערים .	ארבעתן יושבות בסלע אחד והפכן מלמעלה למטה, שנאמר (איוב כח ט) בחלמיש שלח ידו וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותבט אשתו מאחריו.	מאחריו של לוט:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותהי נציב מלח.	במלח חטאה ובמלח לקתה. אמר לה תני מעט מלח לאורחים הללו, אמרה לו אף המנהג הרע הזה אתה בא להנהיג במקום הזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיטור.	תמור של עשן טורק''א [לפיד] בלע''ז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כבשן.	חפירה ששורפין בה את האבנים לסיד, וכן כל כבשן שבתורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויזכור אלהים את אברהם.	מהו זכירתו של אברהם על לוט, נזכר שהיה לוט יודע ששרה אשתו של אברהם, ושמע שאמר אברהם במצרים על שרה (יב יט) אחותי היא, ולא גלה הדבר, שהיה חס עליו, לפיכך חס הקדוש ברוך הוא עליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי ירא לשבת בצוער.	לפי שהיתה קרובה לסדום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אבינו זקן.	ואם לא עכשיו אימתי, שמא ימות או יפסוק מלהוליד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואיש אין בארץ.	סבורות היו שכל העולם נחרב כמו בדור המבול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותשקין .	יין נזדמן להן במערה להוציא מהן שני אמות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותשכב את אביה.	ובצעירה כתיב (פסוק לה) ותשכב עמו, צעירה לפי שלא פתחה בזנות אלא אחותה למדתה, חסך עליה הכתוב ולא פירש גנותה. אבל בכירה שפתחה בזנות פרסמה הכתוב במפורש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובקומה.	של בכירה נקוד, לומר הרי הוא כאלו לא נכתב, לומר שבקומה ידע ואף על פי כן לא נשמר ליל שני מלשתות (אמר רבי לוי כל מי שהוא להוט אחר בלמוס של עריות לסוף מאכילים אותו מבשרו):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותהרין .	אף על פי שאין האשה מתעברת מביאה ראשונה, אלו שלטו בעצמן והוציאו ערותן לחוץ ונתעברו מביאה ראשונה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מואב.	זו שלא היתה צנועה פרשה שמאביה הוא, אבל צעירה קראתו בלשון נקיה, וקבלה שכר בימי משה, שנאמר בבני עמון (דבר' ב יט) אל תתגר בם כלל, ובמואב לא הזהיר אלא שלא ילחם בם, אבל לצערן התיר לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויסע משם אברהם.	כשראה שחרבו הכרכים ופסקו העוברים והשבים נסע לו משם. דבר אחר להתרחק מלוט שיצא עליו שם רע שבא על בנותיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר אברהם.	כאן לא נטל רשות אלא על כרחה שלא בטובתה לפי שכבר לקחה לבית פרעה על ידי כן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל שרה אשתו.	על שרה אשתו. וכיוצא בו (ש''א ד יט) אל הלקח ארון וגו' ואל מות חמיה, שניהם בלשון על:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא קרב אליה.	המלאך מנעו, כמו שנאמר (פסוק ו) לא נתתיך לנגע אליה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הגוי גם צדיק תהרג.	אף אם הוא צדיק תהרגנו. שמא כך דרכך לאבד האמות חנם, כך עשית לדור המבול ולדור הפלגה, אף אני אומר שהרגתם על לא דבר, כשם שאתה אומר להרגני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גם הוא.	לרבות עבדים וגמלים וחמרים שלה, את כלם שאלתי ואמרו לי אחיה הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בתם לבבי.	שלא דמיתי לחטוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובנקיון כפי.	נקי אני מן החטא שלא נגעתי בה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ידעתי כי בתם לבבך .	אמת שלא דמית מתחלה לחטוא אבל נקיון כפים אין כאן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא נתתיך.	לא ממך היה שלא נגעת בה אלא חשכתי אני אותך מחטוא, ולא נתתי לך כח, וכן (לקמן לא ז) ולא נתנו אלהים, וכן (שופט' טו א) ולא נתנו אביה לבוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השב אשת האיש.	ואל תהא סבור שמא תתגנה בעיניו ולא יקבלנה או ישנאך ולא יתפלל עליך, אמר לו אבימלך ומי מפרסמו שלא נגעתי בה, אמר לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי נביא הוא.	ויודע שלא נגעת בה, לפיכך ויתפלל בעדך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעשים אשר לא יעשו.	מכה אשר לא הרגלה לבא על בריה באה לנו על ידך, עצירת כל נקבים, של זרע ושל קטנים ורעי ואזנים וחוטם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רק אין יראת אלהים.	אכסנאי שבא לעיר, על עסקי אכילה ושתיה שואלין אותו או על עסקי אשתו שואלין אותו אשתך היא או אחותך היא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחותי בת אבי היא.	ובת אב מתרת לבן נח, שאין אבות לגוי. וכדי לאמת דבריו השיבם כן. ואם תאמר והלא בת אחיו היתה, בני בנים הרי הן כבנים והרי היא בתו של תרח, וכן הוא אומר ללוט (יג ח) כי אנשים אחים אנחנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אך לא בת אמי.	הרן מאם אחרת היה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי כאשר התעו אותי .	אנקלוס תרגם מה שתרגם. ויש לישבו עוד, דבר דבור על אפניו, כשהוציאני הקדוש ברוך הוא מבית אבי להיות משוטט ונד ממקום למקום, וידעתי שאעבור במקום רשעים ואומר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר התעו.	לשון רבים, ואל תתמה, כי בהרבה מקומות לשון אלהות ולשון מרות קרוי לשון רבים. (שמואל ב' ז כג) אשר הלכו אלהים, (דברים ה כג) אלהים חיים, (יהושע כד יט) אלהים קדושים הוא, וכל לשון אלהים לשון רבים. וכן (לט כ) ויקח אדוני יוסף, (דברים י יז) אדוני האדונים, (להלן מב לג) אדוני הארץ, וכן (שמות כב יד) בעליו עמו, (שם כא כט) והועד בבעליו. ואם תאמר מהו לשון התעו, כל הגולה ממקומו ואינו מישב קרוי תועה, כמו (לקמן כא יד) ותלך ותתע, (תהלים קיט קעו) תעיתי כשה אובד, (איוב לח מא) יתעו לבלי אכל, יצאו ויתעו לבקש אכלם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמרי לי.	עלי, וכן (לקמן כו ז) וישאלו אנשי המקום לאשתו, על אשתו. וכן (שמות יד ג) ואמר פרעה לבני ישראל, כמו על בני ישראל, (שופטים ט נד) פן יאמרו לי אשה הרגתהו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתן לאברהם.	כדי שיתפייס ויתפלל עליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנה ארצי לפניך.	אבל פרעה אמר לו (לעיל יב יט) הנה אשתך קח ולך, לפי שנתירא שהמצריים שטופי זמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולשרה אמר.	אבימלך, לכבודה כדי לפיסה הנה עשיתי לך כבוד זה, נתתי ממון לאחיך שאמרת עליו אחי הוא, הנה הממון והכבוד הזה לך כסות עינים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכל אשר אתך.	יכסו עיניהם שלא יקלוך, שאלו השיבותיך ריקנית יש להם לומר לאחר שנתעלל בה החזירה, עכשיו שהצרכתי לבזבז ממון ולפייסך, יודעים יהיו שעל כרחי השיבותיך ועל ידי נס:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת כל.	ועם כל באי העולם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונכחת.	יהא לך פתחון פה להתוכח ולהראות דברים נכרים הללו. ולשון תוכחת בכל מקום ברור דברים, ובלע''ז אישפרובי''ר [לבחן] ואונקלוס תרגם בפנים אחרים, ולשון המקרא כך הוא נופל על התרגום הנה הוא לך כסות של כבוד על העינים שלי ששלטו בך ובכל אשר אתך, ועל כן תרגומו וחזית יתיך וית כל דעמיך. ויש מדרש אגדה אבל ישוב לשון המקרא פרשתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וילדו.	כתרגומו ואתרוחו, נפתחו נקביהם והוציאו מה שצריך לצאת והיא לידה שלהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעד כל רחם.	כנגד כל פתח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על דבר שרה.	על פי דבורה של שרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וה' פקד את שרה .	סמך פרשה זו לכאן ללמדך שכל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה, שנאמר (לעיל כ יז) ויתפלל וגו' וסמיך ליה וה' פקד את שרה שפקד כבר קודם שרפא את אבימלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פקד את שרה כאשר אמר.	בהריון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר דבר.	בלידה. והיכן היא אמירה והיכן הוא דבור, אמירה (לעיל יז יט) ויאמר אלהים אבל שרה אשתך	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויעש ה' לשרה כאשר דבר.	לאברהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למועד אשר דבר.	ר' יודן ורבי חמא, רבי יודן אומר מלמד שנולד לט' חדשים, שלא יאמרו מביתו של אבימלך הוא, ור' חמא אומר לשבעה חדשים. (	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לזקניו.	שהיה זיו אקונין שלו דומה לו:)	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למועד אשר דבר אתו.	דמליל יתיה. את המועד אשר דבר וקבע כשאמר לו (לעיל יח יד) למועד אשוב אליך, שרט לו שריטה בכותל ואמר לו, כשתגיע חמה לשריטה זו בשנה אחרת, תלד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יצחק לי.	ישמח עלי. ומדרש אגדה הרבה עקרות נפקדו עמה, הרבה חולים נתרפאו בו ביום, הרבה תפלות נענו עמה, ורב שחוק היה בעולם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי מלל לאברהם.	לשון שבח וחשיבות, ראו מי הוא ומה הוא, שומר הבטחתו, הקדוש ברוך הוא מבטיח ועושה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מלל.	שנה הכתוב ולא אמר דבר, גימטריה שלו מאה, כלומר לסוף מאה לאברהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היניקה בנים שרה.	ומהו בנים לשון רבים, ביום המשתה הביאו השרות את בניהן עמהן והיניקה אותם שהיו אומרות לא ילדה שרה אלא אסופי הביאה מן השוק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויגמל.	לסוף עשרים וארבעה חדש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משתה גדול.	שהיו שם גדולי הדור, שם ועבר ואבימלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מצחק.	לשון עבודה זרה, כמו שנאמר (שמות לב ו) ויקומו לצחק. דבר אחר לשון גלוי עריות, כמה דתימא (להלן לט יז) לצחק בי. דבר אחר לשון רציחה כמו (ש''ב ב יד) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עם בני .	מתשובת שרה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני אתה למד שהיה מריב עם יצחק על הירשה ואמר אני בכור ונוטל פי שנים, ויוצאים בשדה ונוטל קשתו ויורה בו חצים, כמה דתימא (משלי כו יח. יט) כמתלהלה היורה זקים וגו' ואמר הלא משחק אני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עם בני עם יצחק.	מכיון שהוא בני אפלו אם אינו הגון כיצחק, או הגון כיצחק אפלו אם אינו בני, אין זה כדאי לירש עמו, קל וחמר עם בני עם יצחק ששתיהן בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על אודת בנו.	ששמע שיצא לתרבות רעה. ופשוטו על שאמרה לו לשלחו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמע בקולה.	בקול רוח הקדש שבה. למדנו שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לחם וחמת מים.	ולא כסף וזהב, לפי שהיה שונאו על שיצא לתרבות רעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת הילד.	אף הילד שם על שכמה, שהכניסה בו שרה עין רעה ואחזתו חמה ולא יכול לילך ברגליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותלך ותתע.	חזרה לגלולי בית אביה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויכלו המים.	לפי שדרך חולים לשתות הרבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנגד.	מרחוק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמטחוי קשת.	כשתי טיחות והוא לשון ירית חץ, בלשון משנה שהטיח באשתו, על שם שהזרע יורה כחץ. ואם תאמר היה לו לכתוב כמטחי קשת, משפט הוי''ו ליכנס לכאן, כמו (שה''ש ב) בחגוי הסלע, מגזרת (ישעיה יט יז) והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא, ומגזרת (תהלים קז כז) יחגו וינועו כשכור, וכן (שם סה ו) קצוי ארץ, מגזרת קצה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותשב מנגד.	כיון שקרב למות הוסיפה להתרחק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את קול הנער.	מכאן שיפה תפלת החולה מתפלת אחרים עליו, והיא קודמת להתקבל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באשר הוא שם.	לפי מעשים שהוא עושה עכשיו הוא נדון ולא לפי מה שהוא עתיד לעשות, לפי שהיו מלאכי השרת מקטרגים ואומרים רבונו של עולם, מי שעתיד זרעו להמית בניך בצמא אתה מעלה לו באר. והוא משיבם עכשיו מה הוא, צדיק או רשע, אמרו לו צדיק, אמר להם לפי מעשיו של עכשיו אני דנו וזהו באשר הוא שם. והיכן המית את ישראל בצמא, כשהגלם נבוכדנצר, שנאמר (ישעיה כא יג. יד) משא בערב וגו' לקראת צמא התיו מים וגו' כשהיו מוליכין אותם אצל ערביים היו ישראל אומרים לשוביהם בבקשה מכם, הוליכונו אצל בני דודנו ישמעאל וירחמו עלינו, שנאמר (שם שם) ארחות דדנים [אל תקרי דדנים אלא דודים] ואלו יוצאים לקראתם ומביאין להם בשר ודג מלוח ונודות נפוחים, כסבורים ישראל שמלאים מים, וכשמכניסו לתוך פיו ופותחו, הרוח נכנס בגופו ומת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבה קשת.	יורה חצים בקשת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קשת.	על שם האמנות כמו חמר, גמל, ציד לפיכך השי''ן מדגשת. היה יושב במדבר ומלסטם את העוברים, הוא שנאמר (לעיל טז יב) ידו בכל וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מארץ מצרים.	ממקום גדוליה, שנאמר (שם א) ולה שפחה מצרית	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלהים עמך.	לפי שראו שיצא משכונת סדום לשלום, ועם המלכים נלחם ונפלו בידו, ונפקדה אשתו לזקוניו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולניני ולנכדי.	עד כאן רחמי האב על הבן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי.	שאמרתי לך (לעיל כ טו) הנה ארצי לפניך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והוכח.	נתוכח עמו על כך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעבור תהיה לי.	זאת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לעדה.	לשון עדות של נקבה, כמו (להלן לא נב) ועדה המצבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי חפרתי את הבאר.	מריבים היו עליה רועי אבימלך ואומרים אנחנו חפרנוה, אמרו ביניהם כל מי שיתראה על הבאר ויעלו המים לקראתו שלו היא, ועלו לקראת אברהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשל.	רב ושמואל, חד אמר פרדס להביא ממנו פרות לאורחים בסעודה, וחד אמר פנדק לאכסניא ובו כל מיני פרות. ומצינו לשון נטיעה באהלים, שנאמר (דניאל יא מה) ויטע אהלי אפדנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקרא שם .	על ידי אותו אשל נקרא שמו של הקדוש ברוך הוא אלוה לכל העולם. לאחר שאוכלים ושותים אומר להם ברכו למי שאכלתם משלו, סבורים אתם שמשלי אכלתם, משל מי שאמר והיה העולם אכלתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנני.	כך היא עניתם של חסידים, לשון ענוה הוא ולשון זמון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קח נא.	אין נא אלא לשון בקשה, אמר לו בבקשה ממך עמוד לי בזה הנסיון, שלא יאמרו הראשונות לא היה בהן ממש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את בנך.	אמר לו שני בנים יש לי, אמר לו את יחידך, אמר לו זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו, אמר לו אשר אהבת, אמר לו שניהם אני אוהב, אמר לו את יצחק. ולמה לא גלה לו מתחלה, שלא לערבבו פתאום, ותזוח דעתו עליו ותטרף, וכדי לחבב עליו את המצוה ולתן לו שכר על כל דבור ודבור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ארץ המוריה.	ירושלים, וכן בדברי הימים (ב' ג א) לבנות את בית ה' בירושלים בהר המוריה. ורבותינו פרשו על שם שמשם הוראה יוצאה לישראל. ואונקלוס תרגמו על שם עבודת הקטורת שיש בה מור נרד ושאר בשמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והעלהו.	לא אמר לו שחטהו, לפי שלא היה חפץ הקדוש ברוך הוא לשחטו אלא שיעלהו להר לעשותו עולה, ומשהעלהו אמר לו הורידהו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחד ההרים.	הקדוש ברוך הוא מתהא הצדיקים ואחר כך מגלה להם, וכל זה כדי להרבות שכרן, וכן (לעיל יב א) אל הארץ אשר אראך, וכן ביונה (ג ב) וקרא אליה את הקריאה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישכם.	נזדרז למצוה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את שני נעריו.	ישמעאל ואליעזר, שאין אדם חשוב רשאי לצאת לדרך בלא שני אנשים, שאם יצטרך האחד לנקביו ויתרחק יהיה השני עמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויבקע.	תרגומו וצלח, כמו (ש''ב יט יח) וצלחו הירדן, לשון בקוע (י''ג בקוע) פינדר''א בלע''ז [לחטוב]:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ביום השלישי.	למה אחר מלהראותו מיד, כדי שלא יאמרו הממו וערבבו פתאום וטרד דעתו, ואלו היה לו שהות להמלך אל לבו לא היה עושה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירא את המקום.	ראה ענן קשור על ההר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד כה.	כלומר דרך מועט למקום אשר לפנינו. ומדרש אגדה אראה היכן הוא מה שאמר לי המקום (לעיל טו ה) כה יהיה זרעך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונשובה.	נתנבא שישובו שניהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המאכלת.	סכין, על שם שאוכלת את הבשר, כמה דתימא (דברים לב מב) וחרבי תאכל בשר, ושמכשרת בשר לאכילה. דבר אחר זאת נקראת מאכלת, על שם שישראל אוכלים מתן שכרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וילכו שניהם יחדו.	אברהם שהיה יודע שהולך לשחוט את בנו היה הולך ברצון ושמחה כיצחק שלא היה מרגיש בדבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יראה לו השה.	כלומר יראה ויבחר לו השה, ואם אין שה, לעולה בני. ואף על פי שהבין יצחק שהוא הולך לשחט, וילכו שניהם יחדו בלב שוה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויעקד.	ידיו ורגליו מאחוריו, הידים והרגלים ביחד היא עקידה, והוא לשון (להלן ל לט) עקדים, שהיו קרסליהם לבנים, מקום שעוקדין אותן בו היה נכר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אברהם אברהם.	לשון חבה הוא שכופל את שמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל תשלח.	לשחוט, אמר לו אם כן לחנם באתי לכאן, אעשה בו חבלה ואוציא ממנו מעט דם, אמר לו אל תעש לו מאומה, אל תעש בו מום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי עתה ידעתי.	אמר רבי אבא אמר לו אברהם אפרש לפניך את שיחתי, אתמול אמרת לי (לעיל כא יב) כי ביצחק יקרא לך זרע, וחזרת ואמרת (שם כב ב) קח נא את בנך, עכשיו אתה אומר לי אל תשלח ידך אל הנער. אמר לו הקדוש ברוך הוא (תהלים פט לה) לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה, כשאמרתי לך קח, מוצא שפתי לא אשנה, לא אמרתי לך שחטהו אלא העלהו, אסקתיה, אחתיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והנה איל.	מוכן היה לכך מששת ימי בראשית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחר.	אחרי שאמר לו המלאך (לעיל פסוק יב) אל תשלח ידך, ראהו כשהוא נאחז, והוא שמתרגמינן וזקף אברהם עינוהי בתר אלין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בסבך.	אילן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בקרניו.	שהיה רץ אצל אברהם והשטן סובכו ומערבבו באילנות כדי לעכבו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תחת בנו.	מאחר שכתוב ויעלהו לעולה, לא חסר המקרא כלום, מהו תחת בנו, על כל עבודה שעשה ממנו היה מתפלל ואומר יהי רצון שתהא זו כאלו היא עשויה בבני, כאלו בני שחוט, כאלו דמו זרוק, כאלו הוא מפשט, כאלו הוא נקטר ונעשה דשן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה' יראה.	פשוטו כתרגומו, ה' יבחר ויראה לו את המקום הזה להשרות בו שכינתו ולהקריב כאן קרבנות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר יאמר היום.	שיאמרו לימי הדורות עליו בהר זה יראה הקדוש ברוך הוא לעמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברך אברכך.	אחת לאב ואחת לבן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והרבה ארבה.	אחת לאב ואחת לבן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישב אברהם בבאר שבע.	לא ישיבה ממש, שהרי בחברון היה יושב שתים עשרה שנים לפני עקידתו של יצחק, יצא מבאר שבע והלך לו לחברון, כמו שנאמר (לעיל כא לד) ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים, מרבים משל חברון הראשונים, והם עשרים ושש שנה כמו שפרשנו למעלה (כא לד):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחרי הדברים האלה ויגד .	בשובו מהר המוריה היה אברהם מהרהר ואומר אלו היה בני שחוט כבר היה הולך בלא בנים, היה לי להשיאו אשה מבנות ענר אשכול וממרא, בשרו הקדוש ברוך הוא שנלדה רבקה בת זוגו, וזהו אחרי הדברים האלה הרהורי דברים שהיו על ידי עקידה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גם היא.	אף היא השותה משפחותיה למשפחות אברהם שתים עשרה, מה אברהם שנים עשר שבטים שיצאו מיעקב, שמונה בני הגבירות וארבעה בני שפחות, אף אלו שמונה בני גבירות וארבעה בני פלגש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובתואל ילד את רבקה.	כל היחוסין הללו לא נכתבו אלא בשביל פסוק זה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים.	לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו, בת מאה כבת עשרים לחטא, מה בת עשרים לא חטאה, שהרי אינה בת ענשין, אף בת מאה בלא חטא, ובת עשרים כבת שבע ליופי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שני חיי שרה.	כלן שוין לטובה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בקרית ארבע.	על שם ארבע ענקים שהיו שם אחימן ששי ותלמי ואביהם. דבר אחר על שם ארבעה זוגות שנקברו שם איש ואשתו אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויבא אברהם.	מבאר שבע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לספוד לשרה ולבכתה.	ונסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק, לפי שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט, פרחה נשמתה ממנה ומתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גר ותושב אנכי עמכם.	גר מארץ אחרת ונתישבתי עמכם. ומדרש אגדה אם תרצו הריני גר, ואם לאו אהיה תושב ואטלנה מן הדין שאמר לי הקדוש ברוך הוא (לעיל יב ז) לזרעך אתן את הארץ הזאת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחזת קבר.	אחוזת קרקע לבית הקברות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא יכלה.	לא ימנע, כמו (תהלים מ יב) לא תכלא רחמיך, וכמו (לעיל ח ב) ויכלא הגשם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נפשכם.	רצונכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ופגעו לי.	לשון בקשה, כמו (רות א טז) אל תפגעי בי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המכפלה.	בית ועליה על גביו. דבר אחר שכפולה בזוגות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכסף מלא.	אשלם כל שויה, וכן דוד אמר לארונה (דברי הימים א' כא כד) בכסף מלא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועפרון ישב.	כתיב חסר, אותו היום מנוהו שוטר עליהם, מפני חשיבותו של אברהם שהיה צריך לו עלה לגדלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכל באי שער עירו.	שכלן בטלו ממלאכתן ובאו לגמול חסד לשרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא אדני.	לא תקנה אותה בדמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתתי לך.	הרי הוא כמו שנתתיה לך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אך אם אתה לו שמעני.	אתה אומר לי לשמוע לך ולקח בחנם, אני אי אפשי בכך, אך אם אתה לו שמעני הלואי ותשמעני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתתי.	דונא''י בלע''ז [נתתי] מוכן הוא אצלי והלואי נתתי לך כבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ביני ובינך.	בין שני אוהבים כמונו מה היא חשובה לכלום, אלא הנח את המכר ואת מתך קבור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישקל אברהם לעפרן.	חסר וי''ו, לפי שאמר הרבה ואפלו מעט לא עשה, שנטל ממנו שקלים גדולים שהן קנטרין, שנאמר (פסוק טז) עבר לסוחר, שמתקבלים בשקל בכל מקום ויש מקום ששקליהן גדולים שהן קנטרין, צינטינייר''ש [מטבעות של מאה] בלע''ז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקם שדה עפרון.	תקומה היתה לה שיצאה מיד הדיוט ליד מלך. ופשוטו של מקרא ויקם השדה והמערה אשר בו וכל העץ לאברהם למקנה וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכל באי שער עירו.	בקרב כלם ובמעמד כלם הקנהו לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברך את אברהם בכל.	בכל עולה בגימטריא בן, ומאחר שהיה לו בן היה צריך להשיאו אשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זקן ביתו.	לפי שהוא דבוק נקוד זקן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תחת ירכי.	לפי שהנשבע צריך שיטול בידו חפץ של מצוה, כגון ספר תורה או תפלין, והמילה היתה מצוה ראשונה לו ובאה לו על ידי צער והיתה חביבה עליו ונטלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי.	ולא אמר ואלהי הארץ, ולמעלה אמר (פסוק ג) ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ. אמר לו עכשיו הוא אלהי השמים ואלהי הארץ, שהרגלתיו בפי הבריות, אבל כשלקחני מבית אבי היה אלהי השמים ולא אלהי הארץ, שלא היו באי עולם מכירים בו, ושמו לא היה רגיל בארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מבית אבי.	מחרן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומארץ מולדתי.	מאור כשדים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואשר דבר לי.	לצרכי, כמו (מל''א ב ד) אשר דבר עלי, וכן כל לי ולו ולהם הסמוכים אצל דבור מפורשים בלשון על, ותרגום שלהם עלי עלוהי עליהון, שאין נופל אצל דבור לשון לי ולו ולהם, אלא אלי אליו אליהם ותרגום שלהם עמי עמיה עמהון, אבל אצל אמירה נופל לשון לי ולו ולהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואשר נשבע לי.	בין הבתרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונקית משבועתי .	וקח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רק את בני .	רק, מעוט הוא. בני אינו חוזר, אבל יעקב בן בני, סופו לחזור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מגמלי אדניו.	נכרין היו משאר גמלים, שהיו יוצאין זמומין מפני הגזל שלא ירעו בשדות אחרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכל טוב אדניו בידו.	שטר מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו, כדי שיקפצו לשלוח לו בתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ארם נהרים.	בין שתי נהרות יושבת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויברך הגמלים.	הרביצם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אתה הכחת.	ראויה היא לו שתהא גומלת חסדים וכדאי לכנס בביתו של אברהם. ולשון הוכחת בררת, אפרוביש''ט בלע''ז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובה אדע.	לשון תחנה, הודע לי בה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי עשית חסד.	אם תהיה ממשפחתו והוגנת לו, אדע כי עשית חסד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בתולה.	ממקום בתולים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואיש לא ידעה.	שלא כדרכה, לפי שבנות הגוים היו משמרות מקום בתוליהן ומפקירות עצמן ממקום אחר, העיד על זו שנקיה מכל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירץ העבד לקראתה.	לפי שראה שעלו המים לקראתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הגמיאיני נא.	לשון גמיעה, הומיי''ר בלע''ז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותרד כדה.	מעל שכמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד אם כלו.	הרי אם משמש בלשון אשר, אם כלו, דיספקון, שזו היא גמר שתיתן כששתו די ספוקן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותער.	לשון נפיצה, והרבה יש בלשון משנה (עבודה זרה ה ז) המערה מכלי אל כלי, ובמקרא יש לו דומה (תהלים קמא ח) אל תער נפשי, (ישעיה נג יב) אשר הערה למות נפשו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השקת.	אבן חלולה ששותים בה הגמלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משתאה.	לשון שאיה, כמו (ישעיה ו יא) שאו ערים, תשאה שממה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משתאה לה.	משתומם עליה כמו (לעיל כ יג) אמרי לי אחי הוא, וכמו (לקמן כו ז) וישאלו אנשי המקום לאשתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בקע.	רמז לשקלי ישראל בקע לגלגלת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושני צמידים.	רמז לשני לוחות מצמדות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עשרה זהב משקלם.	רמז לעשרת הדברות שבהן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר בת מי את.	לאחר שנתן לה שאלה, לפי שהיה בטוח בזכותו של אברהם שהצליח הקדוש ברוך הוא דרכו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ללין.	לינה אחת. לין שם דבר והיא אמרה ללון כמה לינות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בת בתואל.	השיבתו על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מספוא.	כל מאכל הגמלים קרוי מספוא כגון תבן ושעורים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בדרך.	דרך המימן, דרך הישר, באותו דרך שהייתי צריך. וכן כל בי''ת ולמ''ד וה''א המשמשים בראש התבה ונקודים בפת''ח מדברים בדבר הפשוט שנזכר כבר במקום אחר או שהוא מבורר וניכר באיזו הוא מדבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לבית אמה.	דרך הנשים היתה להיות להן בית לישב בו למלאכתן, ואין הבת מגדת אלא לאמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירץ.	למה וירץ ועל מה רץ, ויהי כראות את הנזם, אמר עשיר הוא זה, ונתן עיניו בממון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על הגמלים.	לשמרן, כמו (לעיל יח ח) והוא עומד עליהם, לשמשם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פניתי הבית.	מעבודה זרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויפתח.	התיר זמם שלהם, שהיה סותם את פיהם שלא ירעו בדרך בשדות אחרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד אם דברתי.	הרי אם משמש בלשון אשר ובלשון כי, כמו (לקמן מט י) עד כי יבא שילה, וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה כי משמש בארבע לשונות, והאחת אי, והוא אם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתן לו את כל אשר לו.	שטר מתנה הראה להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני.	אם לא תלך תחלה אל בית אבי ולא תאבה ללכת אחריך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלי לא תלך האשה.	אלי כתיב, בת היתה לו לאליעזר והיה מחזר למצוא עלה שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו, אמר לו אברהם בני ברוך ואתה ארור, ואין ארור מדבק בברוך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואבא היום.	היום יצאתי והיום באתי, מכאן שקפצה לו הארץ. אמר רבי אחא יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גם אתה.	גם לרבות אנשים שעמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הכיח.	ברר והודיע, וכן כל הוכחה שבמקרא ברור דבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טרם אכלה.	טרם שאני מכלה, וכן כל לשון הוה פעמים שהוא מדבר בלשון עבר ויכול לכתוב כמו טרם כליתי, ופעמים שמדבר בלשון עתיד, כמו (איוב א ה) כי אמר איוב, הרי לשון עבר, (שם) ככה יעשה איוב הרי לשון עתיד. ופירוש שניהם לשון הווה, כי אומר היה איוב (שם) אולי חטאו בני וגו' והיה עושה כך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואשאל ואשים.	שנה הסדר, שהרי הוא תחלה נתן ואחר כך שאל, אלא שלא יתפשוהו בדבריו ויאמרו היאך נתת לה, ועדיין אינך יודע מי היא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על ימין.	מבנות ישמעאל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על שמאל.	מבנות לוט שהיה יושב לשמאלו של אברהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויען לבן ובתואל.	רשע היה וקפץ להשיב לפני אביו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא נוכל דבר אליך.	למאן בדבר הזה, לא על ידי תשובת דבר רע ולא על ידי תשובת דבר הגון לפי שנכר שמה' יצא הדבר, לפי דבריך שזמנה לך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישתחו ארצה.	מכאן שמודים על בשורה טובה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומגדנות.	לשון מגדים, שהביא עמו מיני פירות של ארץ ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וילינו.	כל לינה שבמקרא לינת לילה אחד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר אחיה ואמה.	ובתואל היכן היה, הוא היה רוצה לעכב ובא מלאך והמיתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	או עשור.	עשרה חדשים. ואם תאמר ימים ממש, אין דרך המבקשים לבקש דבר מועט ואם לא תרצה תן לנו מרבה מזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונשאלה את פיה.	מכאן שאין משיאין את האשה אלא מדעתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותאמר אלך.	מעצמי, ואף אם אינכם רוצים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את היי לאלפי רבבה.	את וזרעך תקבלו אותה ברכה שנאמר לאברהם בהר המוריה (לעיל כב יז) הרבה ארבה את זרעך	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מבוא באר לחי ראי.	שהלך להביא הגר לאברהם אביו שישאנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יושב בארץ הנגב.	קרוב לאותו באר, שנאמר (לעיל כ א) ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור, ושם היה הבאר, שנאמר (שם טז יד) הנה בין קדש ובין ברד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לשוח.	לשון תפלה, כמו (תהלים קב א) ישפוך שיחו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותרא את יצחק.	ראתה אותו הדור ותוהא מפניו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותפל.	השמיטה עצמה לארץ, כתרגומו ואתרכינת הטתה עצמה לארץ ולא הגיעה עד הקרקע, כמו (פסוק יד) הטי נא כדך, ארכיני, (ש''ב כב י) ויט שמים, וארכין, לשון מטה לארץ, ודומה לו (תהלים לז כד) כי יפל לא יוטל, כלומר אם יטה לארץ לא יגיע עד הקרקע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותתכס.	לשון ותתפעל, כמו ותקבר, ותשבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויספר העבד.	גלה לו נסים שנעשו לו שקפצה לו הארץ ושנזדמנה לו רבקה בתפלתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האהלה שרה אמו.	ויביאה האהלה ונעשית דגמת שרה אמו, כלומר והרי היא שרה אמו, שכל זמן ששרה קימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחרי אמו.	דרך ארץ כל זמן שאמו של אדם קימת כרוך הוא אצלה, ומשמתה הוא מתנחם באשתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קטורה.	זו הגר, ונקראת קטורה על שם שנאים מעשיה כקטרת ושקשרה פתחה שלא נזדוגה לאדם מיום שפרשה מאברהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשורם ולטושם.	שם ראשי אומות. ותרגום של אנקלוס אין לי לישבו על לשון המקרא. שפרש למשרין, לשון מחנה. ואם תאמר שאינו כן מפני האל''ף שאינה יסודית, הרי לנו תבות שאין בראשם אל''ף ונתוספה אל''ף בראשם, כמו (עמוס ז ז) חומת אנך, שהוא מן (שמואל ב' ד ד) נכה רגלים, וכמו (מלכים ב' ד ב) אסוך שמן שהוא מן (רות ג ג) ורחצת וסכת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולטושם.	הם בעלי אהלים המתפזרים אנה ואנה ונוסעים איש באהלי אפדנו, וכן הוא אומר (ש''א ל טז) והנה נטושים על פני כל הארץ, שכן למ''ד ונו''ן מתחלפות זו בזו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתן אברהם .	אמר ר' נחמיה ברכה דיאתיקי, שאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם (לעיל יב ב) והיה ברכה, הברכות מסורות בידך לברך את מי שתרצה, ואברהם מסרם ליצחק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הפילגשים.	חסר כתיב, שלא היתה אלא פלגש אחת, היא הגר היא קטורה. נשים בכתבה, פילגשים בלא כתבה, כדאמרינן בסנהדרין (כא א) בנשים ופילגשים דדוד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתן אברהם מתנת.	פרשו רבותינו שם טמאה מסר להם. דבר אחר מה שנתן לו על אודות שרה ושאר מתנות שנתנו לו, הכל נתן להם שלא רצה להנות מהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים.	בן מאה כבן שבעים, ובן שבעים כבן חמש בלא חטא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יצחק וישמעאל.	מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו, והיא שיבה טובה שנאמר באברהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי אחרי מות אברהם ויברך .	נחמו תנחומי אבלים. דבר אחר אף על פי שמסר הקדוש ברוך הוא את הברכות לאברהם, נתיירא לברך את יצחק מפני שצפה את עשו יוצא ממנו, אמר יבא בעל הברכות ויברך את אשר ייטב בעיניו ובא הקדוש ברוך הוא וברכו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשמתם לתולדתם.	סדר לידתן זה אחר זה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בחצריהם.	כרכים שאין להם חומה, ותרגומו בפצחיהון, שהם מפוצחים לשון פתיחה, כמו (תהלים צח ד) פצחו ורננו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואלה שני חיי ישמעאל .	אמר רבי חייא בר אבא למה נמנו שנותיו של ישמעאל, כדי ליחס בהם שנותיו של יעקב. מן שנותיו של ישמעאל למדנו ששמש יעקב בבית עבר ארבע עשרה שנה כשפרש מאביו קודם שבא אצל לבן, שהרי כשפרש יעקב מאביו מת ישמעאל, שנאמר (להלן כח ט) וילך עשו אל ישמעאל וגו', כמו שמפורש בסוף מגלה נקראת (מגילה יז א):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויגוע.	לא נאמרה גויעה אלא בצדיקים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נפל.	שכן, כמו (שופטים ז יב) מדין ועמלק וכל בני קדם נופלים בעמק. כאן הוא אומר לשון נפילה, ולהלן הוא אומר על פני כל אחיו ישכן (לעיל טז יב), עד שלא מת אברהם ישכן, משמת אברהם נפל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואלה תולדות יצחק.	יעקב ועשו האמורים בפרשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אברהם הוליד את יצחק.	על ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הזקק לומר אברהם הוליד את יצחק, לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה המנו, מה עשה הקדוש ברוך הוא, צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק, וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה, שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בן ארבעים שנה.	שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנלדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה, שהרי בו בפרק מתה שרה, ומשנלד יצחק עד העקידה שמתה שרה שלשים ושבע שנה, ובת תשעים היתה כשנלד יצחק, ובת מאה עשרים ושבע כשמתה, שנאמר (כג א) ויהיו חיי שרה וגו', הרי ליצחק שלשים ושבע שנים ובו בפרק נלדה רבקה, המתין לה עד שתהא ראויה לביאה שלש שנים ונשאה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בת בתואל מפדן ארם אחות לבן.	וכי עדיין לא נכתב שהיא בת בתואל ואחות לבן ומפדן ארם, אלא להגיד שבחה שהיתה בת רשע ואחות רשע ומקומה אנשי רשע, ולא למדה ממעשיהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מפדן ארם.	על שם ששני ארם היו, ארם נהרים וארם צובה, קורא אותו פדן, לשון (שמואל א' יא ז) צמד בקר, תרגום פדן תורין. ויש פותרין פדן ארם כמו (הושע יב יג) שדה ארם, שבלשון ישמעאל קורין לשדה פדן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויעתר.	הרבה והפציר בתפלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויעתר לו.	נתפצר ונתפייס ונתפתה לו, ואומר אני כל לשון עתר לשון הפצרה ורבוי הוא וכן (יחזקאל ח יא) ועתר ענן הקטרת, מרבית עלית העשן, וכן (שם לה יג) והעתרתם עלי דבריכם, וכן (משלי כז ו) נעתרות נשיקות שונא, דומות למרבות והנם למשא. אינקריישימינ''ט בלע''ז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לנכח אשתו.	זה עומד בזוית זו ומתפלל, וזו עומדת בזוית זו ומתפללת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתרוצצו.	על כרחך המקרא הזה אומר דרשני, שסתם מה היא רציצה זו וכתב אם כן למה זה אנכי. רבותינו דרשוהו לשון ריצה, כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודה זרה עשו מפרכס לצאת. דבר אחר מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותאמר אם כן.	גדול צער העבור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה זה אנכי.	מתאוה ומתפללת על הריון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותלך לדרש.	לבית מדרשו של שם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לדרש את ה'.	שיגיד לה מה תהא בסופה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר ה' לה.	על ידי שליח, לשם נאמר ברוח הקודש והוא אמר לה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שני גוים בבטנך.	גיים כתיב, אלו אנטונינוס ורבי, שלא פסקו מעל שלחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושני לאמים.	אין לאום אלא מלכות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ממעיך יפרדו.	מן המעים הם נפרדים, זה לרשעו וזה לתמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מלאם יאמץ.	לא ישוו בגדולה, כשזה קם זה נופל, וכן הוא אומר (יחזקאל כו ב) אמלאה החרבה, לא נתמלאה צור אלא מחרבנה של ירושלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וימלאו ימיה.	אבל בתמר כתיב (להלן לח כז) ויהי בעת לדתה. שלא מלאו ימיה כי לשבעה חדשים ילדתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והנה תומם.	חסר, ובתמר תאומים מלא לפי ששניהם צדיקים, אבל כאן אחד צדיק ואחד רשע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אדמוני.	סימן הוא שיהא שופך דמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כלו כאדרת שער.	מלא שער כטלית של צמר המלאה שער פלוקייד''א בלע''ז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקראו שמו עשו.	הכל קראו לו כן, לפי שהיה נעשה ונגמר בשערו כבן שנים הרבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואחרי כן יצא אחיו .	שמעתי מדרש אגדה הדורשו לפי פשוטו, בדין היה אוחז בו לעכבו, יעקב נצר מטפה ראשונה ועשו מן השניה, צא ולמד משפופרת שפיה קצרה, תן לה שתי אבנים זו תחת זו, הנכנסת ראשונה תצא אחרונה, והנכנסת אחרונה תצא ראשונה, נמצא עשו הנצר באחרונה יצא ראשון, ויעקב שנצר ראשונה יצא אחרון, ויעקב בא לעכבו שיהא ראשון ללידה כראשון ליצירה, ויפטור את רחמה, ויטול את הבכורה מן הדין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעקב עשו.	סימן שאין זה מספיק לגמור מלכותו עד שזה עומד ונוטלה המנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקרא שמו יעקב.	הקדוש ברוך הוא. דבר אחר אביו קרא לו יעקב על שם אחיזת העקב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בן ששים שנה.	עשר שנים משנשאה עד שנעשית בת שלש עשרה שנה וראויה להריון ועשר שנים הללו צפה והמתין לה כמו שעשה אביו לשרה, כיון שלא נתעברה ידע שהיא עקרה והתפלל עליה. ושפחה לא רצה לשא, לפי שנתקדש בהר המוריה להיות עולה תמימה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויגדלו הנערים ויהי עשו.	כל זמן שהיו קטנים לא היו נכרים במעשיהם ואין אדם מדקדק בהם מה טיבם, כיון שנעשו בני שלש עשרה שנה זה פרש לבתי מדרשות וזה פרש לעבודה זרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ידע ציד.	לצוד ולרמות את אביו בפיו, ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן, כסבור אביו שהוא מדקדק במצות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איש שדה.	כמשמעו אדם בטל וצודה בקשתו חיות ועופות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תם.	אינו בקי בכל אלה, אלא כלבו כן פיו. מי שאינו חריף לרמות קרוי תם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ישב אהלים.	אהלו של שם ואהלו של עבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בפיו.	כתרגומו בפיו של יצחק. ומדרשו בפיו של עשו שהיה צד אותו ומרמהו בדבריו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויזד.	לשון בשול, כתרגומו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והוא עיף.	ברציחה, כמה דתימא (ירמיה ד לא) כי עיפה נפשי להורגים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הלעיטני.	אפתח פי ושפוך הרבה לתוכו, כמו ששנינו: אין אובסין את הגמל אבל מלעיטין אותו (שבת קנה:):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מן האדם האדם.	עדשים אדמות, ואותו היום מת אברהם שלא יראה את עשו בן בנו יוצא לתרבות רעה, ואין זו שיבה טובה שהבטיחו הקדוש ברוך הוא, לפיכך קצר הקדוש ברוך הוא חמש שנים משנותיו, שיצחק חי מאה ושמונים שנה וזה מאה שבעים וחמש שנה, ובשל יעקב עדשים להברות את האבל. ולמה עדשים, שדומות לגלגל שהאבלות גלגל החוזר בעולם (ועוד מה עדשים אין להם פה כך האבל אין לו פה שאסור לדבר. לפיכך המנהג להברות את האבל בתחלת מאכלו ביצים שהם עגלים ואין להם פה, כך אבל אין לו פה כדאמרינן במועד קטן (כא ב) אבל כל שלשה ימים הראשונים אינו משיב שלום לכל אדם וכל שכן שאינו שואל בתחלה, משלשה ועד שבעה משיב ואינו שואל וכו' ):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מכרה כיום.	כתרגומו, כיום דילהן, כיום שהוא ברור, כך מכור לי מכירה ברורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכרתך.	לפי שהעבודה בבכורות, אמר יעקב אין רשע זה כדאי שיקריב להקדוש ברוך הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנה אנכי הולך למות.	(מתנודדת והולכת היא הבכורה שלא תהא כל עת העבודה בבכורות כי שבט לוי יטל אותה ועוד) אמר עשו מה טיבה של עבודה זו, אמר לו כמה אזהרות וענשין ומיתות תלוין בה, כאותה ששנינו אלו הן שבמיתה שתויי יין, ופרועי ראש. אמר אני הולך למות על ידה, אם כן מה חפץ לי בה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויבז עשו.	העיד הכתוב על רשעו שבזה עבודתו של מקום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל תרד מצרימה.	שהיה דעתו לרדת מצרימה כמו שירד אביו בימי הרעב, אמר לו אל תרד מצרימה שאתה עולה תמימה, ואין חוצה לארץ כדאי לך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והתברכו בזרעך.	אדם אומר לבנו יהא זרעך כזרעו של יצחק, וכן בכל המקרא. וזה אב לכלן (להלן מח כ) בך יברך ישראל לאמר ישימך אלהים כאפרים וכמנשה, ואף לענין הקללה מצינו כן (במדבר ה כז) והיתה האשה לאלה, שהמקלל שונאו אומר תהא כפלונית, וכן (ישעיה סה טו) והנחתם שמכם לשבועה לבחירי, שהנשבע אומר אהא כפלוני אם עשיתי כך וכך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמע אברהם בקלי.	כשנסיתי אותו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישמר משמרתי.	גזרות להרחקה על אזהרות שבתורה, כגון שניות לעריות ושבות לשבת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מצותי.	דברים שאלו לא נכתבו ראויין הם להצטוות כגון גזל ושפיכות דמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חקותי.	דברים שיצר הרע ואמות העולם משיבין עליהן כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז שאין טעם בדבר אלא גזרת המלך וחקותיו על עבדיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותורתי.	להביא תורה שבעל פה, הלכה למשה מסיני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאשתו.	על אשתו, כמו (לעיל כ יג) אמרי לי אחי הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי ארכו.	אמר מעתה אין לי לדאוג מאחר שלא אנסוה עד עכשיו, ולא נזהר להיות נשמר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישקף אבימלך .	שראהו משמש מטתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחד העם.	המיחד בעם זה המלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והבאת עלינו אשם.	אם שכב, כבר הבאת עלינו אשם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בארץ ההיא.	אף על פי שאינה חשובה כארץ ישראל עצמה, כארץ שבעה גוים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשנה ההיא.	אף על פי שאינה כתקנה, שהיתה שנת רעבון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בארץ ההיא בשנה ההיא.	שניהם למה, לומר שהארץ קשה והשנה קשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאה שערים.	שאמדוה כמה ראויה לעשות ועשתה על אחת מאה ממה שאמדוה. ורבותינו אמרו אומד זה למעשרות היה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי גדל מאד.	שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועבדה רבה.	פעלה רבה, בלשון לע''ז אובריינ''א [מכלול העבודות] עבודה משמע עבודה אחת, עבדה משמע פעלה רבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סתמום פלשתים.	מפני שאמרו תקלה הם לנו מפני הגיסות הבאות עלינו. טמונין פלשתאי לשון סתימה, ובלשון משנה (פסחים מב א) מטמטם את הלב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בנחל גרר.	רחוק מן העיר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישב ויחפר.	הבארות אשר חפרו בימי אברהם אביו. ופלשתים סתמום, מקדם שנסע יצחק מגרר חזר וחפרן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עשק.	ערעור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי התעשקו עמו.	נתעשקו עמו עליה במריבה וערעור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שטנה.	נוישימונ''ט [נזק]:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ופרינו בארץ.	כתרגומו ונפוש בארעא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואחזת מרעהו.	כתרגומו וסיעת מרחמוהי, סיעת מאוהביו. ויש פותרין מרעהו מ' מיסוד התבה, כמו (שופטים יד יא) שלשים מרעים דשמשון, כדי שתהיה תבת ואחזת דבוקה, אבל אין דרך ארץ לדבר על המלכות כן סיעת אוהביו, שאם כן כל סיעת אוהביו הוליך עמו ולא היה לו אלא סיעה אחת של אוהבים, לכן יש לפתרו כלשון הראשון. ואל תתמה על תי''ו של ואחזת ואף על פי שאין התבה סמוכה, יש דגמתה במקרא (תהלים ס יג) עזרת מצר, (ישעיה נא כא) ושכורת ולא מיין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראו ראינו.	ראה באביך ראינו בך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תהי נא אלה בינותינו .	האלה אשר בינותינו מימי אביך, תהי גם עתה בינינו וביניך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא נגענוך.	כשאמרנו (לעיל פסוק טז) לך מעמנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אתה.	גם אתה עשה עמנו כמו כן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שבעה.	על שם הברית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מרת רוח.	לשון המראות רוח, כמו (דברים ט כד) ממרים הייתם כל מעשיהן היו לעצבון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ליצחק ולרבקה.	שהיו עובדות עבודה זרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותכהין.	בעשנן של אלו. דבר אחר כשנעקד על גבי המזבח והיה אביו רוצה לשחטו, באותה שעה נפתחו השמים וראו מלאכי השרת והיו בוכים וירדו דמעותיהם ונפלו על עיניו, לפיכך כהו עיניו. דבר אחר כדי שיטול יעקב את הברכות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא ידעתי יום מותי.	אמר רבי יהושע בן קרחה, אם מגיע אדם לפרק אבותיו ידאג חמש שנים לפניהם וחמש לאחר כן, ויצחק היה בן מאה עשרים ושלש, אמר שמא לפרק אמי אני מגיע, והיא מתה בת מאה עשרים ושבע והריני בן חמש שנים סמוך לפרקה, לפיכך לא ידעתי יום מותי, שמא לפרק אמי, שמא לפרק אבא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תליך.	חרבך שדרך לתלותה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שא נא.	לשון השחזה כאותה ששנינו (ביצה כח א) אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חברתה, חדד סכינך ושחוט יפה, שלא תאכילני נבלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וצודה לי.	מן ההפקר ולא מן הגזל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לצוד ציד להביא.	מהו להביא, אם לא ימצא ציד יביא מן הגזל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקח לי.	משלי הם ואינם גזל, שכך כתב לה יצחק בכתבתה לטול שני גדיי עזים בכל יום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שני גדיי עזים.	וכי שני גדיי עזים היה מאכלו של יצחק, אלא האחד הקריב לפסחו והאחד עשה מטעמים. בפרקי דרבי אליעזר (פרק לב):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר אהב.	כי טעם הגדי כטעם הצבי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איש שער.	בעל שער:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ימשני.	כמו (דברים כח כט) ממשש בצהרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	החמודות.	הנקיות, כתרגומו דכייתא. דבר אחר שחמד אותן מן נמרוד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר אתה בבית.	והלא כמה נשים היו לו והוא מפקיד אצל אמו, אלא שהיה בקי במעשיהן וחושדן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אנכי עשו בכרך.	אנכי המביא לך, ועשו הוא בכרך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עשיתי.	כמה דברים כאשר דברת אלי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שבה.	לשון מיסב על השלחן, לכך מתורגם אסתחר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גשה נא ואמשך.	אמר יצחק בלבו אין דרך עשו להיות שם שמים שגור בפיו, וזה אמר (פסוק כ) כי הקרה ה' אלהיך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קול יעקב.	שמדבר בלשון תחנונים (פסוק יט) קום נא, אבל עשו בלשון קנטוריא דבר (פסוק לא) יקום אבי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר אני.	לא אמר אני עשו אלא אני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירח .	והלא אין ריח רע יותר משטף העזים, אלא מלמד שנכנסה עמו ריח גן עדן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כריח שדה אשר ברכו ה'.	שנתן בו ריח טוב, וזה שדה תפוחים, כן דרשו רבותינו זכרונם לברכה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתן לך.	יתן ויחזור ויתן. ולפי פשוטו מוסב לענין הראשון ראה ריח בני, שנתן לו הקדוש ברוך הוא, כריח שדה וגו' ועוד יתן לך מטל השמים וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האלהים.	מהו האלהים, בדין, אם ראוי לך יתן לך, ואם לאו לא יתן לך, אבל לעשו אמר משמני הארץ יהיה מושבך, בין צדיק בין רשע יתן לך, וממנו למד שלמה כשעשה הבית וסדר תפלתו, ישראל שהוא בעל אמונה ומצדיק עליו את הדין לא יקרא עליך תגר, לפיכך, (מ''א ח לט) ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו, אבל נכרי מחסר אמנה, לפיכך אמר (שם שם מג) אתה תשמע השמים וגו' ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי, בין ראוי בין שאינו ראוי תן לו, כדי שלא יקרא עליך תגר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מטל השמים.	כמשמעו, ומדרש אגדה יש להרבה פנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בני אמך.	ויעקב אמר ליהודה (להלן מט ח) בני אביך, לפי שהיו לו בנים מכמה אמהות, וכאן שלא נשא אלא אשה אחת אמר בני אמך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ארריך ארור ומברכיך ברוך.	ובבלעם הוא אומר (במדבר כד ט) מברכיך ברוך ואורריך ארור. הצדיקים תחלתם יסורים וסופן שלוה, ואורריהם ומצעריהם קודמים למברכיהם, לפיכך יצחק הקדים קללת אוררים לברכת מברכים. והרשעים תחלתן שלוה וסופן, יסורין לפיכך בלעם הקדים ברכה לקללה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יצא יצא.	זה יוצא וזה בא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויחרד.	כתרגומו ותוה לשון תימה. ומדרשו ראה גיהנם פתוחה מתחתיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי אפוא.	לשון לעצמו, משמש עם כמה דברים. איפוא, איה פה, מי הוא ואיפוא הוא הצד ציד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואכל מכל.	מכל טעמים שבקשתי לטעום טעמתי בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גם ברוך יהיה.	שלא תאמר אלולי שרמה יעקב לאביו לא נטל את הברכות, לכך הסכים וברכו מדעתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במרמה.	בחכמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הכי קרא שמו.	לשון תימה הוא, כמו (לקמן כט טו) הכי אחי אתה, שמא לכך נקרא שמו יעקב על שם סופו שהוא עתיד לעקבני. תנחומא (תנחומא ישן כג) למה חרד יצחק, אמר שמא עון יש בי שברכתי הקטן לפני הגדול, ושניתי סדר היחס. התחיל עשו מצעק ויעקבני זה פעמים, אמר לו אביו מה עשה לך, אמר לו את בכורתי לקח, אמר בכך הייתי מצר וחרד שמא עברתי על שורת הדין, עכשיו לבכור ברכתי, גם ברוך יהיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויעקבני.	כתרגומו וכמני, ארבני. וארב, וכמן. ויש מתרגמין וחכמני נתחכם לי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אצלת.	לשון הפרשה, כמו (במדבר יא כה) ויאצל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הן גביר.	ברכה זו שביעית היא והוא עושה אותה ראשונה, אלא אמר לו מה תועלת לך בברכה, אם תקנה נכסים שלו הם, שהרי גביר שמתיו לך ומה שקנה עבד קנה רבו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולכה אפוא מה אעשה.	איה פה אבקש מה לעשות לך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הברכה אחת.	ה''א זו משמשת לשון תימה, כמו (במדבר יג יט) הבמחנים, (במדבר יג כ) השמנה היא, (ש''ב ג לג) הכמות נבל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משמני הארץ .	זו איטליה שליון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועל חרבך.	כמו בחרבך, יש על שהוא במקום אות ב', כמו (יחזקאל לג כו) עמדתם על חרבכם בחרבכם, (שמות ו כו) על צבאותם בצבאותם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה כאשר תריד.	לשון צער, כמו (תהלים נה ג) אריד בשיחי, כלומר כשיעברו ישראל את התורה, ויהיה לך פתחון פה להצטער על הברכות שנטל, ופרקת עלו וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יקרבו ימי אבל אבי.	כמשמעו, שלא אצער את אבא. ומדרש אגדה לכמה פנים יש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויגד לרבקה.	ברוח הקודש הגד לה מה שעשו מהרהר בלבו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתנחם לך.	נחם על האחוה לחשוב מחשבה אחרת להתנכר לך ולהרגך. ומדרש אגדה כבר אתה מת בעיניו ושתה עליך כוס של תנחומים. ולפי פשוטו לשון תנחומים, מתנחם הוא על הברכות בהריגתך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחדים.	מועטים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אשכל.	אהיה שכולה משניכם. הקובר את בניו קרוי שכול. וכן ביעקב אמר (להלן מג יד) כאשר שכלתי שכלתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גם שניכם.	אם יקום עליך ואתה תהרגנו יעמדו בניו ויהרגוך, ורוח הקדש נזרקה בה ונתנבאה שביום אחד ימותו, כמו שמפורש בפרק המקנא לאשתו (סוטה יג א):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצתי בחיי.	מאסתי בחיי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פדנה.	כמו לפדן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ביתה בתואל.	לבית בתואל. כל תבה שצריכה למ''ד בתחלתה הטיל לה ה''א בסופה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואל שדי.	מי שדי בברכותיו למתברכין מפיו יברך אותך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את ברכת אברהם.	שאמר לו (לעיל יב ב) ואעשך לגוי גדול, (שם כב יח) והתברכו בזרעך. יהיו אותן ברכות האמורות בשבילך, ממך יצא אותו הגוי ואותו הזרע המבורך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יעקב ועשו.	איני יודע מה מלמדנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישמע יעקב.	מחבר לענין של מעלה וירא עשו כי ברך יצחק וגו' וכי שלח אותו פדנה ארם, וכי שמע יעקב אל אביו והלך פדנה ארם וכי רעות בנות כנען, והלך גם הוא אל ישמעאל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחות נביות.	ממשמע שנאמר (לעיל כה יג) בת ישמעאל איני יודע שהיא אחות נביות, אלא למדנו שמת ישמעאל משיעדה לעשו קודם נשואיה והשיאה נביות אחיה. ולמדנו שהיה יעקב באותו הפרק בן ששים ושלש שנים, שהרי ישמעאל בן שבעים וארבע שנים היה כשנלד יעקב, ארבע עשרה שנה היה גדול ישמעאל מיצחק, ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם הרי שבעים וארבע, ושנותיו היו מאה שלשים ושבע, שנאמר (שם יז) ואלה שני חיי ישמעאל וגו', נמצא יעקב כשמת ישמעאל בן ששים ושלש שנים היה, ולמדנו מכאן שנטמן בבית עבר ארבע עשרה שנה ואחר כך הלך לחרן, שהרי לא שהה בבית לבן שלפני לידתו של יוסף אלא ארבע עשרה שנה, שנאמר (שם לא מא) עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנותיך ושש שנים בצאנך ושכר הצאן משנלד יוסף היה, שנאמר (שם ל כה) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו', ויוסף בן שלשים שנה היה כשמלך, ומשם עד שירד יעקב למצרים תשע שנים, שבע של שבע ושתים של רעב, ויעקב אמר לפרעה (שם מז ט) ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה. צא וחשוב ארבע עשרה שלפני לידת יוסף, ושלשים של יוסף, ותשע משמלך עד שבא יעקב הרי חמשים ושלש, וכשפרש מאביו היה בן ששים ושלש הרי מאה ושש עשרה, והוא אומר שלשים ומאת שנה, הרי חסרים ארבע עשרה שנים הא למדת שאחר שקבל הברכות נטמן בבית עבר ארבע עשרה שנים. (אבל לא נענש עליהם בזכות התורה, שהרי לא פרש יוסף מאביו אלא עשרים ושתים שנה דהינו משבע עשרה עד שלשים ותשע כנגד עשרים ושתים שפרש יעקב מאביו ולא כבדו, והם עשרים שנים בבית לבן, ושתי שנים ששהה בדרך, כדכתיב (להלן לג יז) ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת, ופירשו רבותינו זכרונם לברכה מזה הפסוק ששהה שמונה עשר חדשים בדרך, דבית הוה בימות הגשמים וסכות הוו בימות החמה, ולחשבון הפסוקים שחשבנו לעיל משפרש מאביו עד שירד למצרים שהיה בן מאה שלשים שנים, שם אנו מוצאים עוד ארבע עשרה שנים, אלא ודאי נטמן בבית עבר בהליכתו לבית לבן ללמוד תורה ממנו, ובשביל זכות התורה לא נענש עליהם ולא פרש יוסף ממנו אלא עשרים ושתים שנה, מדה כנגד מדה):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על נשיו.	הוסיף רשעה על רשעתו שלא גרש את הראשונות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויצא יעקב.	על ידי שבשביל שרעות בנות כנען בעיני יצחק אביו הלך עשו אל ישמעאל, הפסיק הענין בפרשתו של יעקב וכתב (לעיל כח ו) וירא עשו כי ברך וגו', ומשגמר חזר לענין הראשון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויצא יעקב מבאר שבע.	לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה, ולמה הזכיר יציאתו, אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה וכן (רות א ז) ותצא מן המקום, האמור בנעמי ורות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וילך חרנה.	יצא ללכת לחרן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויפגע במקום.	לא הזכיר הכתוב באיזה מקום אלא במקום הנזכר במקום אחר, הוא הר המוריה שנאמר בו (לעיל כב ד) וירא את המקום מרחוק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויפגע.	כמו (יהושע טז ז) ופגע ביריחו, (שם יט יא) ופגע בדבשת. ורבותינו פרשו לשון תפלה כמו (ירמיה ז טז) ואל תפגע בי, ולמדנו שתקן תפלת ערבית. ושנה הכתוב ולא כתב ויתפלל, ללמדך שקפצה לו הארץ, כמו שמפורש בפרק גיד הנשה (חלין צא ב):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי בא השמש.	היה לו לכתוב ויבא השמש. כי בא השמש, משמע ששקעה לו חמה פתאם שלא בעונתה כדי שילין שם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישם מראשותיו.	עשאן כמין מרזב סביב לראשו שהיה ירא מפני חיות רעות. התחילו מריבות זו עם זו, זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו, וזאת אומרת עלי יניח, מיד עשאן הקדוש ברוך הוא אבן אחת, וזהו שנאמר (פסוק יח) ויקח את האבן אשר שם מראשותיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישכב במקום ההוא.	לשון מעוט באותו מקום שכב, אבל ארבע עשרה שנים ששמש בבית עבר לא שכב בלילה, שהיה עוסק בתורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עולים ויורדים.	עולים תחלה ואחר כך יורדים, מלאכים שלווהו בארץ אין יוצאים חוצה לארץ ועלו לרקיע, וירדו מלאכי חוצה לארץ ללוותו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נצב עליו.	לשמרו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואלהי יצחק.	אף על פי שלא מצינו במקרא שיחד הקדוש ברוך הוא שמו על הצדיקים בחייהם לכתוב אלהי פלוני, משום שנאמר (איוב טו טו) הן בקדושיו לא יאמין, כאן ייחד שמו על יצחק לפי שכהו עיניו וכלוא היה בבית, והרי הוא כמת, ויצר הרע פסק ממנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכב עליה.	קפל הקדוש ברוך הוא כל ארץ ישראל תחתיו, רמז לו שתהא נחה לכבש לבניו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ופרצת.	וחזקת, כמו (שמות א יב) וכן יפרוץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אנכי עמך.	לפי שהיה ירא מעשו ומלבן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד אשר אם עשיתי.	אם משמש בלשון כי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דברתי לך.	לצרכך ועליך, מה שהבטחתי לאברהם על זרעו, לך הבטחתיו ולא לעשו, שלא אמרתי לו כי יצחק יקרא לך זרע, אלא כי ביצחק, ולא כל. יצחק וכן כל לי ולך ולו ולהם הסמוכים אצל דבור, משמשים לשון על, וזה, יוכיח שהרי עם יעקב לא דבר קדם לכן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואנכי לא ידעתי.	שאלו ידעתי לא ישנתי במקום קדוש כזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אם בית אלהים.	"אמר רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא הסלם הזה עומד בבאר שבע ואמצע שפועו מגיע כנגד בית המקדש, שבאר שבע עומד בדרומה של יהודה, וירושלים בצפונה בגבול שבין יהודה ובנימין, ובית אל היה בצפון של נחלת בנימין בגבול שבין בנימין ובין בני יוסף, נמצא סלם שרגליו בבאר שבע וראשו בבית אל מגיע אמצע שפועו נגד ירושלים. וכלפי שאמרו רבותינו שאמר הקדוש ברוך הוא צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה, ועוד אמרו יעקב קראה לירושלים בית אל וזו לוז היא ולא ירושלים ומהיכן למדו לומר כן. אומר אני שנעקר הר המוריה ובא לכאן, וזהו היא קפיצת הארץ האמורה בשחיטת חלין (חולין צא ב), שבא בית המקדש לקראתו עד בית אל, וזהו ויפגע במקום. ואם תאמר וכשעבר יעקב על בית המקדש מדוע לא עכבו שם, איהו לא יהב לביה להתפלל במקום שהתפללו אבותיו, ומן השמים יעכבוהו, איהו עד חרן אזל כדאמרינן בפרק גיד הנשה (חולין צא ב), וקרא מוכיח וילך חרנה, כי מטא לחרן אמר אפשר שעברתי על מקום שהתפללו אבותי ולא התפללתי בו, יהב דעתיה למהדר וחזר עד בית אל וקפצה לו הארץ (בית אל לא זה הוא הסמוך לעי אלא לירושלים, ועל שם שהיתה עיר האלהים קראה בית אל, והוא הר המוריה שהתפלל בו אברהם, והוא השדה שהתפלל בו יצחק, וכן אמרו בסוטה לכו ונעלה וגו' לא כאברהם שקראו הר, ולא כיצחק שקראו שדה, אלא כיעקב שקראו בית אל. ע""כ מפרש""י מדויק)::"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נורא.	תרגום מה דחילו אתרא הדין. דחילו שם דבר הוא, כמו סוכלתנו, וכסו למלבש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וזה שער השמים.	מקום תפלה לעלות תפלתם השמימה. ומדרשו שבית המקדש של מעלה מכון כנגד בית המקדש של מטה כ	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יהיה אלהים עמדי.	אם ישמור לי הבטחות הללו שהבטיחני להיות עמדי, כמו שאמר לי (פסוק טו) והנה אנכי עמך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושמרני.	כמו שאמר לי (פסוק טו) ושמרתיך בכל אשר תלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונתן לי לחם לאכול.	כמו שאמר (פסוק טו) כי לא אעזבך, והמבקש לחם הוא קרוי נעזב, שנאמר (תהלים לז כה) ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושבתי.	כמו שאמר לי (פסוק טו) והשיבותיך אל האדמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשלום.	שלם מן החטא, שלא אלמד מדרכי לבן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה ה' לי לאלהים.	שיחול שמו עלי מתחלה ועד סוף, שלא ימצא פסול בזרעי, כמו שנאמר (פסוק טו) אשר דברתי לך, והבטחה זו הבטיח לאברהם, שנאמר (שם יז ז) להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והאבן הזאת.	כך תפרש וי''ו זו של והאבן, אם תעשה לי את אלה, אף אני אעשה זאת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והאבן הזאת אשר שמתי מצבה .	כתרגומו אהי פלח עלה קדם ה' וכן עשה בשובו מפדן ארם, כשאמר לו (לקמן לה א) קום עלה בית אל, מה נאמר שם (שם יד) ויצב יעקב מצבה וגו' ויסך עליה נסך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישא יעקב רגליו.	משנתבשר בשורה טובה שהובטח בשמירה, נשא לבו את רגליו ונעשה קל ללכת. כך מפרש בבראשית רבה (ע ח):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ישקו העדרים.	משקים הרועים את העדרים, והמקרא דבר בלשון קצרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונאספו.	רגילים היו להאסף לפי שהיתה האבן גדולה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וגללו.	וגוללין ותרגומו ומגנדרין, כל לשון הוה משתנה לדבר בלשון עתיד ובלשון עבר לפי שכל דבר ההוה תמיד כבר היה ועתיד להיות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והשיבו.	תרגומו ומתיבין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באה עם הצאן.	הטעם באל''ף, ותרגומו אתיא. (פסוק ט) ורחל באה, הטעם למעלה בבי''ת ותרגומו אתת. הראשון לשון עושה, והשני לשון עשתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הן עוד היום גדול.	לפי שראה אותם רובצים, כסבור שרוצים לאסוף המקנה הביתה ולא ירעו עוד, אמר להם הן עוד היום גדול, כלומר אם שכירים אתם לא שלמתם פעלת היום, ואם הבהמות שלכם אף על פי כן לא עת האסף המקנה וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא נוכל.	להשקות, לפי שהאבן גדולה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויגש יעקב ויגל.	כזה שמעביר את הפקק מעל פי צלוחית, להודיעך שכחו גדול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויבך.	לפי שצפה ברוח הקודש שאינה נכנסת עמו לקבורה. דבר אחר לפי שבא בידים ריקניות, אמר אליעזר עבד אבי אבא היו בידיו נזמים וצמידים ומגדנות, ואני אין בידי כלום. לפי שרדף אליפז בן עשו במצות אביו אחריו להרגו והשיגו, ולפי שגדל אליפז בחיקו של יצחק משך ידו. אמר לו מה אעשה לצווי של אבא, אמר לו יעקב טול מה שבידי, והעני חשוב כמת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אחי אביה הוא.	קרוב לאביה, כמו (לעיל יג ח) אנשים אחים אנחנו. ומדרשו אם לרמאות הוא בא גם אני אחיו ברמאות, ואם אדם כשר הוא, גם אני בן רבקה אחותו הכשרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותגד לאביה.	לפי שאמה מתה לא היה לה להגיד אלא לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירץ לקראתו.	כסבור ממון הוא טעון, שהרי עבד הבית בא לכאן בעשרה גמלים טעונים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויחבק.	כשלא ראה עמו כלום אמר שמא זהובים הביא והנם בחיקו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וינשק לו.	אמר שמא מרגליות הביא והם בפיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויספר ללבן.	שלא בא אלא מתוך אונס אחיו, ושנטלו ממונו ממנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אך עצמי ובשרי.	מעתה אין לי לאספך הביתה הואיל ואין בידך כלום, אלא מפני קורבה אטפל בך חדש ימים, וכן עשה ואף זו לא לחנם שהיה רועה צאנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הכי אחי אתה.	לשון תמה, וכי בשביל שאחי אתה תעבדני חנם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועבדתני.	כמו ותעבדני, וכן כל תבה שהיא לשון עבר הוסיף וי''ו בראשה היא הופכת התבה להבא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועיני לאה רכות.	שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו ובוכה שהיו הכל אומרים שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן, הגדולה לגדול והקטנה לקטן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תאר.	הוא צורת הפרצוף לשון (ישעיה מד יג) יתארהו בשרד, קונפ''ס בלע''ז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מראה.	הוא זיו קלסתר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אעבדך שבע שנים.	הם ימים אחדים שאמרה לו אמו (לעיל כז מד) וישבת עמו ימים אחדים. ותדע שכן הוא, שהרי כתיב (להלן פסוק כ) ויהיו בעיניו כימים אחדים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברחל בתך הקטנה.	כל הסימנים הללו למה, לפי שיודע בו שהוא רמאי אמר לו אעבדך ברחל, ושמא תאמר רחל אחרת מן השוק, תלמוד לומר בתך, ושמא תאמר אחליף ללאה שמה ואקרא שמה רחל, תלמוד לומר הקטנה ואף על פי כן לא הועיל לו שהרי רמהו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מלאו ימי.	שאמרה לי אמי. ועוד מלאו ימי, שהרי אני בן שמונים וארבע שנה ואימתי אעמיד שנים עשר שבטים, וזהו שאמר ואבואה אליה, והלא קל שבקלים אינו אומר כן, אלא להוליד תולדות אמר כן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי בבקר והנה היא לאה.	אבל בלילה לא היתה לאה, לפי שמסר יעקב לרחל סימנים, וכשראתה רחל שמכניסין לו לאה אמרה עכשיו תכלם אחותי, עמדה ומסרה לה אותן סימנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מלא שבוע זאת.	דבוק הוא שהרי נקוד בחטף שבוע של זאת, והן שבעת ימי המשתה בתלמוד ירושלמי במועד קטן (א ז). ואי אפשר לומר שבוע ממש, שאם כן היה צריך לנקד בפתח השין. ועוד ששבוע לשון זכר, כדכתיב (דברים טז ט) שבעה שבעת תספר לך, לפיכך אין משמע שבוע אלא שבעה שייטיינ''א בלע''ז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונתנה לך.	לשון רבים, כמו (לעיל יא ז) נרדה ונבלה, (שם ג) ונשרפה, אף זה לשון ונתן	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גם את זאת.	[מיד לאחר שבעת ימי המשתה] ותעבוד לאחר נשואיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויעבוד עמו עוד שבע שנים אחרות.	הקישן לראשונות, מה ראשונות באמונה אף האחרונות באמונה, ואף על פי שברמאות בא עליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותקרא שמו ראובן.	רבותינו פרשו, אמרה ראו מה בין בני לבן חמי שמכר הבכורה ליעקב, וזה לא מכרה ליוסף ולא ערער עליו, ולא עוד שלא ערער עליו אלא שבקש להוציאו מן הבור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הפעם ילוה אישי.	לפי שהאמהות נביאות היו ויודעות ששנים עשר שבטים יוצאים מיעקב וארבע נשים ישא, אמרה מעתה אין לו פתחון פה עלי, שהרי נטלתי כל חלקי בבנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על כן.	כל מי שנאמר בו על כן מרבה באוכלוסין, חוץ מלוי שהארון היה מכלה בהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קרא שמו לוי.	תמהתי שבכלם כתיב ותקרא, וזה כתב בו קרא, ויש מדרש אגדה באלה הדברים רבה ששלח הקדוש ברוך הוא גבריאל והביאו לפניו וקרא לו שם זה ונתן לו עשרים וארבע מתנות כהנה, ועל שם שלוהו במתנות קראו לוי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הפעם אודה.	שנטלתי יותר מחלקי, מעתה יש לי להודות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותקנא רחל באחותה.	קנאה במעשיה הטובים, אמרה אלולי שצדקה ממני לא זכתה לבנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הבה לי.	וכי כך עשה אביך לאמך, והלא התפלל עליה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתה אנכי.	מכאן למי שאין לו בנים שחשוב כמת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	התחת אלהים אנכי.	וכי במקומו אני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר מנע ממך.	את אמרת שאעשה כאבא, אני איני כאבא, אבא לא היו לו בנים אני יש לי בנים, ממך מנע ולא ממני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על ברכי.	כתרגומו ואנא ארבי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואבנה גם אנכי.	מהו גם, אמרה לו זקנך אברהם היו לו בנים מהגר, וחגר מתניו כנגד שרה, אמר לה זקנתי הכניסה צרתה לביתה, אמרה לו אם הדבר הזה מעכב, הנה אמתי בלהה, ואבנה גם אנכי ממנה כשרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דנני אלהים.	דנני וחיבני וזכני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נפתולי אלהים.	מנחם בן סרוק פרשו במחברת (במדבר יט טו) צמיד פתיל, חבורים, מאת המקום נתחברתי עם אחותי לזכות לבנים. ואני מפרשו לשון (דברים לב ה) עקש ופתלתול, נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שוה לאחותי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גם יכלתי.	הסכים על ידי. ואונקלוס תרגם לשון תפלה, כמו נפתולי אלהים, נתפללתי בקשות החביבות לפניו, נתקבלתי ונעתרתי כאחותי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נפתלתי.	נתקבלה תפלתי. ומדרש אגדה יש רבים בלשון נוטריקון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותלד זלפה.	בכלן נאמר הריון חוץ מזלפה לפי שהיתה בחורה מכולן ותינוקת בשנים ואין הריון נכר בה, וכדי לרמות ליעקב נתנה לבן ללאה שלא יבין שמכניסין לו את לאה, שכך מנהג לתן שפחה גדולה לגדולה וקטנה לקטנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בא גד.	בא מזל טוב, כמו (שבת סז ב) גד גדי וסנוק לא, ודומה לו (ישעיה סה יא) העורכים לגד שלחן. ומדרש אגדה שנלד מהול, כמו (דניאל ד כ) גדו אילנא, ולא ידעתי על מה נכתבה תבה אחת. דבר אחר למה נקראת תיבה אחת בגד, כמו בגדת בי כשבאת אל שפחתי, כאיש שבגד באשת נעורים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בימי קציר חטים.	להגיד שבחן של שבטים, שעת הקציר היה ולא פשט ידו בגזל להביא חטים ושעורים אלא דבר ההפקר שאין אדם מקפיד בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דודאים.	סיגלי, עשב הוא ובלשון ישמעאל יסמי''ן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולקחת גם את דודאי בני.	בתמיהה, ולעשות עוד זאת לקח גם את דודאי בני ותרגומו ולמסב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכן ישכב עמך הלילה.	שלי היתה שכיבת לילה זו ואני נותנה לך תחת דודאי בנך. ולפי שזלזלה במשכב הצדיק לא זכתה להקבר עמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכר שכרתיך.	נתתי לרחל שכרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בלילה הוא.	הקדוש ברוך הוא סיע שיצא משם יששכר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישמע אלהים אל לאה.	שהיתה מתאוה ומחזרת להרבות שבטים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זבד טוב.	כתרגומו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יזבלני.	לשון (מלכים א' ח יג) בית זבול הירבירייריא''ה בלע''ז בית מדור. מעתה לא תהא עיקר דירתו אלא עמי שיש לי בנים כנגד כל נשיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דינה.	פרשו רבותינו שדנה לאה דין בעצמה אם זה זכר לא תהא רחל אחותי כאחת השפחות, והתפללה עליו ונהפך לנקבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויזכר אלהים את רחל.	זכר לה שמסרה סימניה לאחותה, ושהיתה מצרה שלא תעלה בגורלו של עשו שמא יגרשנה יעקב לפי שאין לה בנים, ואף עשו הרשע כך עלה בלבו כששמע שאין לה בנים. הוא שיסד הפיט (קרובות דר''ה שחרית) האדמון כבט שלא חלה, צבה לקחתה לו ונתבהלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אסף.	הכניסה במקום שלא תראה וכן (ישעיה ד א) אסף חרפתנו, (שמות ט יט) ולא יאסף הביתה, (יואל ד טו) אספו נגהם, (ישעיה ס כ) וירחך לא יאסף, לא יטמן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חרפתי.	שהייתי לחרפה שאני עקרה, והיו אומרים עלי שאעלה לחלקו של עשו הרשע. ומדרש אגדה כל זמן שאין לאשה בן אין לה במי לתלות סרחונה, משיש לה בן תולה בו. מי שבר כלי זה, בנך, מי אכל תאנים אלו, בנך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יוסף ה' לי בן אחר.	יודעת היתה בנבואה שאין יעקב עתיד להעמיד אלא שנים עשר שבטים, אמרה יהי רצון שאותו שהוא עתיד להעמיד יהא ממני, לכך לא נתפללה אלא על בן אחר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר ילדה רחל את יוסף.	משנלד שטנו של עשו, שנאמר (עובדיה א יח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש, אש בלא להבה אינו שולט למרחוק, משנלד יוסף בטח יעקב בהקדוש ברוך הוא ורצה לשוב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנה את נשי .	איני רוצה לצאת כי אם ברשות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נחשתי.	מנחש היה, נסיתי בנחוש שלי שעל ידך באה לי ברכה, כשבאת לכאן לא היו לי בנים, שנאמר (לעיל כט ו) והנה רחל בתו באה עם הצאן, אפשר יש לו בנים והוא שולח בתו אצל הרועים, ועכשיו היו לו בנים שנאמר (להלן לא א) וישמע את דברי בני לבן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נקבה שכרך.	כתרגומו פריש אגרך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת אשר היה מקנך אתי.	את חשבון מעוט מקנך שבא לידי מתחלה כמה היו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרגלי.	עם רגלי, בשביל ביאת רגלי באת אצלך הברכה, כמו (שמות יא ח) העם אשר ברגלך, (שופטים ח ה) לעם אשר ברגלי, הבאים עמי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גם אנכי לביתי.	לצורך ביתי, עכשיו אין עושין לצרכי אלא בני וצריך אני להיות עושה גם אני עמהם לסמכן, וזהו גם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נקד.	מנמר בחברבורות דקות, כמו נקדות, פוינטור''א בלע''ז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טלוא.	לשון טלאים חברבורות רחבות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה שכרי.	אותן שיולדו מכאן ולהבא נקדים וטלואים בעזים ושחומים בכשבים יהיו שלי ואותן שישנן עכשיו הפרש מהם והפקידם ביד בניך, שלא תאמר לי על הנלדים מעתה אלו היו שם מתחלה, ועוד שלא תאמר לי על ידי הזכרים שהן נקדים וטלואים תלדנה הנקבות דוגמתן מכאן ואלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וענתה בי .	אם תחשדני שאני נוטל משלך כלום, תענה בי צדקתי, כי תבא צדקתי ותעיד על שכרי לפניך, שלא תמצא בעדרי כי אם נקדים וטלואים, וכל שתמצא בהן שאינו נקוד או טלוא או חום בידוע שגנבתיו לך, ובגנבה הוא שרוי אצלי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הן.	לשון הן, קבלת דברים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו יהי כדברך.	הלואי שתחפץ בכך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויסר.	לבן ביום ההוא וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	התישים.	עזים זכרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל אשר לבן בו.	כל אשר היתה בו חברבורית לבנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתן.	לבן ביד בניו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנותרת.	הרעועות שבהן החולות והעקרות, שאינן אלא שירים, אותן מסר לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקל לבנה.	עץ הוא ושמו לבנה, כמה דתימא (הושע ד יג) תחת אלון ולבנה, ואומר אני הוא שקורין טרינבל''א בלע''ז שהוא לבן [צפצפה עצנית]:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח.	כשהוא רטוב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולוז.	ועוד לקח מקל לוז, עץ שגדלין בו אגוזים דקים קולדר''א בלע''ז [אלסר]:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וערמון.	קשטיניי''ר בלע''ז [עץ ערמון]:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פצלות.	קלופים קלופים, שהיה עושהו מנמר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחשף הלבן.	גלוי לובן של מקל. כשהיה קולפו היה נראה ונגלה לובן שלו במקום הקלוף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויצג.	תרגומו ודעיץ, לשון תחיבה ונעיצה הוא בלשון ארמי, והרבה יש בתלמוד (שבת נ ב) דצה ושלפה, (חולין צג ב) דץ ביה מידי. דצה כמו דעצה, אלא שמקצר את לשונו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברהטים.	במרוצת המים, בבריכות העשויות בארץ, להשקות שם הצאן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר תבאן	וגו'	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויחמנה.	הבהמה רואה את המקלות והיא נרתעת לאחוריה, והזכר רובעה ויולדת כיוצא בו. ר' הושעיא אומר המים נעשין זרע במעיהן ולא היו צריכות לזכר, וזהו ויחמנה וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל המקלות.	אל מראות המקלות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עקדים.	משנים במקום עקידתן, הם קרסלי ידיהן ורגליהן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והכשבים הפריד יעקב.	הנלדים עקדים נקדים הבדיל והפריד לעצמן ועשה אותן עדר עדר לבדו, והוליך אותו העדר העקוד לפני הצאן, ופני הצאן ההולכות אחריהם צופות אליהם, וזהו שנאמר ויתן פני הצאן אל עקוד, שהיו פני הצאן אל העקדים, ואל כל חום שמצא בצאן לבן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישת לו עדרים.	כמו שפרשתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המקשרות.	כתרגומו הבכירות ואין לו עד במקרא להוכיח עליו. ומנחם חברו עם (שמואל ב' טו לא) אחיתפל בקשרים, (שם טו י) ויהי הקשר אמיץ, אותן המתקשרות יחד למהר עבורן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובהעטיף.	לשון אחור, כתרגומו ובלקישות. ומנחם חברו עם (ישעיה ג כג) המחלצות והמעטפות, לשון עטיפת כסות, כלומר מתעטפות בעורן וצמרן ואינן מתאוות להתיחם על ידי הזכרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צאן רבות.	פרות ורבות יותר משאר צאן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושפחות ועבדים.	מוכר צאנו בדמים יקרים ולוקח לו כל אלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עשה.	כנס, כמו (ש''א יד מח) ויעש חיל ויך את עמלק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שוב אל ארץ אבותיך.	ושם אהיה עמך, אבל בעודך מחבר לטמא אי אפשר להשרות שכינתי עליך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקרא לרחל וללאה.	לרחל תחלה ואחר כך ללאה שהיא היתה עקרת הבית, שבשבילה נזדוג יעקב עם לבן, ואף בניה של לאה מודים בדבר, שהרי בעז ובית דינו משבט יהודה אומרים (רות ד יא) כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם וגו', הקדימו רחל ללאה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עשרת מנים.	אין מונים פחות מעשרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנים.	לשון סכום כלל החשבון, והן עשיריות, למדנו שהחליף תנאו מאה פעמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והנה העתודים.	אף על פי שהבדילם לבן כלם שלא יתעברו הצאן דוגמתן, היו המלאכים מביאין אותן מעדר המסור ביד בני לבן לעדר שביד יעקב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וברדים.	כתרגומו ופציחין פיישי''ד בלע''ז [מנומש], חוט של לבן מקיף את גופו סביב, חברבורית שלו פתוחה ומפולשת מזן אל זן, ואין לי להביא עד מן המקרא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האל בית אל.	כמו אל בית אל, הה''א יתרה, ודרך מקראות לדבר כן, כמו (במדבר לד ב) כי אתם באים אל הארץ כנען:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משחת שם.	לשון רבוי וגדלה כשנמשח למלכות, כך (לעיל כח יח) ויצק שמן על ראשה, להיות משוחה למזבח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר נדרת לי.	וצריך אתה לשלמו, שאמרת (שם כב) יהיה בית אלהים, שתקריב שם קרבנות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	העוד לנו חלק.	למה נעכב על ידך מלשוב, כלום אנו מיחלות לירש בנכסי אבינו כלום בין הזכרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הלוא נכריות נחשבנו לו.	אפלו בשעה שדרך בני אדם לתת נדוניא לבנותיו בשעת נשואין, נהג עמנו כנכריות, כי מכרנו לך בשכר הפעלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את כספנו.	שעכב דמי שכר פעלתך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי כל העשר.	כי זה משמש בלשון אלא, כלומר משל אבינו אין לנו כלום אלא מה שהציל הקדוש ברוך הוא מאבינו שלנו הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הציל.	לשון הפריש, וכן כל לשון הצלה שבמקרא לשון הפרשה, שמפרישו מן הרעה ומן האויב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את בניו ואת נשיו.	הקדים זכרים לנקבות, ועשו הקדים נקבות לזכרים, שנאמר (לקמן לו ו) ויקח עשו את נשיו ואת בניו וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקנה קנינו.	מה שקנה מצאנו עבדים ושפחות וגמלים וחמורים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לגזז את צאנו.	שנתן ביד בניו דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותגנב רחל את התרפים.	להפריש את אביה מעבודה זרה נתכונה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את אחיו.	קרוביו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דרך שבעת ימים.	כל אותן שלשה ימים שהלך המגיד להגיד ללבן הלך יעקב לדרכו. נמצא יעקב רחוק מלבן ששה ימים, ובשביעי השיגו לבן, למדנו שכל מה שהלך יעקב בשבעה ימים הלך לבן ביום אחד (שנאמר וירדוף אחריו דרך שבעת ימים, ולא נאמר וירדוף אחריו שבעת ימים):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מטוב עד רע.	כל טובתן של רשעים רעה היא אצל הצדיקים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשביות חרב.	כל חיל הבא למלחמה קרוי חרב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותגנב אתי.	גנבת את דעתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יש לאל ידי.	יש כח וחיל בידי לעשות עמכם רע. וכל אל שהוא לשון קדש על שם עזוז ורוב אונים הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נכספתה.	חמדת, והרבה יש במקרא (תהלים פד ג) נכספה וגם כלתה נפשי, (איוב יד טו) למעשה ידיך תכסף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי יראתי .	השיבו על ראשון ראשון, שאמר לו (פסוק כו) ותנהג את בנותי וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא יחיה.	ומאותה קללה מתה רחל בדרך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עמדי.	משלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באהל יעקב.	הוא אהל רחל, שהיה יעקב תדיר אצלה, וכן הוא אומר (להלן מו יט) בני רחל אשת יעקב, ובכלן לא נאמר אשת יעקב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויבא באהל רחל.	כשיצא מאהל לאה חזר לו לאהל רחל קודם שחפש באהל האמהות. וכל כך למה, לפי שהיה מכיר בה שהיא משמשנית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכר הגמל.	לשון כרים וכסתות כתרגומו בעביטא דגמלא, והיא מרדעת העשויה כמין כר ובעירובין (דף טז א) הקיפוה בעביטין, והן עביטי גמלים, בשטי''ל בלע''ז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דלקת.	רדפת, כמו (איכה ד יט) על ההרים דלקנו, וכמו (ש''א יז נג) מדלק אחרי פלשתים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויוכיחו.	ויבררו עם מי הדין, אפרובי''ר בלע''ז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא שכלו.	לא הפילו עבורם, כמו (הושע ט יד) רחם משכיל, (איוב כא י) תפלט פרתו ולא תשכל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואילי צאנך.	מכאן אמרו איל בן יומו קרוי איל, שאם לא כן מה שבחו, אילים לא אכל אבל כבשים אכל, אם כן גזלן הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טרפה.	על ידי ארי או זאב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אנכי אחטנה.	לשון (שופטים כ טז) קולע באבן אל השערה ולא יחטא, (מ''א א כא) אני ובני שלמה חטאים, חסרים, אנכי אחסרנה, אם חסרה חסרה לי, שמידי תבקשנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גנבתי יום וגנבתי לילה.	גנובת יום או גנובת לילה הכל שלמתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גנבתי.	כמו (איכה א א) רבתי בגוים שרתי במדינות, (ישעיה א כא) מלאתי משפט, (הושע י יא) אהבתי לדוש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אכלני חרב.	לשון (דברים ד כד) אש אכלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקרח.	כמו (תהלים קמז יז) משליך קרחו, תרגומו גלידא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שנתי.	לשון שינה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותחלף את משכרתי.	היית משנה תנאי שבינינו מנקוד לטלוא ומעקדים לברדים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ופחד יצחק.	לא רצה לומר אלהי יצחק, שאין הקדוש ברוך הוא מיחד שמו על הצדיקים בחייהם, ואף על פי שאמר לו בצאתו מבאר שבע (לעיל כח יג) אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק, בשביל שכהו עיניו והרי הוא כמת, יעקב נתירא לומר אלהי ואמר ופחד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויוכח.	לשון תוכחה הוא ולא לשון הוכחה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אעשה לאלה.	איך תעלה על לבי להרע להן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה לעד.	הקדוש ברוך הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאחיו.	הם בניו, שהיו לו אחים נגשים אליו לצרה ולמלחמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יגר שהדותא.	תרגומו של גלעד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גלעד.	כמו גלעד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והמצפה אשר אמר .	והמצפה אשר בהר הגלעד, כמו שכתוב (שופטים יא כט) ויעבר את מצפה גלעד. ולמה נקרא שמה מצפה, לפי שאמר כל אחד מהם לחברו יצף ה' ביני ובינך אם תעבור את הברית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי נסתר.	ולא נראה איש את רעהו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בנתי בנתי.	שתי פעמים, אף בלהה וזלפה בנותיו היו מפלגש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם תענה את בנתי.	למנוע מהם עונת תשמיש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יריתי.	כמו (שמות טו ד) ירה בים, כזה שהוא יורה חנית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אני.	הרי אם משמש בלשון אשר, כמו (לעיל כד לג) עד אם דברתי דברי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרעה.	לרעה אי אתה עובר, אבל אתה עובר לפרקמטיא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלהי אברהם.	קדש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואלהי נחור.	חול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלהי אביהם.	חול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויזבח יעקב זבח.	שחט בהמות למשתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאכל לחם.	כל דבר מאכל קרוי לחם, כמו (דניאל ה א) עבד לחם רב, (ירמיה יא יט) נשחיתה עץ בלחמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויפגעו בו מלאכי אלהים.	מלאכים של ארץ ישראל באו לקראתו ללוותו לארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחנים.	שתי מחנות, של חוצה לארץ שבאו עמו עד כאן, ושל ארץ ישראל שבאו לקראתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישלח יעקב מלאכים.	מלאכים ממש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ארצה שעיר.	לארץ שעיר, כל תיבה שצריכה למ''ד בתחלתה הטיל לה הכתוב ה''א בסופה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גרתי.	לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר, אינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביך שברכני (לעיל כז כט) הוה גביר לאחיך, שהרי לא נתקימה בי. דבר אחר גרתי בגימטריא תרי''ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי''ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי לי שור וחמור.	אבא אמר לי (כז כח) מטל השמים ומשמני הארץ, זו אינה לא מן השמים ולא מן הארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שור וחמור.	דרך ארץ לומר על שורים הרבה שור. אדם אומר לחברו בלילה קרא התרנגול, ואינו אומר קראו התרנגולים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואשלחה להגיד לאדוני.	להודיע שאני בא אליך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למצא חן בעיניך.	שאני שלם עמך ומבקש אהבתך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באנו אל אחיך אל עשו.	שהיית אומר אחי הוא, אבל הוא נוהג עמך כעשו הרשע, עודנו בשנאתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויירא ויצר.	ויירא שמא יהרג, ויצר לו אם יהרוג הוא את אחרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המחנה האחת והכהו.	מחנה משמש לשון זכר ולשון נקבה. (תהלים כז ג) אם תחנה עלי מחנה, הרי לשון נקבה, (לג ח) המחנה הזה, לשון זכר. וכן יש שאר דברים משמשים לשון זכר ולשון נקבה, (לעיל יט כג) השמש יצא על הארץ, (תהלים יט ז) מקצה השמים מוצאו, הרי לשון זכר. (מ''ב ג כב) והשמש זרחה על המים, הרי לשון נקבה. וכן רוח (איוב א יט) והנה רוח גדולה באה, הרי לשון נקבה, (שם) ויגע בארבע פנות הבית, הרי לשון זכר, (מ''א יט יא) ורוח גדולה וחזק מפרק הרים, הרי לשון זכר ולשון נקבה. וכן אש (במדבר טז לה) ואש יצאה מאת ה', לשון נקבה. (תהלים קד ד) אש לוהט, לשון זכר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה המחנה הנשאר לפלטה.	על כרחו כי אלחם עמו. התקין עצמו לשלשה דברים לדורון, לתפלה ולמלחמה. לדורון להלן (פסוק כא) ותעבור המנחה על פניו. לתפלה (פסוק ט) אלהי אבי אברהם. למלחמה והיה המחנה הנשאר לפלטה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואלהי אבי יצחק.	ולהלן הוא אומר (לא מב) ופחד יצחק, ועוד מהו שחזר והזכיר שם המיחד, היה לו לכתוב האומר אלי שוב לארצך	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קטנתי מכל החסדים.	נתמעטו זכיותי על ידי החסדים והאמת שעשית עמי, לכך אני ירא, שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומכל האמת.	אמתת דבריך, ששמרת לי כל ההבטחות שהבטחתני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי במקלי.	לא היה עמי לא כסף ולא זהב ולא מקנה אלא מקלי לבדו. ומדרש אגדה נתן מקלו בירדן ונבקע הירדן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיד אחי מיד עשו.	מיד אחי שאין נוהג עמי כאח אלא כעשו הרשע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היטב איטיב.	היטב בזכותך, איטיב בזכות אבותיך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושמתי את זרעך כחול הים.	והיכן אמר לו כן, והלא לא אמר לו אלא (שם כח יד) והיה זרעך כעפר הארץ. אלא שאמר לו (כח טו) כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך, ולאברהם אמר (כב יז) הרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הבא בידו.	ברשותו, וכן (במדבר כא כו) ויקח את כל ארצו מידו. ומדרש אגדה מן הבא בידו אבנים טובות ומרגליות, שאדם צר בצרור ונושאם בידו. דבר אחר מן הבא בידו מן החלין, שנטל מעשר, כמה דאת אמר (כח כב) עשר אעשרנו לך, והדר לקח מנחה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עזים מאתים ותישים עשרים.	מאתים עזים צריכות עשרים תישים, וכן כלם, הזכרים כדי צורך הנקבות. ובבראשית רבה (עו ז) דורש מכאן לעונה האמורה בתורה, הטילים בכל יום, הפועלים שתים בשבת, החמרים אחת בשבת, הגמלים אחת לשלשים יום, הספנים אחת לששה חדשים. ואיני יודע לכון המדרש הזה בכוון. אך נראה בעיני שלמדנו מכאן שאין העונה שוה בכל אדם אלא לפי טורח המטל עליו, שמצינו כאן שמסר לכל תיש עשרה עזים, וכן לכל איל, לפי שהם פנוים ממלאכה, דרכן להרבות בתשמיש לעבר עשר נקבות, ובהמה משנתעברה אינה מקבלת זכר, ופרים שעוסקין במלאכה לא מסר לזכר אלא ארבע נקבות, ולחמור שהולך בדרך רחוקה שתי נקבות לזכר, ולגמלים שהולכים דרך יותר רחוקה נקבה אחת לזכר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גמלים מיניקות	וט'	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלשים.	ובניהם עמהם. ומדרש אגדה ובניהם בנאיהם, זכר כנגד נקבה, ולפי שצנוע בתשמיש לא פרסמו הכתוב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועירים.	חמורים זכרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עדר עדר לבדו.	כל מין ומין לעצמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עברו לפני.	דרך יום או פחות, ואני אבא אחריכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ורוח תשימו.	עדר לפני חברו מלא עין, כדי להשביע עינו של רשע ולתוהו על רבוי הדורון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למי אתה.	שלמי אתה, מי שולחך, ותרגומו דמן את:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולמי אלה לפניך.	ואלה שלפניך שלמי הם, למי המנחה הזאת שלוחה. למ''ד משמשת בראש התבה במקום של, כמו (לעיל לא מג) וכל אשר אתה רואה לי הוא, שלי הוא, (תהלים כד א) לה' הארץ ומלואה, של ה':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואמרת לעבדך ליעקב.	על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ששאלת (פסוק יז. יח) למי אתה, לעבדך ליעקב אני, ותרגומו דעבדך דיעקב, וששאלת (פסוק יז. יח) ולמי אלה לפניך, מנחה היא שלוחה וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והנה גם הוא.	יעקב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אכפרה פניו.	אבטל רגזו וכן (ישעיה כח יח) וכפר בריתכם את מות, (שם מז יא) לא תוכלי כפרה. ונראה בעיני שכל כפרה שאצל עוון וחטא ואצל פנים כלן לשון קנוח והעברה הן, ולשון ארמי הוא הרבה בתלמוד (ב''מ כד א) וכפר ידה, (גיטין נו א) בעי לכפורי ידה בההוא גברא, וגם בלשון המקרא נקראים המזרקים של קדש (עזרא א י) כפורי זהב, על שם שהכהן מקנח ידיו בהן בשפת המזרק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על פניו.	כמו לפניו, וכן (ירמיה ו ז) חמס ושד ישמע בה על פני תמיד, וכן (ישעיה סה ג) המכעסים אתי על פני. ומדרש אגדה על פניו אף הוא שרוי בכעס, שהיה צריך לכל זה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת אחד עשר ילדיו.	ודינה היכן היתה, נתנה בתבה ונעל בפניה שלא יתן בה עשו עיניו, ולכך נענש יעקב שמנעה מאחיו שמא תחזירנו למוטב, ונפלה ביד שכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יבק.	שם הנהר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את אשר לו.	הבהמות והמטלטלין, עשה עצמו כגשר, נוטל מכאן מניח כאן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויותר יעקב.	שכח פכים קטנים וחזר עליהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאבק איש.	מנחם פרש ויתעפר איש, לשון אבק, שהיו מעלים עפר ברגליהם על ידי נענועם. ולי נראה שהוא לשון ויתקשר, ולשון ארמי הוא, בתר דאביקו בה, ואבק לה מיבק, לשון עניבה, שכן דרך שנים שמתעצמים להפיל איש את רעהו שחובקו ואובקו בזרועותיו. ופירשו רבותינו זכרונם לברכה שהוא שרו של עשו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויגע בכף ירכו.	קלית הירך התקוע בקלבוסית קרוי כף, על שם שהבשר שעליה כמין כף של קדרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותקע.	נתקעקעה ממקום מחברתה, ודומה לו (ירמיה ו ח) פן תקע נפשי ממך, לשון הסרה. ובמשנה לקעקע ביצתן, לשרש שרשיהן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי עלה השחר.	וצריך אני לומר שירה ביום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברכתני.	הודה לי על הברכות שברכני אבי, שעשו מערער עליהן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא יעקב.	לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה וברמיה כי אם בשררה ובגלוי פנים, וסופך שהקדוש ברוך הוא נגלה עליך בבית אל ומחליף את שמך, ושם הוא מברכך, ואני שם אהיה ואודה לך עליהן, וזהו שכתוב (הושע יב ה) וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו, בכה המלאך ויתחנן לו, ומה נתחנן לו (שם) בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו, המתן לי עד שידבר עמנו שם, ולא רצה יעקב, ועל כרחו הודה לו עליהן, וזהו (פסוק ל) ויברך אותו שם, שהיה מתחנן להמתין לו ולא רצה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועם אנשים.	עשו ולבן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותוכל.	להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה זה תשאל.	אין לנו שם קבוע, משתנין שמותינו, הכל לפי מצות עבודת השליחות שאנו משתלחים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויזרח לו השמש.	לשון בני אדם הוא, כשהגענו למקום פלוני האיר לנו השחר, זהו פשוטו. ומדרש אגדה ויזרח לו לצרכו, לרפאות את צלעתו, כמה דתימא (מלאכי ג כ) שמש צדקה ומרפא בכנפיה, ואותן שעות שמיהרה לשקוע בשבילו כשיצא מבאר שבע, מהרה לזרוח בשבילו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והוא צלע.	והוא היה צולע כשזרחה השמש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גיד הנשה.	ולמה נקרא שמו גיד הנשה, לפי שנשה ממקומו ועלה, והוא לשון קפיצה, וכן (ירמיה נא ל) נשתה גבורתם, וכן (לקמן מא נא) כי נשני אלהים את כל עמלי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת לאה וילדיה אחרנים.	אחרון אחרון חביב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עבר לפניהם.	אמר אם יבא אותו רשע להלחם, ילחם בי תחלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויחבקהו.	נתגלגלו רחמיו כשראהו משתחוה כל השתחואות הללו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישקהו.	נקוד עליו, ויש חולקין בדבר הזה בברייתא דספרי (בהעלותך סט), יש שדרשו נקדה זו לומר שלא נשקו בכל לבו. אמר ר' שמעון בן יוחאי הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי אלה לך.	מי אלה להיות שלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נגש יוסף ורחל.	בכלן האמהות נגשות לפני הבנים, אבל ברחל יוסף נגש לפניה, אמר אמי יפת תאר, שמא יתלה בה עיניו אותו רשע, אעמד כנגדה ואעכבנו מלהסתכל בה, מכאן זכה יוסף לברכת (מט כב) עלי עין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי לך כל המחנה.	מי כל המחנה אשר פגשתי שהוא שלך, כלומר למה הוא לך. ופשוטו של מקרא [נאמר] על מוליכי המנחה. ומדרשו כתות של מלאכים פגע, שהיו דוחפין אותו ואת אנשיו, ואומרים להם של מי אתם, והם אומרים להם של עשו, והן אומרים הכו הכו, ואלו אומרים הניחו בנו של יצחק הוא, ולא היו משגיחים עליו, בן בנו של אברהם הוא, ולא היו משגיחים, אחיו של יעקב הוא, אומרים להם אם כן משלנו אתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יהי לך אשר לך.	כאן הודה לו על הברכות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך .	כי כדאי והגון לך שתקבל מנחתי על אשר ראיתי פניך, והן חשובין לי כראית פני המלאך שראיתי שר שלך, ועוד על שנתרצית למחול סרחני. ולמה הזכיר לו ראית המלאך, כדי שיתירא המנו ויאמר ראה מלאכים ונצול, איני יכול לו מעתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותרצני.	נתפיסת לי, וכן כל רצון שבמקרא לשון פיוס, אפיימינ''ט בלע''ז (ויקרא כב כ) כי לא לרצון יהיה לכם, הקרבנות באות לפיס ולרצון, וכן (משלי י לב) שפתי צדיק ידעון רצון, יודעים לפיס ולרצות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברכתי.	מנחתי, מנחה זו הבאה על ראית פנים ולפרקים אינה באה אלא לשאילת שלום, וכל ברכה שהיא לראית פנים, כגון להלן (מז י) ויברך יעקב את פרעה, (מ''ב יח לא) עשו אתי ברכה, דסנחריב. וכן (ש''ב ח י) לשאל לו לשלום ולברכו, דתועי מלך חמת, כלם לשון ברכת שלום הן שקורין בלע''ז שלוצי''ר [לשאול בשלום], אף זו ברכתי מו''ן שלו''ד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר הבאת לך.	לא טרחת בה, ואני יגעתי להגיעה עד שבאה לידך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חנני.	נו''ן ראשונה מדגשת לפי שהיא משמשת במקום שתי נוני''ן, שהיה לו לומר חננני, שאין חנן בלא שתי נונין, והשלישית לשמוש כמו עשני, זבדני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יש לי כל.	כל ספוקי, ועשו דבר בלשון גאוה (פסוק ט) יש לי רב, יותר ויותר מכדי צרכי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נסעה.	כמו (תהלים קל ב) שמעה, שהוא כמו שמע, אף כאן נסעה כמו נסע, והנו''ן יסוד בתבה. ותרגומו טול ונהך, עשו אמר ליעקב נסע מכאן ונלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואלכה לנגדך.	בשוה לך, טובה זו אעשה לך שאאריך ימי מהלכתי ללכת לאט כאשר אתה צריך, וזהו לנגדך, בשוה לך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עלות עלי.	הצאן והבקר שהן עלות מטלות עלי לנהלן לאט:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עלות.	מגדלות עולליהן, לשון (איכה ב יא) עולל ויונק, (ישעיה סה כ) עול ימים, (שמואל א' ו י) ושתי פרות עלות, ובלע''ז אינפנטיי''ש	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ודפקום יום אחד.	ליגעם בדרך במרוצה, ומתו כל הצאן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ודפקום.	כמו (שה''ש ה ב) קול דודי דופק, נוקש בדלת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יעבר נא אדני.	אל תאריך ימי הליכתך, עבור כפי דרכך ואף אם תתרחק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אתנהלה.	אתנהל, ה''א יתרה כמו (לעיל יח כא) ארדה, (במדבר ט ח) אשמעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאטי.	לאט שלי, לשון נחת (ישעיה ח ו) ההולכים לאט, (ש''ב יח ה) לאט לי לנער. לאטי הלמ''ד מן היסוד ואינה משמשת, אתנהל נחת שלי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרגל המלאכה.	לפי צורך הליכת רגלי המלאכה המטלת עלי להוליך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולרגל הילדים.	לפי רגליהם שהם יכולים לילך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד אשר אבא אל אדני שעירה.	הרחיב לו הדרך, שלא היה דעתו ללכת אלא עד סכות. אמר אם דעתו לעשות לי רעה ימתין עד בואי אצלו, והוא לא הלך. ואימתי ילך, בימי המשיח, שנאמר (עובדיה א כא) ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו. ומדרשי אגדה יש לפרשה זו רבים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר למה זה.	תעשה לי טובה זו שאיני צריך לה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמצא חן בעיני אדני.	ולא תשלם לי עתה שום גמול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישב ביום ההוא עשו לדרכו.	עשו לבדו וארבע מאות איש שהלכו עמו נשמטו מאצלו אחד אחד. והיכן פרע להם הקדוש ברוך הוא, בימי דוד, שנאמר (ש''א ל יז) כי אם ארבע מאות איש נער אשר רכבו על הגמלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויבן לו בית.	שהה שם שמונה עשר חדש, קיץ וחרף וקיץ. סכות קיץ, בית חורף, סכות קיץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלם.	שלם בגופו, שנתרפא מצליעתו. שלם בממונו, שלא חסר כלום מכל אותו דורון. שלם בתורתו, שלא שכח תלמודו בבית לבן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עיר שכם.	כמו לעיר, וכמוהו (רות א יט) עד בואנה בית לחם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בבאו מפדן ארם.	כאדם האומר לחברו יצא פלוני מבין שני אריות ובא שלם, אף כאן ויבא שלם מפדן ארם, מלבן ומעשו שנזדוגו לו בדרך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קשיטה.	מעה. אמר רבי עקיבא כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למעה קשיטה (ותרגומו חרפן, טובים, חריפים בכל מקום, כגון עובר לסוחר):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקרא לו אל אלהי ישראל.	לא שהמזבח קרוי אלהי ישראל, אלא על שם שהיה הקדוש ברוך הוא עמו והצילו קרא שם המזבח על שם הנס, להיות שבחו של מקום נזכר בקריאת השם, כלומר מי שהוא אל הוא הקדוש ברוך הוא הוא לאלהים לי ששמי ישראל, וכן מצינו במשה (שמות יז טו) ויקרא שמו ה' נסי, לא שהמזבח קרוי ה', אלא על שם הנס קרא שם המזבח, להזכיר שבחו של הקדוש ברוך הוא, ה' הוא נסי. ורבותינו דרשוהו שהקדוש ברוך הוא קראו ליעקב אל. ודברי תורה (ירמיה כג כט) כפטיש יפצץ סלע, מתחלקים לכמה טעמים, ואני לישב פשוטו ושמועו של מקרא באתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בת לאה.	ולא בת יעקב, אלא על שם יציאתה נקראת בת לאה, שאף היא יצאנית היתה, שנאמר (ל טז) ותצא לאה לקראתו (ועליה משלו המשל (יחזקאל טז מד) כאמה בתה):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישכב אתה.	כדרכה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויענה.	שלא כדרכה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על לב הנערה.	דברים המתישבין על הלב, ראי אביך בחלקת שדה קטנה כמה ממון בזבז, אני אשאך ותקני העיר וכל שדותיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכן לא יעשה.	לענות את הבתולות, שהאמות גדרו עצמן מן העריות על ידי המבול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חשקה.	חפצה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהר.	כתבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר טמא.	הכתוב אומר שלא היתה רמיה, שהרי טמא את דינה אחותם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חרפה הוא.	שמץ פסול הוא אצלנו, הבא לחרף חברו הוא אומר לו ערל אתה, או בן ערל. חרפה בכל מקום גדוף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נאות לכם.	נתרצה לכם, לשון (מ''ב יב ט) ויאותו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	להמל.	להיות נמול, אינו לשון לפעול אלא לשון להפעל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונתנו.	נו''ן שניה מדגשת, לפי שהיא משמשת במקום שתי נוני''ן ונתננו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת בנתיכם נקח לנו.	אתה מוצא בתנאי שאמר חמור ליעקב ובתשובת בני יעקב לחמור שתלו החשיבות בבני יעקב, לקח בנות שכם את שיבחרו להם ובנותיהם יתנו להם לפי דעתם, דכתיב ונתנו את בנותינו, לפי דעתנו, ואת בנותיכם נקח לנו, ככל אשר נחפוץ. וכשדברו חמור ושכם בנו אל יושבי עירם הפכו הדברים (פסוק כא) את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם, כדי לרצותם שיאותו להמול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והארץ הנה רחבת ידים.	כאדם שידו רחבה וותרנית, כלומר לא תפסידו כלום, פרקמטיא הרבה באה לכאן ואין לה קונים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בהמול.	בהיות נמול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אך נאותה להם.	לדבר זה, ועל ידי כן ישבו אתנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שני בני יעקב.	בניו היו, ואף על פי כן נהגו עצמן שמעון ולוי, כשאר אנשים שאינם בניו, שלא נטלו עצה המנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחי דינה.	לפי שמסרו עצמן עליה נקראו אחיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בטח.	שהיו כואבים. ומדרש אגדה בטוחים היו על כחו של זקן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על החללים.	לפשט את החללים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חילם.	ממונם וכן (דברים ח יז) עשה לי את החיל הזה, (במדבר כד יח) וישראל עשה חיל, (תהלים מט יא) ועזבו לאחרים חילם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שבו.	לשון שביה לפיכך טעמו מלרע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עכרתם.	לשון מים עכורים, אין דעתי צלולה עכשיו. ואגדה, צלולה היתה החבית ועכרתם אותה, מסורת היתה ביד כנענים שיפלו ביד בני יעקב, אלא שהיו אומרים (שמות כג ל) עד אשר תפרה ונחלת את הארץ, לפיכך היו שותקין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מספר.	אנשים מועטים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הכזונה.	הפקר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את אחותנו.	ית אחתנא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קום עלה.	לפי שאחרת בדרך נענשת ובא לך זאת מבתך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנכר.	שיש בידכם משלל שלשכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והטהרו.	מעבודה זרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והחליפו שמלתיכם.	שמא יש בידכם כסות של עבודה זרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האלה.	מין אילן סרק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עם שכם.	אצל שכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חתת.	פחד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל בית אל.	הקדוש ברוך הוא בבית אל גלוי שכינתו בבית אל. יש תבה חסרה בי''ת המשמשת בראשה, כמו (ש''ב ט ד) הנה הוא בית מכיר בן עמיאל, כמו בבית מכיר, (להלן לח יא) בית אביך כמו בבית אביך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נגלו אליו האלהים.	במקומות הרבה יש שם אלהות ואדנות בלשון רבים, כמו (להלן לט כ) אדני יוסף, (שמות כב יד) אם בעליו עמו, ולא נאמר בעלו, וכן אלהות שהוא לשון שופט ומרות נזכר בלשון רבים, אבל אחד מכל שאר השמות לא תמצא בלשון רבים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותמת דברה.	מה ענין דבורה בבית יעקב, אלא לפי שאמרה רבקה ליעקב (כז מה) ושלחתי ולקחתיך משם, שלחה דבורה אצלו לפדן ארם לצאת משם, ומתה בדרך. מדברי רבי משה הדרשן למדתיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתחת לבית אל.	העיר יושבת בהר ונקברה ברגלי ההר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תחת האלון.	בשפולי מישרא, שהיה מישור מלמעלה בשפוע ההר והקבורה מלמטה, ומישור של בית אל היו קורין לו אלון. ואגדה נתבשר שם באבל שני, שהגד לו על אמו שמתה. ואלון בלשון יוני אחר. ולפי שהעלימו את יום מותה, שלא יקללו הבריות הכרס שיצא ממנו עשו, אף הכתוב לא פרסמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עוד.	פעם שני במקום הזה, אחד בלכתו ואחד בשובו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויברך אתו.	ברכת אבלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא יקרא שמך עוד יעקב.	לשון אדם הבא במארב ועקבה אלא לשון שר ונגיד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פרה ורבה.	על שם שעדין לא נלד בנימין ואף על פי שכבר נתעברה ממנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גוי.	בנימין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גוים.	מנשה ואפרים שעתידים לצאת מיוסף, והם במנין השבטים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומלכים.	שאול ואיש בשת שהיו משבט בנימין, שעדין לא נלד. (ופסוק זה דרשו אבנר כשהמליך איש בשת, ואף השבטים דרשוהו וקרבו בנימין, דכתיב (שופטים כא א) איש ממנו לא יתן את בתו לבנימן לאשה, וחזרו ואמרו אלמלא היה עולה מן השבטים לא היה הקדוש ברוך הוא אומר ליעקב ומלכים מחלציך יצאו):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גוי וקהל גוים.	שגוים עתידים בניו להעשות כמנין הגוים שהם שבעים אמות, וכן כל הסנהדרין שבעים. דבר אחר שעתידים בניו להקריב אסור במות כגוים בימי אליהו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במקום אשר דבר אתו.	איני יודע מה מלמדנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כברת הארץ.	מנחם פרש לשון כביר, רבוי, מהלך רב. ואגדה בזמן שהארץ חלולה ומנקבת ככברה שהניר מצוי, הסתו עבר, והשרב עדין לא בא. ואין זה פשוטו של מקרא, שהרי בנעמן מצינו (מ''ב ה יט) וילך מאתו כברת ארץ. ואומר אני שהוא שם מדת קרקע כמו מהלך פרסה או יותר, כמו שאתה אומר (ישעיה ה י) צמדי כרם, (לעיל לג יט) חלקת השדה, כך במהלך אדם נותן שם מדה כברת ארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי גם זה.	נוסף לך על יוסף. ורבותינו דרשו עם כל שבט נלדה תאומה, ועם בנימין נלדה תאומה יתרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בן אוני.	בן צערי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בנימין.	נראה בעיני לפי שהוא לבדו נלד בארץ כנען, שהיא בנגב כשאדם בא מארם נהרים, כמו שנאמר (במדבר לג מ) בנגב בארץ כנען, (לעיל יב ט) הלוך ונסוע הנגבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשכן ישראל בארץ ההוא.	עד שלא בא לחברון אצל יצחק ארעוהו כל אלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישכב.	מתוך שבלבל משכבו מעלה עליו הכתוב כאלו שכבה. ולמה בלבל וחלל יצועו, שכשמתה רחל נטל יעקב מטתו שהיתה נתונה תדיר באהל רחל ולא בשאר אהלים ונתנה באהל בלהה, בא ראובן ותבע עלבון אמו, אמר אם אחות אמי היתה צרה לאמי, שפחת אחות אמי תהא צרה לאמי, לכן בלבל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהיו בני יעקב שנים עשר.	מתחיל לענין ראשון משנלד בנימין נשלמה המטה, ומעתה ראוים להמנות, ומנאן. ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכלן שוין, וכלן צדיקים, שלא חטא ראובן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכור יעקב.	אפלו בשעת הקלקלה קראו בכור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קרית הארבע.	שם העיר ממרא קרית הארבע אל מישור של קרית ארבע. ואם תאמר היה לו לכתוב ממרא הקרית ארבע, כן דרך המקרא בכל דבר ששמו כפול, כגון זה, וכגון בית לחם, אבי עזר, בית אל, אם הוצרך להטיל בו ה''א נותנה בראש התבה השניה (ש''א טז א) בית הלחמי, (שופטים ו כד) בעפרת אבי העזרי, (מ''א טז לד) בנה חיאל בית האלי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויגוע יצחק.	אין מקדם ומאחר בתורה, מכירתו של יוסף קדמה למיתתו של יצחק שתים עשרה שנה, שהרי כשנלד יעקב היה יצחק בן ששים שנה, שנאמר (לעיל כה כו) ויצחק בן ששים שנה וגו', ויצחק מת בשנת מאה ועשרים ליעקב, אם תוציא ששים ממאה ושמונים שנה, נשארו מאה ועשרים, ויוסף נמכר בן שבע עשרה שנה, ואותה שנה שנת מאה ושמונה ליעקב. כיצד, בן ששים ושלש נתברך, וארבע עשרה שנה נטמן בבית עבר, הרי שבעים ושבע, וארבע עשרה עבד באשה, ובסוף ארבע עשרה נלד יוסף, שנאמר (לעיל ל כה) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו', הרי תשעים ואחת, ושבע עשרה עד שלא נמכר יוסף הרי מאה ושמנה. (עוד מפורש מן המקרא משנמכר יוסף עד שבא יעקב מצרימה עשרים ושתים שנה, שנאמר (להלן מא מו) ויוסף בן שלשים שנה וגו', ושבע שנים שובע ושנתים רעב הרי עשרים ושתים, וכתיב ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה נמצא יעקב במכירתו מאה ושמונה):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עדה בת אילון.	היא (לעיל כו לד) בשמת בת אילון, ונקראת בשמת על שם שהיתה מקטרת בשמים לעבודה זרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אהליבמה.	היא יהודית, והוא כנה שמה יהודית לומר שהיא כופרת בעבודה זרה כדי להטעות את אביו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בת ענה בת צבעון.	אם בת ענה לא בת צבעון, ענה בנו של צבעון, שנאמר (פסוק כד) ואלה בני צבעון ואיה וענה, מלמד שבא צבעון על כלתו אשת ענה ויצאת אהליבמה מבין שניהם והודיעך הכתוב שכלן בני ממזרות היו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשמת בת ישמעאל.	ולהלן קורא לה (כח ט) מחלת. מצינו באגדת מדרש ספר שמואל (פרק יז) שלשה מוחלין להן עונותיהם גר שנתגיר, והעולה לגדלה, והנושא אשה, ולמד הטעם מכאן, לכך נקראת מחלת שנמחלו עונותיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואהליבמה ילדה .	קרח זה ממזר היה ובן אליפז היה, שבא על אשת אביו אל אהליבמה אשת עשו שהרי הוא מנוי עם (פסוק טז) אלופי אליפז בסוף הענין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וילך אל ארץ.	לגור באשר ימצא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא יכלה ארץ מגוריהם.	להספיק מרעה לבהמות שלהם. ומדרש אגדה (פסוק ו) מפני יעקב אחיו, מפני שטר חוב של גזרת (טו יג) כי גר יהיה זרעך, המטל על זרעו של יצחק, אמר אלך לי מכאן, אין לי חלק לא במתנה שנתנה לו הארץ הזאת, ולא בפרעון השטר. ומפני הבושה, שמכר בכורתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואלה.	התולדות שהולידו בניו עכשיו משהלך לשעיר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותמנע היתה פילגש.	להודיע גדלתו של אברהם כמה היו תאבים לדבק בזרעו. תמנע זו בת אלופים היתה, שנאמר (פסוק כב) ואחות לוטן תמנע, ולוטן מאלופי יושבי שעיר היה, מן החורים שישבו בה לפנים, אמרה איני זוכה להנשא לך, הלואי ואהיה פילגש. ובדברי הימים מונה אותה (דברי הימים א' א לו) בבניו של אליפז, מלמד שבא על אשתו של שעיר ויצאה תמנע מביניהם, וכשגדלה נעשית פילגשו, וזהו ואחות לוטן תמנע, ולא מנאה עם בני שעיר שהיתה אחותו מן האם ולא מן האב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלה אלופי בני עשו.	ראשי משפחות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ישבי הארץ.	שהיו יושביה קודם שבא עשו לשם. ורבותינו דרשו שהיו בקיאין בישובה של ארץ, מלא קנה זה לזיתים מלא קנה זה לגפנים, שהיו טועמין העפר ויודעים אי זו נטיעה ראויה לה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואיה וענה.	וי''ו יתרה, והוא כמו איה וענה, והרבה יש במקרא (דניאל ח יג) תת וקדש וצבא מרמס, (תהלים עו ז) נרדם ורכב וסוס:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הוא ענה.	האמור למעלה (פסוק כ) שהוא אחיו של צבעון וכאן הוא קורא אותו בנו, מלמד שבא צבעון על אמו והוליד את ענה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את הימם.	פרדים, הרביע חמור על סוס נקבה וילדה פרד, והוא היה ממזר והביא פסולין לעולם. ולמה נקרא שמם ימים, שאימתן מטלת על הבריות, דאמר רבי חנינא מימי לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה (והלא קא חזינן דחיה, אל תקרי וחיה אלא וחיתה, כי המכה לא תרפא לעולם). ולא הזקק לכתוב לנו משפחות החורי אלא מפני תמנע, ולהודיע גדלת זרע אברהם, כמו שפרשתי למעלה (פסוק יב):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואלה המלכים .	שמנה היו וכנגדן העמיד יעקב ובטל מלכות עשו בימיהם, ואלו הן שאול, ואיש בשת, דוד, ושלמה, רחבעם, אביה, אסא, יהושפט. ובימי יורם בנו כתיב (מ''ב ח כ) בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה וימלכו עליהם מלך, ובימי שאול כתיב (מ''א כב מח) ומלך אין באדום נצב מלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יובב בן זרח מבצרה.	בצרה מערי מואב היא, שנאמר (ירמיה מח כד) ועל קריות ועל בצרה וגו', ולפי שהעמידה מלך לאדום, עתידה ללקות עמהם, שנאמר (ישעיה לד ו) כי זבח לה' בבצרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המכה את מדין בשדה מואב.	שבא מדין על מואב למלחמה, והלך מלך אדום לעזור את מואב. ומכאן אנו למדים שהיו מדין ומואב מריבים זה עם זה, ובימי בלעם עשו שלום להתקשר על ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בת מי זהב.	שהיה אומר מהו זהב, עשיר היה ואין זהב חשוב בעיניו לכלום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואלה שמות אלופי עשו.	שנקרא על שם מדינותיהם לאחר שמת הדר ופסקה מהם מלכות. והראשונים הנזכרים למעלה, הם שמות תולדותם, וכן מפורש בדברי הימים (דברי הימים א' א נא) וימת הדד ויהיו אלופי אדום אלוף תמנע וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מגדיאל.	היא רומי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישב יעקב .	אחר שכתב לך ישובי עשו ותולדותיו בדרך קצרה, שלא היו ספונים וחשובים לפרש היאך נתישבו וסדר מלחמותיהם איך הורישו את החורים, פרש לך ישובי יעקב ותולדותיו בדרך ארכה כל גלגולי סבתם, לפי שהם חשובים לפני המקום להאריך בהם. וכן אתה מוצא בעשרה דורות שמאדם ועד נח, פלוני הוליד פלוני, וכשבא לנח האריך בו. וכן בעשרה דורות שמנח ועד אברהם קצר בהם, ומשהגיע אצל אברהם האריך בו. משל למרגלית שנפלה בין החול, אדם ממשמש בחול וכוברו בכברה עד שמוצא את המרגלית, ומשמצאה הוא משליך את הצרורות מידו ונוטל המרגלית. (דבר אחר וישב יעקב הפשתני הזה נכנסו גמליו טעונים פשתן, הפחמי תמה אנה יכנס כל הפשתן הזה, היה פקח אחד משיב לו ניצוץ אחד יוצא ממפוח שלך ששורף את כלו, כך יעקב ראה כל האלופים הכתובים למעלה, תמה ואמר מי יכול לכבוש את כלן, מה כתיב למטה (פסוק ב) אלה תולדות יעקב יוסף, דכתיב (עובדיה א יח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש, ניצוץ יוצא מיוסף שמכלה ושורף את כלם):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלה תולדות יעקב.	ואלה של תולדות יעקב, אלה ישוביהם וגלגוליהם עד שבאו לכלל ישוב. סבה ראשונה יוסף בן שבע עשרה וגו' על ידי זה נתגלגלו וירדו למצרים. זהו אחר פשוטו של מקרא להיות דבר דבור על אפניו. ומדרש אגדה דורש, תלה הכתוב תולדות יעקב ביוסף מפני כמה דברים, אחת שכל עצמו של יעקב לא עבד אצל לבן אלא ברחל, ושהיה זיו אקונין של יוסף דומה לו, וכל מה שארע ליעקב ארע ליוסף, זה נשטם וזה נשטם, זה אחיו מבקש להרגו וזה אחיו מבקשים להרגו, וכן הרבה בבראשית רבה (סד ו). ועוד נדרש בו וישב בקש יעקב ישב בשלוה, קפץ עליו רגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלוה אמר הקדוש ברוך הוא לא דין לצדיקים מה שמתקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והוא נער.	שהיה עושה מעשה נערות, מתקן בשערו ממשמש בעיניו, כדי שיהיה נראה יפה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את בני בלהה.	כלומר ורגיל אצל בני בלהה, לפי שהיו אחיו מבזין אותן והוא מקרבן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את דבתם רעה.	כל רעה שהיה רואה באחיו בני לאה היה מגיד לאביו, שהיו אוכלין אבר מן החי, ומזלזלין בבני השפחות לקרותן עבדים, וחשודים על העריות. ובשלשתן לקה. על אבר מן החי (לעיל פסוק לא) וישחטו שעיר עזים במכירתו, ולא אכלוהו חי. ועל דבה שספר עליהם שקורין לאחיהם עבדים, (תהלים קה יז) לעבד נמכר יוסף. ועל העריות שספר עליהם, (להלן לט ז) ותשא אשת אדניו וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דבתם.	כל לשון דבה פרלידי''ץ בלע''ז [רכילות] כל מה שהיה יכול לדבר בהם רעה היה מספר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דבה.	לשון (שיה''ש ז י) דובב שפתי ישנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בן זקונים.	שנלד לו לעת זקנתו. ואונקלוס תרגם בר חכים הוא ליה כל מה שלמד משם ועבר מסר לו. דבר אחר שהיה זיו אקונין שלו דומה לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פסים.	לשון כלי מלת, כמו (אסתר א ו) כרפס ותכלת, וכמו (שמואל ב' יג יח) כתנת הפסים, דתמר ואמנון. ומדרש אגדה על שם צרותיו שנמכר לפוטיפר ולסוחרים ולישמעאלים ולמדינים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא יכלו דברו לשלום.	מתוך גנותם למדנו שבחם, שלא דברו אחת בפה ואחת בלב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דברו.	לדבר עמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאלמים אלמים.	כתרגומו מאסרין אסרן, עמרין, וכן (תהלים קכו ו) נשא אלמתיו, וכמוהו בלשון משנה (בבא מציעא כב ב) והאלמות נוטל ומכריז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמה אלמתי.	נזקפה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וגם נצבה.	לעמוד על עמדה בזקיפה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועל דבריו.	על דבתם רעה שהיה מביא לאביהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויספר אל אביו ואל אחיו.	לאחר שספר אותו לאחיו חזר וספרו לאביו בפניהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויגער בו.	לפי שהיה מטיל שנאה עליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הבוא נבוא.	והלא אמך כבר מתה. והוא לא היה יודע שהדברים מגיעין לבלהה, שגדלתו כאמו. ורבותינו למדו מכאן שאין חלום בלא דברים בטלים. ויעקב נתכון להוציא הדבר מלב בניו שלא יקנאוהו, לכך אמר לו הבוא נבוא וגו', כשם שאי אפשר באמך כך השאר הוא בטל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמר את הדבר.	היה ממתין ומצפה מתי יבא, וכן (ישעיה כו ב) שומר אמונים וכן (איוב יד טז) לא תשמר על חטאתי, לא תמתין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרעות את צאן.	נקוד על את, שלא הלכו אלא לרעות את עצמן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעמק חברון.	והלא חברון בהר, שנאמר (במדבר יג כב) ויעלו בנגב ויבא עד חברון, אלא מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון, לקים מה שנאמר לאברהם בין הבתרים (לעיל טו יג) כי גר יהיה זרעך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויבא שכמה.	מקום מוכן לפרענות, שם קלקלו השבטים, שם ענו את דינה, שם נחלקה מלכות בית דוד, שנאמר (מ''א י''ב א) וילך רחבעם שכמה וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וימצאהו איש.	זה גבריאל שנאמר (דניאל ט כא) והאיש גבריאל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נסעו מזה.	הסיעו עצמן מן האחוה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נלכה דתינה.	לבקש לך נכלי דתות שימיתוך בהם. ולפי פשוטו שם מקום הוא, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתנכלו.	נתמלאו נכלים וערמומיות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אתו.	כמו אתו, עמו, כלומר אליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונראה מה יהיו חלומותיו.	אמר ר' יצחק מקרא זה אומר דרשני, רוח הקדש אומרת כן. הם אומרים נהרגהו, והכתוב מסים ונראה מה יהיו חלומותיו, נראה דבר מי יקום או שלכם או שלי. ואי אפשר שיאמרו הם ונראה מה יהיו חלומותיו מכיון שיהרגוהו בטלו חלומותיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא נכנו נפש.	מכת נפש זו היא מיתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למען הציל אותו.	רוח הקודש מעיד על ראובן שלא אמר זאת אלא להציל אותו, שיבא הוא ויעלנו משם, אמר אני בכור וגדול שבכלן, לא יתלה הסרחון אלא בי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את כתנתו.	זה חלוק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את כתנת הפסים.	היא שהוסיף לו אביו יותר על אחיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והבור רק אין בו מים.	ממשמע שנאמר והבור רק, איני יודע שאין בו מים, מה תלמוד לומר אין בו מים, מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ארחת.	כתרגומו שירת, על שם הולכי ארח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וגמליהם נשאים .	למה פרסם הכתוב את משאם, להודיע מתן שכרן של צדיקים, שאין דרכן של ערביים לשאת אלא נפט ועטרן שריחן רע, ולזה נזדמנו בשמים שלא יזק מריח רע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נכאת.	כל כנוסי בשמים הרבה קרוי נכאת וכן (מ''ב כ יג) ויראם את כל בית נכתה, מרקחת בשמיו, ואונקלוס תרגמו לשון שעוה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וצרי.	שרף הנוטף מעצי הקטף, והוא (שמות ל לד) נטף, הנמנה עם סמני הקטורת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולט.	לוטס שמו בלשון משנה (שביעית ז ו). ורבותינו פירשוהו לשון שרש עשב ושמו אשטורוזי''א (במסכת נדה ח א):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה בצע.	מה ממון, כתרגומו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכסינו את דמו.	ונעלים את מיתתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויעברו אנשים מדינים.	זו היא שירה אחרת, והודיעך הכתוב שנמכר פעמים הרבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וימשכו.	בני יעקב את יוסף מן הבור וימכרוהו לישמעאלים, והישמעאלים למדינים, והמדינים למצרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישב ראובן.	במכירתו לא היה שם, שהגיע יומו לילך ולשמש את אביו. דבר אחר עסוק היה בשקו ובתעניתו על שבלבל יצועי אביו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אנה אני בא.	אנה אברח מצערו של אבא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שעיר עזים.	דמו דומה לשל אדם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הכתנת.	זה שמה, וכשהיא דבוקה לתבה אחרת כגון (פסוק לא) כתנת יוסף, (פסוק ג) כתנת פסים, (ויקרא טז ד) כתנת בד, נקוד כתנת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר כתנת בני.	היא זו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חיה רעה אכלתהו.	נצנצה בו רוח הקדש, סופו שתתגרה בו אשת פוטיפר. ולמה לא גלה לו הקדוש ברוך הוא, לפי שהחרימו וקללו את כל מי שיגלה, ושתפו להקדוש ברוך הוא עמהם, אבל יצחק היה יודע שהוא חי, אמר היאך אגלה והקדוש ברוך הוא אינו רוצה לגלות לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכל בנתיו.	רבי יהודה אומר אחיות תאומות נלדו עם כל שבט ושבט ונשאום. רבי נחמיה אומר כנעניות היו, אלא מהו וכל בנותיו, כלותיו, שאין אדם נמנע מלקרוא לחתנו בנו ולכלתו בתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וימאן להתנחם.	אין אדם יכול לקבל תנחומין על החי וסבור שמת, שעל המת נגזרה גזרה שישתכח מן הלב ולא על החי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ארד אל בני.	כמו על בני, והרבה אל משמשין בלשון על, (ש''ב כא א) אל שאול ואל בית הדמים, (ש''א ד כא) אל הלקח ארון האלהים ואל מות חמיה ואישה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אבל שאלה.	כפשוטו לשון קבר הוא, באבלי אקבר, ולא אתנחם כל ימי. ומדרשו גיהנם, סימן זה היה מסור בידי מפי הגבורה אם לא ימות אחד מבני בחיי מבטח אני שאיני רואה גיהנם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויבך אתו אביו.	יצחק היה בוכה מפני צרתו של יעקב, אבל לא היה מתאבל, שהיה יודע שהוא חי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הטבחים.	שוחטי בהמות המלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי בעת ההוא.	למה נסמכה פרשה זו לכאן, והפסיק בפרשתו של יוסף, ללמד שהורידוהו אחיו מגדלתו כשראו בצרת אביהם, אמרו אתה אמרת למכרו, אלו אמרת להשיבו היינו שומעים לך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויט.	מאת אחיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד איש עדלמי.	נשתתף עמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כנעני.	תגרא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה בכזיב.	שם המקום. ואומר אני על שם שפסקה מלדת נקרא כזיב, לשון (ירמיה טו יח) היו תהיה לי כמו אכזב, (ישעיה נח יא) אשר לא יכזבו מימיו, דאם לא כן מה בא להודיענו. ובבראשית רבה (פה ד) ראיתי ותקרא שמו שלה, פסקת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רע בעיני ה'.	כרעתו של אונן משחית זרעו, שנאמר באונן (פסוק י) וימת גם אותו, כמיתתו של ער מיתתו של אונן, ולמה היה ער משחית זרעו, כדי שלא תתעבר ויכחיש יפיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והקם זרע.	הבן יקרא על שם המת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושחת ארצה.	דש מבפנים וזורה מבחוץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אמר .	כלומר דוחה היה אותה בקש, שלא היה בדעתו להשיאה לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אמר פן ימות.	מחזקת היא זו שימותו אנשיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויעל על גזזי צאנו.	ויעל תמנתה לעמוד על גוזזי צאנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עלה תמנתה.	ובשמשון הוא אומר (שופטים יד א) וירד שמשון תמנתה, בשפוע ההר היתה יושבת, עולין לה מכאן ויורדין לה מכאן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותתעלף.	כסתה פניה שלא יכיר בה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותשב בפתח עינים.	בפתיחת עינים, בפרשת דרכים שעל דרך תמנתה. ורבותינו דרשו בפתחו של אברהם אבינו שכל עינים מצפות לראותו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי ראתה כי גדל שלה .	לפיכך הפקירה עצמה אצל יהודה, שהיתה מתאוה להעמיד ממנו בנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויחשבה לזונה.	לפי שיושבת בפרשת דרכים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי כסתה פניה.	ולא יכול לראותה ולהכירה. ומדרש רבותינו כי כסתה פניה כשהיתה בבית חמיה היתה צנועה, לפיכך לא חשדה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויט אליה אל הדרך.	מדרך שהיה בה נטה אל הדרך אשר היא בה, ובלשון לע''ז דשטולי''ר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הבה נא.	הכיני עצמך ודעתך לכך. כל לשון הבה לשון הזמנה הוא, חוץ ממקום שיש לתרגמו בלשון נתינה, ואף אותן של הזמנה קרובים ללשון נתינה הם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ערבון.	משכון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חתמך ופתילך.	עזקתך ושושיפך, טבעת שאתה חותם בה, ושמלתך שאתה מתכסה בה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותהר לו.	גבורים כיוצא בו, צדיקים כיוצא בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הקדשה.	מקדשת ומזמנת לזנות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקח לה.	יהיה שלה מה שבידה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פן נהיה לבוז.	אם תבקשנה עוד יתפרסם הדבר ויהיה גנאי, כי מה עלי לעשות עוד לאמת דברי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנה שלחתי הגדי הזה.	לפי שרמה יהודה את אביו בגדי עזים, שהטביל כתנת יוסף בדמו, רמוהו גם אותו בגדי עזים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמשלש חדשים.	רבו של ראשון ורבו של אחרון ואמצעי שלם, ולשון כמשלש חדשים, כהשתלש החדשים, כמו (אסתר ט כב) ומשלוח מנות, (ישעיה יא יד) משלוח ידם, וכן תרגם אנקלוס כתלתות ירחיא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הרה לזנונים.	שם דבר, מעברת כמו (שמות כא כב) אשה הרה, וכמו (שה''ש ו י) ברה כחמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותשרף.	אמר אפרים מקשאה משום רבי מאיר בתו שלשם היתה, שהוא כהן, לפיכך דנוה בשרפה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הוא מוצאת.	להשרף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיא שלחה אל חמיה.	לא רצתה להלבין פניו ולומר ממך אני מעברת, אלא לאיש אשר אלה לו, אמרה אם יודה מעצמו, יודה, ואם לאו ישרפוני, ואל אלבין פניו. מכאן אמרו נוח לו לאדם שיפילוהו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הכר נא.	אין נא אלא לשון בקשה, הכר נא בוראך ואל תאבד שלש נפשות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צדקה.	בדבריה	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ממני.	היא מעברת. ורבותינו זכרונם לברכה דרשו שיצאה בת קול ואמרה ממני ומאתי יצאו הדברים, לפי שהיתה צנועה בבית חמיה גזרתי שיצאו ממנה מלכים, ומשבט יהודה גזרתי להעמיד מלכים בישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי על כן לא נתתיה.	כי בדין עשתה, על אשר לא נתתיה לשלה בני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא יסף עוד.	יש אומרים לא הוסיף. ויש אומרים לא פסק וחברו גבי אלדד ומידד (במדבר יא כה) ולא יספו, ומתרגמנן ולא פסקו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעת לדתה.	וברבקה הוא אומר (כב כד) וימלאו ימיה ללדת, להלן למלאים וכאן לחסרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והנה תאומים.	מלא, ולהלן (כה כד) תומם, חסר, לפי שהאחד רשע, אבל אלו שניהם צדיקים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתן יד.	הוציא האחד ידו לחוץ, ולאחר שקשרה על ידו השני החזירה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פרצת.	חזקת עליך חזק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר על ידו השני.	ארבע ידות כתובות כאן כנגד ארבעה חרמים שמעל עכן שיצא ממנו. ויש אומרים כנגד ארבעה דברים שלקח, (יהושע ז כא) אדרת שנער, ושני חתכות כסף של מאתים שקלים, ולשון זהב אחד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקרא שמו זרח.	על שם זריחת מראית השני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויוסף הורד.	חוזר לענין ראשון, אלא שהפסיק בו כדי לסמוך ירידתו של יהודה למכירתו של יוסף לומר לך שבשבילו הורידוהו מגדלתו. ועוד, כדי לסמוך מעשה אשתו של פוטיפר למעשה תמר, לומר לך מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים, שראתה באצטרולוגין שלה שעתידה להעמיד בנים ממנו ואינה יודעת אם ממנה אם מבתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי ה' אתו.	שם שמים שגור בפיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכל יש לו.	הרי לשון קצר, חסר אשר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא ידע אתו מאומה.	לא היה נותן לבו לכלום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אם הלחם.	היא אשתו, אלא שדבר בלשון נקיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי יוסף יפה תאר.	כיון שראה עצמו מושל, התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו, אמר הקדוש ברוך הוא אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך, אני מגרה בך את הדב, מיד	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותשא אשת אדניו .	כל מקום שנאמר אחר סמוך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחטאתי לאלהים.	בני נח נצטוו על העריות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לשכב אצלה.	אפלו בלא תשמיש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	להיות עמה.	לעולם הבא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי כהיום הזה.	כלומר ויהי כאשר הגיע יום מיוחד, יום צחוק, יום איד שלהם שהלכו כלם לבית עבודה זרה, אמרה אין לי יום הגון להזקק ליוסף כהיום הזה. אמרה להם חולה אני ואיני יכולה לילך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לעשות מלאכתו.	רב ושמואל, חד אמר מלאכתו ממש, וחד אמר לעשות צרכיו עמה, אלא שנראית לו דמות דיוקנו של אביו וכו', כדאיתא במסכת סוטה (דף לו ב):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראו הביא לנו.	הרי זה לשון קצרה, הביא לנו ולא פרש מי הביאו, ועל בעלה אומרת כן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עברי.	מעבר הנהר, מבני עבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אדניו.	של יוסף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בא אלי.	לצחק בי העבד העברי אשר הבאת לנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי כשמע אדניו .	בשעת תשמיש אמרה לו כן, וזהו שאמרה כדברים האלה עשה לי עבדך, עניני תשמיש כ אל ה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויט אליו חסד.	שיהא מקבל לכל רואיו, לשון כלה נאה וחסודה שבמשנה (כתובות יז א):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הוא היה עשה.	כתרגומו במימריה הוה מתעביד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באשר ה' אתו.	בשביל שה' אתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חטאו.	זה נמצא זבוב בפיילי פוטירין שלו, וזה נמצא צרור בגלוסקין שלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והאפה.	את פת המלך ואין לשון אפייה אלא בפת, ובלע''ז פיסטו''ר [אופה]:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויפקד שר הטבחים את יוסף.	להיות אתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהיו ימים במשמר.	שנים עשר חדש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויחלמו חלום שניהם.	ויחלמו שניהם חלום, זה פשוטו, ומדרשו כל אחד חלם חלום שניהם, שחלם את חלומו ופתרון חברו, וזהו שנאמר (פסוק טז) וירא שר האופים כי טוב פתר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איש כפתרון חלמו.	כל אחד חלם חלום הדומה לפתרון העתיד לבא עליהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זעפים.	עצבים כמו (מ''א כ מג) סר וזעף, (מיכה ז ט) זעף ה' אשא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שריגם.	זמורות ארכות שקורין וידי''ץ בלע''ז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיא כפרחת.	דומה לפורחת. והיא כפורחת נדמה לי בחלומי כאלו היא פורחת, ואחר הפרח עלתה נצה ונעשה סמדר, אישפני''ר בלע''ז. ואחר כך הבשילו, והיא כד אפרחת אפיקת לבלבין, עד כאן תרגום של פורחת. נץ גדול מפרח, כדכתיב (ישעיה יח ה) ובוסר גומל יהיה נצה, וכתיב (במדבר יז כג) ויוצא פרח, והדר ויצץ ציץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואשחט.	כתרגומו ועצרית, והרבה יש בלשון משנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלשת ימים הם.	סימן הם לך לשלשת ימים, ויש מדרשי אגדה הרבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ישא פרעה את ראשך.	לשון חשבון, כשיפקוד שאר עבדיו לשרת לפניו בסעודה ימנה אתך עמהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כנך.	בסיס שלך ומושבך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אם זכרתני אתך.	אשר אם זכרתני אתך מאחר שייטב לך כפתרוני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועשית נא עמדי חסד.	אין נא אלא לשון בקשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סלי חרי.	סלים של נצרים קלופים עשוים חורין חורין, ובמקומנו יש הרבה, ודרך מוכרי פת כסנין שקורין אובלידי''ש לתתם באותן סלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יום הלדת את פרעה.	יום לידתו, וקורין לו יום גינוסיא. ולשון הלדת, לפי שאין הולד נלד אלא על ידי אחרים שהחיה מילדת את האשה, ועל כן החיה נקראת מילדת, וכן (יחזקאל טז ד) ומולדותיך ביום הלדת אותך, וכן (ויקרא יג נה) אחרי הכבס את הנגע, שכבוסו על ידי אחרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישא את ראש .	מנאם עם שאר עבדיו, שהיה מונה המשרתים שישרתו לו בסעודתו, וזכר את אלו בתוכם, כמו (במדבר א ב) שאו את ראש, לשון מנין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא זכר שר המשקים.	בו ביום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישכחהו.	לאחר מכן. מפני שתלה בו יוסף בטחונו לזכרו, הזקק להיות אסור עוד שתי שנים, שנאמר (תהלים מ ה) אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים, ולא בטח על מצרים הקרוים (ישעיה ל ז) רהב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי מקץ.	כתרגומו מסוף, וכל לשון קץ סוף הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על היאר.	כל שאר נהרות אינם קרויין יאורים חוץ מנילוס, מפני שכל הארץ עשוים יאורים יאורים בידי אדם ונילוס עולה בתוכם ומשקה אותם, לפי שאין גשמים יורדין במצרים תדיר כשאר ארצות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יפות מראה.	סימן הוא לימי שובע, שהבריות נראות יפות זו לזו, שאין עין בריה צרה בחברתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באחו.	באגם, מריש''ק בלע''ז, כמו (איוב ח יא) ישגא אחו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ודקות בשר.	טינבי''ש בלע''ז, לשון דק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותאכלנה.	סימן שתהא כל שמחת השובע נשכחת בימי הרעב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בקנה אחד.	טודי''ל בלע''ז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בריאות.	שייני''ש בלע''ז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושדופת.	השלידי''ש בלע''ז ושקיפן קדום, חבוטות לשון משקוף החבוט תמיד על ידי הדלת המכה עליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קדים.	רוח מזרחית שקורין ביש''א:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הבריאות.	שייני ''ש בלע''ז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והנה חלום.	והנה נשלם חלום שלם לפניו והצרך לפותרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותפעם רוחו.	ומטרפא רוחה מקשקשת בתוכו כפעמון. ובנבוכדנצר הוא אומר (דניאל ב א) ותתפעם רוחו, לפי שהיו שם שתי פעימות שכחת החלום והעלמת פתרונו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חרטמי.	הנחרים בטימי מתים, ששואלים בעצמות. טימי, הן עצמות בלשון ארמי, ובמשנה בית שהוא מלא טמיא, מלא עצמות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואין פותר אותם לפרעה.	פותרים היו אותם, אבל לא לפרעה, שלא היה קולן נכנס באזניו, ולא היה לו קורת רוח בפתרונם, שהיו אומרים שבע בנות אתה מוליד, שבע בנות אתה קובר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איש כפתרון חלומו.	חלום הראוי לפתרון שנפתר לו ודומה לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נער עברי עבד.	ארורים הרשעים שאין טובתם שלמה. מזכירו בלשון בזיון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נער.	שוטה ואין ראוי לגדלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עבד.	וכתוב בנמוסי מצרים שאין עבד מולך ולא לובש בגדי שרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איש כחלומו.	לפי החלום וקרוב לענינו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השיב על כני.	מי שבידו להשיב, והוא פרעה הנזכר למעלה, כמו שאמר (לעיל י) פרעה קצף על עבדיו, הרי מקרא קצר ולא פרש מי השיב, לפי שאין צריך לפרש מי השיב, וכן דרך כל מקראות קצרים על מי שעליו לעשות הם סותמים את הדבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מן הבור.	מן בית הסוהר שהוא עשוי כמין גמא, וכן כל בור שבמקרא לשון גמא הוא, ואף אם אין בו מים קרוי בור פוש''א בלע''ז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויגלח.	מפני כבוד המלכות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תשמע חלום לפתר אתו.	תאזין ותבין חלום לפתר אתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תשמע.	לשון הבנה והאזנה, כמו (להלן מב כג) שומע יוסף, (דברים כח מט) אשר לא תשמע לשונו, אינטינדר''א בלע''ז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בלעדי.	אין החכמה משלי אלא אלהים יענה, יתן עניה בפי לשלום פרעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דלות.	כחושות, כמו (ש''ב יג ד) מדוע אתה ככה דל, דאמנון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ורקות בשר.	כל לשון רקות שבמקרא חסרי בשר, ובלע''ז בלושי''ש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צנמות.	צונמא בלשון ארמי סלע, הרי הן כעץ בלי לחלוח, וקשות כסלע, ותרגומו נצן לקין, נצן אין בהן אלא הנץ לפי שנתרוקנו מן הזרע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שבע שנים' שבע שנים.	כלן אינן אלא שבע, ואשר נשנה החלום פעמים לפי שהדבר מזמן, כמו שפרש לו בסוף (פסוק לב) ועל השנות החלום	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונשכח כל השבע.	הוא פתרון הבליעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא יודע השבע.	הוא פתרון (פסוק כא) ולא נודע כי באו אל קרבנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נכון.	מזמן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחמש.	כתרגומו ויזרזון וכן (שמות יג יח) וחמושים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את כל אכל.	שם דבר הוא, לפיכך טעמו באל''ף ונקוד בפתח קטן, ואוכל שהוא פועל, כגון (ויקרא ז כה) כי כל אכל חלב, טעמו למטה בכף ונקוד קמץ קטן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תחת יד פרעה.	ברשותו ובאוצרותיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה האכל.	הצבור כשאר פקדון הגנוז לקיום הארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנמצא כזה.	הנשכח כדין, אם נלך ונבקשנו הנמצא כמוהו. הנמצא לשון תמיהה, וכן כל ה''א המשמשת בראש תבה ונקודה בחטף פתח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אין נבון וחכם כמוך.	לבקש איש נבון וחכם שאמרת, לא נמצא כמוך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ישק.	יתזן, יתפרנס. כל צרכי עמי יהיו נעשים על ידך, כמו (לעיל טו ב) ובן משק ביתי, וכמו (תהלים ב יב) נשקו בר, גרנישו''ן בלע''ז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רק הכסא.	שיהיו קורין לי מלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כסא.	לשון שם המלוכה כמו (מלכים א א לז) ויגדל את כסאו מכסא אדני המלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתתי אתך.	מניתי יתך, ואף על פי כן לשון נתינה הוא, כמו (דברים כו יט) ולתתך עליון, בין לגדלה בין לשפלות נופל לשון נתינה עליו, כמו (מלאכי ב ט) נתתי אתכם נבזים ושפלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויסר פרעה את טבעתו.	נתינת טבעת המלך הוא אות למי שנותנה לו להיות שני לו לגדלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בגדי שש.	דבר חשיבות הוא במצרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבד.	ענק, ועל שהוא רצוף בטבעות קרוי רביד. וכן (משלי ז טז) רבדתי ערשי, רצפתי ערשי מרצפות. בלשון משנה (מדות א ח) מקף רבדין של אבן, (יומא מג ב) על הרובד שבעזרה, והיא רצפה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במרכבת המשנה.	השניה למרכבתו, המהלכת אצל שלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אברך.	כתרגומו דין אבא למלכא. רך בלשון ארמי מלך. בהשותפין (בבא בתרא ד א) לא ריכא ולא בר ריכא. ובדברי אגדה דרש ר' יהודה אברך זה יוסף שהוא אב בחכמה ורך בשנים, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית עד מתי אתה מעות עלינו את הכתובים, אין אברך אלא לשון ברכים, שהכל היו נכנסין ויוצאין תחת ידו, כענין שנאמר ונתון אותו וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אני פרעה.	שיש יכולת בידי לגזור גזרות על מלכותי, ואני גוזר שלא ירים איש את ידו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובלעדיך.	שלא ברשותך. דבר אחר אני פרעה אני אהיה מלך ובלעדיך וגו' וזהו דגמת (פסוק מ) רק הכסא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את ידו ואת רגלו.	כתרגומו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צפנת פענח.	מפרש הצפונות, ואין לפענח דמיון במקרא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פוטי פרע.	הוא פוטיפר, ונקרא פוטיפרע על שנסתרס מאליו, לפי שלקח את יוסף למשכב זכר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותעש הארץ.	כתרגומו, ואין הלשון נעקר מלשון עשייה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לקמצים.	קומץ על קומץ, יד על יד היו אוצרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה.	שכל ארץ וארץ מעמדת פירותיה ונותנין בתבואה מעפר המקום ומעמיד את התבואה מלירקב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד כי חדל לספר.	עד כי חדל לו הסופר לספר, והרי זה מקרא קצר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אין מספר.	לפי שאין מספר, והרי כי משמש בלשון דהא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בטרם תבוא שנת הרעב.	מכאן שאסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותרעב כל ארץ מצרים.	שהרקיבה תבואתם שאצרו חוץ משל יוסף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר יאמר לכם תעשו.	לפי שהיה יוסף אומר להם שימולו, וכשבאו אצל פרעה ואומרים כך הוא אומר לנו, אמר להם למה לא צברתם בר, והלא הכריז לכם ששני הרעב באים, אמרו לו אספנו הרבה והרקיבה, אמר להם אם כן כל אשר יאמר לכם תעשו, הרי גזר על התבואה והרקיבה, מה אם יגזור עלינו ונמות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על כל פני הארץ.	מי הם פני הארץ, אלו העשירים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את כל אשר בהם.	כתרגומו די בהון עבורא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישבר למצרים.	שבר לשון מכר ולשון קנין הוא, כאן משמש לשון מכר, (להלן מג ב) שברו לנו מעט אכל, לשון קנין. ואל תאמר אינו כי אם בתבואה, שאף ביין וחלב מצינו (ישעיה נה א) ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף.	(סרסהו ופרשהו וכל הארץ באו מצרים אל יוסף). אם תפרשהו כסדרו היה צריך לכתוב לשבור מן יוסף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירא יעקב כי יש שבר במצרים.	ומהיכן ראה, והלא לא ראה אלא שמע, שנאמר (להלן מב ב) הנה שמעתי וגו', ומהו וירא, ראה באספקלריא של קדש שעדין יש לו שבר סבר במצרים. ולא היתה נבואה ממש להודיעו בפרוש שזה יוסף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה תתראו.	למה תראו עצמכם בפני בני ישמעאל ובני עשו כאלו אתם שבעים, שבאותה שעה עדין היה להם תבואה. [ולי נראה כפשוטו למה תתראו, למה יהיו הכל מסתכלין בכם ומתמיהים בכם שאין אתם מבקשים לכם אכל בטרם שיכלה מה שבידכם]. ומפי אחרים שמעתי שהוא לשון כחישה, למה תהיו כחושים ברעב. ודומה לו (משלי יא כה) ומרוה גם הוא יורא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רדו שמה.	ולא אמר לכו, רמז למאתים ועשר שנים שנשתעבדו למצרים, כמנין רד''ו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירדו אחי יוסף.	ולא כתב בני יעקב, מלמד שהיו מתחרטים במכירתו ונתנו לבם להתנהג עמו באחוה ולפדותו בכל ממון שיפסקו עליהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עשרה.	מה תלמוד לומר, והלא כתיב (פסוק ד) ואת בנימין אחי יוסף לא שלח, אלא לענין האחוה היו חלוקין לעשרה, שלא היתה אהבת כלם ושנאת כלם שוה לו, אבל לענין לשבור בר כלם לב אחד להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פן יקראנו אסון.	ובבית לא יקראנו אסון, אמר רבי אלעזר בן יעקב מכאן שהשטן מקטרג בשעת הסכנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בתוך הבאים.	מטמינין עצמן שלא יכירום, לפי שצוה להם אביהם שלא יתראו כלם בפתח אחד אלא שיכנס כל אחד בפתחו, כדי שלא תשלט בהם עין הרע שכלם נאים וכלם גבורים: [ כי היה הרעב. מוסב על הבאים, כי היה הרעב בארץ כנען והיו באים הרבה שירות משם]:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישתחוו לו אפים.	נשתטחו לו על פניהם, וכן כל השתחואה פשוט ידים ורגלים היא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתנכר אליהם.	נעשה להם כנכרי בדברים, לדבר קשות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויכר יוסף .	לפי שהניחם חתומי זקן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והם לא הכרהו.	שיצא מאצלם בלא חתימת זקן, ועכשיו בא בחתימת זקן. ומדרש אגדה ויכר יוסף את אחיו כשנמסרו בידו הכיר שהם אחיו ורחם עליהם, והם לא הכירוהו כשנפל בידם לנהוג בו אחוה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר חלם להם.	עליהם, וידע שנתקימו, שהרי השתחוו לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ערות הארץ.	גלוי הארץ, מהיכן היא נוחה לכבש, כמו (ויקרא כ יח) את מקורה הערה, וכמו (יחזקאל טז ז) ערום ועריה. וכן כל ערוה שבמקרא לשון גלוי. ותרגום אנקלוס בדקא דארעא, כמו (מלכים ב' יב ו) בדק הבית, רעוע הבית, אבל לא דקדק לפרשו אחר לשון המקרא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כלנו בני איש אחד נחנו.	נצנצה בהם רוח הקדש וכללוהו עמהם שאף הוא בן אביהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כנים.	אמתיים, כמו (שמות י כט) כן דברת, (במדבר כז ז) כן בנות צלפחד דוברות, (ישעיה טז ו) ועברתו לא כן בדיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי ערות הארץ באתם לראות.	שהרי נכנסתם בעשרה שערי העיר, למה לא נכנסתם בשער אחד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמרו שנים עשר עבדיך .	ובשביל אותו אחד שאיננו נתפזרנו בעיר לבקשו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הוא אשר דברתי.	הדבר אשר דברתי שאתם מרגלים הוא האמת והנכון, זהו לפי פשוטו. ומדרשו אמר להם ואלו מצאתם אותו ויפסקו עליכם ממון הרבה תפדוהו. אמרו לו הן. אמר להם ואם יאמרו לכם שלא יחזירוהו בשום ממון מה תעשו. אמרו לו לכך באנו, להרוג או להרג, אמר להם הוא אשר דברתי אליכם להרוג בני העיר באתם, מנחש אני בגביע שלי ששנים מכם החריבו כרך גדול של שכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חי פרעה.	אם יחיה פרעה. שהיה נשבע לשקר, היה נשבע בחיי פרעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם תצאו מזה.	מן המקום הזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האמת אתכם.	אם אמת אתכם. לפיכך ה''א נקוד פתח שהוא כמו בלשון תמה. ואם לא תביאוהו, חי פרעה כי מרגלים אתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משמר.	בית האסורים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בבית משמרכם.	שאתם אסורים בו עכשיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתם לכו הביאו.	לבית אביכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שבר רעבון בתיכם.	מה שקניתם לרעבון אנשי בתיכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמנו דבריכם.	יתאמתו ויתקימו, כמו (במדבר ה כב) אמן אמן, וכמו (מ''א ח כו) יאמן נא דברך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באה אלינו.	טעמו בבי''ת, לפי שהוא בלשון עבר שכבר באה, ותרגומו אתת לנא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וגם דמו.	אתין וגמין רבויין, דמו וגם דם הזקן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והם לא ידעו כי שומע יוסף.	מבין לשונם ובפניו היו מדברים כן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי המליץ בינתם.	כי כשהיו מדברים עמו היה המליץ ביניהם, היודע לשון עברי ולשון מצרי, והיה מליץ דבריהם ליוסף ודברי יוסף להם, לכך היו סבורים שאין יוסף מכיר בלשון עברי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המליץ.	זה מנשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויסב מעליהם.	נתרחק מעליהם שלא יראוהו בוכה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את שמעון.	הוא השליכו לבור, הוא שאמר ללוי (לעיל לז יט) הנה בעל החלומות הלזה בא. דבר אחר נתכון יוסף להפרידו מלוי שמא יתיעצו שניהם להרוג אותו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאסור אותו לעיניהם.	לא אסרו אלא לעיניהם, וכיון שיצאו הוציאו והאכילו והשקהו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויפתח האחד.	הוא לוי שנשאר יחיד משמעון בן זוגו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במלון.	במקום שלנו בלילה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמתחתו.	הוא שק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וגם הנה באמתחתי.	גם הכסף בו עם התבואה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה זאת עשה אלהים לנו.	להביאנו לידי עלילה זו שלא הושב אלא להתעולל עלינו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת הארץ תסחרו.	תסובבו. וכל לשון סוחרים וסחורה על שם שמחזרים וסובבים אחר פרקמטיא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צרור כספו.	קשר כספו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אתי שכלתם.	מלמד שחשדן שמא הרגוהו או מכרוהו כיוסף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכלתם.	כל מי שבניו אבודים קרוי שכול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא ירד בני עמכם.	לא קבל דבריו של ראובן. אמר בכור שוטה הוא זה, הוא אומר להמית בניו, וכי בניו הם ולא בני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר כלו לאכל.	יהודה אמר להם המתינו לזקן עד שתכלה פת מן הבית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר כלו.	כד שציאו. והמתרגם כד ספיקו, טועה כאשר כלו הגמלים לשתות מתרגם כד ספיקו כששתו די ספוקם הוא גמר שתיתם. אבל זה כאשר כלו לאכול, כאשר תם האכל הוא, ומתרגמינן כד שציאו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	העד העד.	לשון התראה, שסתם התראה מתרה בו בפני עדים, וכן (ירמיהו יא ז) העדתי באבותיכם, (שמות יט כא) רד העד בעם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם.	לא תראוני בלא אחיכם אתכם. ואנקלוס תרגם אלהין כד אחוכון עמכון, ישב באור הדבר על אפנו ולא דקדק לתרגם אחר לשון המקרא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לנו ולמולדתנו.	למשפחותינו, ומדרשו אפילו עצי עריסותינו גלה לנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונגד לו.	שיש לנו אב ואח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על פי הדברים האלה.	על פי שאלותיו אשר שאל הזקקנו להגיד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי יאמר.	אשר יאמר, כי משמש בלשון אם, ואם משמש בלשון אשר. הרי זה שמוש אחד מארבע לשונותיו שמשמש כי, והוא אם, שהרי כי זה כמו אם, כמו עד אם דברתי דברי (כד לג):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונחיה.	נצנצה בו רוח הקדש, על ידי הליכה זו תחי רוחך שנאמר (מה כז) ותחי רוח יעקב אביהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא נמות.	ברעב. בנימין ספק יתפש ספק לא יתפש, ואנו כלנו מתים ברעב אם לא נלך, מוטב שתניח את הספק ותתפוש את הודאי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והצגתיו לפניך.	שלא אביאנו אליך מת כי אם חי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחטאתי לך כל הימים.	לעולם הבא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לולא התמהמהנו.	על ידך, כבר היינו שבים עם שמעון ולא נצטערת כל הימים הללו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אפוא.	כל לשון אפוא לשון יתר הוא לתקון מלה בלשון עברי, אם כן אזדקק לעשות שאשלחנו עמכם, צריך אני לחזור ולבקש איה פה תקנה ועצה להשיאכם, ואומר אני זאת עשו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מזמרת הארץ.	מתרגם מדמשבח בארעא שהכל מזמרים עליו כשהוא בא לעולם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בטנים.	לא ידעתי מה הם ובפרושי א' ב' של רבי מכיר ראיתי פישיטצי''ש [פיסטוקים] ודומה לי שהם אפרסקין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכסף משנה.	פי שנים כראשון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קחו בידכם.	לשבור אוכל, שמא הוקר השער:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אולי משגה הוא.	שמא הממנה על הבית שכחו שוגג:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושלח לכם.	ויפטר לכון, תרגומו, יפטרנו מאסוריו, לשון (שמות כא כו) לחפשי ישלחנו, ואינו נופל בתרגום לשון וישלח, שהרי לשם הם הולכים אצלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את אחיכם.	זה שמעון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואני.	עד שובכם אהיה שכול מספק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר שכלתי.	מיוסף ומשמעון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכלתי.	מבנימין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת בנימין.	מתרגמינן ודברו ית בנימין, לפי שאין לקיחת הכסף ולקיחת האדם שוה בלשון ארמי, בדבר הנקח ביד מתורגם ונסיב, ודבר הנקח בהנהגת דברים מתרגמינן ודבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וטבוח טבח והכן.	כמו ולטבוח טבח ולהכין, ואין טבוח לשון צווי שהיה לו לומר וטבח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בצהרים.	זה מתורגם בשירותא, שהוא לשון סעודה ראשונה בלשון ארמי, ובלע''ז דישני''ר [ארוחת צהרים], ויש הרבה בתלמוד (תענית יא ב) שדא לכלבא שירותיה, (ברכות לט ב) בצע אכולא שירותיה. אבל כל תרגום של צהרים טיהרא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וייראו האנשים.	כתוב בשני יודי''ן ותרגומו ודחילו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי הובאו בית יוסף.	ואין דרך שאר הבאים לשבור בר ללון בבית יוסף, כי אם בפנדקאות שבעיר. וייראו שאין זה אלא לאספם אל משמר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אנחנו מובאים.	אל תוך הבית הזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	להתגולל.	להיות מתגלגלת עלינו עלילת הכסף ולהיותה נופלת עלינו. ואונקלוס שתרגם ולאסתקפא עלנא, הוא לשון להתעולל, כדמתרגמינן (דברים כב יד) עלילת דברים תסקופי מלין, ולא תרגמו אחר לשון המקרא, ולהתגלל שתרגם לאתרברבא הוא לשון (קהלת יב ו) גלת הזהב, (נחום ב ח) והצב גלתה העלתה, שהוא לשון מלכות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בי אדני.	לשון בעיא ותחנונים הוא, ובלשון ארמי בייא בייא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ירד ירדנו.	ירידה היא לנו, רגילים היינו לפרנס אחרים, עכשיו אנו צריכים לך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלהיכם.	בזכותכם, ואם אין זכותכם כדאי, ואלהי אביכם, בזכות אביכם נתן לכם מטמון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויבא האיש.	הבאה אחר הבאה, לפי שהיו דוחפים אותו לחוץ עד שדברו אליו פתח הבית, ומשאמר להם (פסוק כג) שלום לכם, נמשכו ובאו אחריו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויכינו.	הזמינו, עטרוה בכלים נאים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הביתה.	מפרזדור לטרקלין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקדו וישתחוו.	על שאילת שלום. קידה כפיפת קדקד, השתחואה משתטח לארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלהים יחנך בני.	בשאר שבטים שמענו חנינה (לעיל לג ה) אשר חנן אלהים את עבדך, ובנימין עדיין לא נלד, לכך ברכו יוסף בחנינה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי נכמרו רחמיו.	שאלו יש לך אח מאם, אמר לו אח היה לי ואיני יודע היכן הוא. יש לך בנים, אמר לו יש לי עשרה, אמר לו ומה שמם, אמר לו (להלן מו כא) בלע ובכר וגו', אמר לו מה טיבן של שמות הללו, אמר לו כלם על שם אחי והצרות אשר מצאוהו, בלע שנבלע בין האמות. בכר שהיה בכור לאמי. אשבל ששבאו אל. גרא שנתגייר באכסניא. ונעמן, שהיה נעים ביותר. אחי וראש אחי היה וראשי היה. מפים מפי אביו למד. וחפים שלא ראה חפתי ולא ראיתי אני חפתו. וארד שירד לבין האמות, כדאיתא במסכת סוטה (לו ב) מיד נכמרו רחמיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נכמרו.	נתחממו, ובלשון משנה (ב''מ עד א) על הכמר של זיתים, ובלשון ארמי מכמר בשרא, ובמקרא (איכה ה י) עורנו כתנור נכמרו, נתחממו ונקמטו קמטים קמטים מפני זלעפות רעב. כן דרך כל עור כשמחממין אותו נקמט וכווץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתאפק.	נתאמץ. והוא לשון (איוב יב כא) ומזיח אפיקים רפה, וכן (איוב מא ז) אפיקי מגנים, חוזק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי תועבה הוא.	דבר שנאוי הוא למצרים לאכול את העברים, ואונקלוס נתן טעם לדבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הבכור כבכורתו.	מכה בגביע וקורא ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר וזבולון, בני אם אחת, הסבו כסדר הזה שהוא סדר תולדותיכם וכן כלם, כיון שהגיע לבנימין אמר זה אין לו אם ואני אין לי אם ישב אצלי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משאת.	מנות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חמש ידות.	חלקו עם אחיו ומשאת יוסף ואסנת ומנשה ואפרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישכרו עמו.	ומיום שמכרוהו לא שתו יין, ולא הוא שתה יין, ואותו היום שתו	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גביע.	כוס ארוך, וקורין לו מדירנ''א בלע''ז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חלילה לעבדיך.	חלין הוא לנו, לשון גנאי. ותרגום חס לעבדיך, חס מאת הקדוש ברוך הוא יהי עלינו מעשות זאת והרבה חס ושלום יש בתלמוד בלשון הזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הן כסף אשר מצאנו.	זה אחד מעשרה קל וחמר האמורים בתורה. וכלן מנויין בבר' רבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גם עתה כדבריכם.	אף זו מן הדין, אמת כדבריכם כן הוא שכלכם חיבים בדבר, עשרה שנמצאת גנבה ביד אחד מהם כלם נתפשים, אבל אני אעשה לכם לפנים משורת הדין, אשר ימצא אתו יהיה לי עבד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בגדול החל.	שלא ירגישו בו שהיה יודע היכן הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויעמס איש על חמרו.	בעלי זרוע היו ולא הצרכו לסיע זה את זה לטעון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישבו העירה.	מטרפולין היתה והוא אומר העירה, עיר כל שהיא, אלא שלא היתה חשובה בעיניהם אלא כעיר בינונית של עשרה בני אדם לענין המלחמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עודנו שם.	שהיה ממתין להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הלוא ידעתם כי נחש ינחש .	הלא ידעתם כי איש חשוב כמוני יודע לנחש ולדעת מדעת ומסברא ובינה כי אתם גנבתם הגביע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האלהים מצא.	יודעים אנו שלא סרחנו, אבל מאת הקדוש ברוך הוא נהיתה להביא לנו זאת. מצא בעל חוב מקום לגבות שטר חובו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומה נצטדק.	לשון צדק, וכן כל תבה שתחלת יסודה צד''י והיא באה לדבר בלשון מתפעל או נתפעל נותן טי''ת במקום תי''ו, ואינה נתנת לפני אות ראשונה של יסוד התבה אלא באמצע אותיות העקר, כגון נצטדק מגזרת צדק, (דניאל ד ל) ויצטבע מגזרת צבע, (יהושע ט ד) ויצטירו מגזרת (משלי יג יז) ציר אמונים, (יהושע ט יב) הצטידנו מגזרת (לעיל מב כה) צדה לדרך. ותיבה שתחלתה סמ''ך או שי''ן כשהיא מתפעלת התי''ו מפרדת את אותיות העקר, כגון (קהלת יב ה) ויסתבל החגב, מגזרת סבל, (דניאל ז ח) משתכל הוית בקרניא, (מיכה ו טז) וישתמר חקות עמרי, מגזרת שמר, (ישעיה נט טו) וסר מרע משתולל, מגזרת (איוב יב יז) מוליך יועצים שולל, (שמות ט יז) מסתולל בעמי, מגזרת (ירמיה יח טו) דרך לא סלולה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויגש אליו. דבר באזני אדני.	(בראשית רבה) יכנסו דברי באזניך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואל יחר אפך.	מכאן אתה למד שדבר אליו קשות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי כמוך כפרעה.	"חשוב אתה בעיני כמלך, זהו פשוטו. ומדרשו - סופך ללקות עליו בצרעת כמו שלקה פרעה ע""י זקנתי שרה על לילה אחת שעכבה (בראשית רבה). דבר אחר מה פרעה גוזר ואינו מקיים מבטיח ואינו עושה אף אתה כן. וכי זוהי שימת עין שאמרה לשים עיניך עליו, דבר אחר: כי כמוך כפרעה - אם תקניטני אהרוג אותך ואת אדוניך (בראשית רבה):"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אדני שאל את עבדיו.	(בראשית רבה) בתחילה בעלילה באת עלינו, למה היה לך לשאול כל אלה, ביתך היינו מבקשים, או אחותינו אתה מבקש, ואף על פי כן ונאמר אל אדוני לא כחדנו ממך דבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואחיו מת.	מפני היראה היה מוציא דבר שקר מפיו, אמר - אם אומר לו שהוא קיים - ימר הביאוהו אצלי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לבדו לאמו.	מאותו האם אין לו עוד אח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועזב את אביו ומת.	אם יעזוב את אביו דואגים אנו שמא ימות בדרך שהרי אמו בדרך מתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקראו אסון.	(בראשית רבה) שהשטן מקטרג בשעת הסכנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והורדתם את שיבתי .	עכשיו כשהוא אצלי אני מתנחם בו על אמו ועל אחיו, ואם ימות זה דומה עלי ששלשתן מתו ביום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה כראותו כי אין הנער ומת.	אביו מצרתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי עבדך ערב את הנער.	אם תאמר למה אני נכנס לתגר יותר משאר אחי - הם כולם מבחוץ ואני נתקשרתי בקשר חזק להיות מנודה בשני עולמות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ישב נא עבדך .	(בראשית רבה) לכל דבר אני מעולה ממנו, לגבורה, ולמלחמה, ולשמש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים.	לא היה יכול לסבול שיהיו מצרים נצבים עליו ושומעים שאחיו מתביישים בהודעו להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישמע בית פרעה.	"ביתו של פרעה כלומר עבדיו ובני ביתו ואין זה לשון בית ממש אלא כמו בית ישראל. בית יהודה [מישנד""ה בלעז]:"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נבהלו מפניו.	וכמוהו הבושה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גשו נא אלי.	ראה אותם נסוגים לאחור, אמר עכשיו אחי נכלמים, קרא להם בלשון רכה ותחנונים והראה להם שהוא מהול (בראשית רבה):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למחיה.	להיות לכם למחיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי זה שנתיים הרעב.	עברו משני הרעב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאב.	לחבר ולפטרון [צום בשיטצער. פאטראן]:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועלו אל אבי.	ארץ ישראל גבוה מכל הארצות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פן תורש.	דלמא תתמסכן, לשון מוריש ומעשיר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והנה עיניכם רואות.	בכבודי ושאני אחיכם ושאני מהול ככם. ועוד כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש (בבראשית רבה):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועיני אחי בנימין.	(מגילה יז) השוה את כולם יחד לומר שכשם שאין לי שנאה על בנימין אחי שהרי לא היה במכירתי, כך אין בלבי שנאה עליכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויפל על צוארי בנימין אחיו ויבך.	על שני מקדשות שעתידים להיות בחלקו של בנימין וסופן להיחרב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואחרי כן.	מאחר שראוהו בוכה ולבו שלם עמהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דברו אחיו אתו	. שמתחילה היו בושים ממנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והקול נשמע בית פרעה.	כמו בבית פרעה וזהו לשון בית ממש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טענו את בעירכם.	תבואה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת טוב ארץ מצרים.	ארץ גושן. ניבא ואינו יודע מה ניבא, סופה לעשותה כמצולה שאין בה דגים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חלב הארץ.	כל חלב לשון מיטב הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתה צויתה.	מפי לומר להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זאת עשו.	כך אמור להם שברשותי הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלח כזאת.	כחשבון הזה ומהו החשבון י' חמורים	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מטוב מצרים.	מצינו בגמרא ששלח לו יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו. ומדרש אגדה גריסין של פול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בר ולחם.	כתרגומו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומזון.	"לפתן (כך גירסאת רא""ם):"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל תרגזו בדרך.	אל תתעסקו בדבר הלכה שלא תרגז עליכם הדרך. דבר אחר - אל תפסעו פסיעה גסה ותכנסו בחימה לעיר, ולפי פשוטו של מקרא יש לומר - לפי שהיו נכלמים - היה דואג שמא יריבו בדרך על דבר מכירתו להתווכח זה עם זה ולומר על ידך נמכר, אתה ספרת לשון הרע עליו וגרמת לנו לשנאתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכי הוא מושל.	ואשר הוא מושל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויפג לבו.	נחלף לבו והלך מלהאמין, לא היה לבו פונה אל הדברים, לשון מפיגין טעמן בלשון משנה וכמו (איכה ג) מאין הפוגות (ירמיה מח יא) וריחו לא נמר מתרגמינן וריחיא לא פג:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את כל דברי יוסף.	סימן מסר להם במה שהיה עוסק כשפירש ממנו בפרשת עגלה ערופה, זהו שנאמר וירא את העגלות אשר שלח יוסף ולא נאמר אשר שלח פרעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותחי רוח יעקב.	שרתה עליו שכינה שפירשה ממנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב עוד.	רב לי עוד שמחה וחדוה הואיל ועוד יוסף בני חי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בארה שבע.	"כמו לבאר שבע, ה""א בסוף תיבה במקום למ""ד בתחילתה:"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאלוהי אביו יצחק.	חייב אדם בכבוד אביו יותר מבכבוד זקנו לפיכך תלה ביצחק ולא באברהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יעקב יעקב.	לשון חיבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל תירא מרדה מצרימה.	לפי שהיה מיצר על שנזקק לצאת לחוצה לארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואנכי אעלך.	הבטיחו להיות נקבר בארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר רכשו בארץ כנען.	אבל מה שרכש בפדן ארם נתן הכל לעשו בשביל חלקו במערת המכפלה, אמר נכסי חוצה לארץ אינן כדאי לי וזהו אשר כריתי לי, העמיד לו צבורין של זהב וכסף כמין כרי ואמר לו טול את אלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובנות בניו.	סרח בת אשר, ויוכבד בת לוי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הבאים מצרימה.	על שם השעה קורא להם הכתוב באים. ואין לתמוה על אשר לא כתב אשר באו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בן הכנענית.	בן דינה שנבעלה לכנעני,כשהרגו את שכם לא הייתה דינה רוצה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה (בראשית רבה):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלה בני לאה ואת דינה בתו.	הזכרים תלה בלאה והנקבות תלה ביעקב ללמדך אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, איש מזריע תחלה יולדת נקבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלשים ושלש.	ובפרטן אי אתה מוצא אלא שלשים ושנים, אלא זו יוכבד שנולדה בין החומות בכניסתן לעיר שנאמר אשר ילדה אותה ללוי במצרים, לידתה במצרים ואין הורתה במצרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בני רחל אשת יעקב.	ובכולן לא נאמר בהן אשת אלא שהיתה עיקרו של בית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל הנפש הבאה ליעקב.	"שיצאו מארץ כנען לבוא למצרים. ואין הבאה זו לשון עבר, אלא לשון הווה, כמו (אסתר ב) בערב היא באה וכמו והנה רחל בתו באה עם הצאן, לפיכך טעמו למטה באל""ף, לפי שכשיצאו לבוא מארץ כנען לא היו אלא שישים ושש. והשני כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים הוא לשון עבר לפיכך טעמו למעלה בבי""ת לפי שמשבאו שם היו שבעים שמצאו שם יוסף ושני בניו ונתוספה להם יוכבד בין החומות. (ועיין בביאור לת""י ומשם תמצא להרוות צמאונך ברש""י) ולדברי האומר תאומות נולדו עם השבטים צריכים אנו לומר שמתו לפני ירידתן למצרים שהרי לא נמנו כאן. מצאתי בויקרא רבה עשו שש נפשות היו לו והכתוב קורא אותן נפשות ביתו לשון רבים, לפי שהיו עובדין לאלהות הרבה, יעקב שבעים היו לו והכתוב קורא אותן נפש, לפי שהיו עובדים לאל אחד:"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	להורות לפניו.	כתרגומו לפנות לו מקום ולהורות האיך יתיישב בה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפניו.	קודם שיגיע לשם.ומדרש אגדה: להורות לפניו לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאסור יוסף מרכבתו.	הוא עצמו אסר את הסוסים למרכבה להזדרז לכבוד אביו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויבך על צואריו עוד.	לשון הרבות בכיה. וכן (איוב לד) כי לא על איש ישים, עוד לשון רבוי הוא, אינו שם עליו עלילות נוספות על חטאיו, אף כאן הרבה והוסיף בבכי יותר על הרגיל אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו. ואמרו רבותינו שהיה קורא את שמע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמותה הפעם.	"פשוטו כתרגומו ומדרשו - סבור הייתי למות שתי מיתות בעולם הזה ובעולם הבא, שנסתלקה שכינה ממני, והייתי אומר שיתבעני הקב""ה מיתתך, עכשיו שעודך חי לא אמות אלא פעם אחת:"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואמרה אליו אחי .	ועוד אומר לו (פסוק לב) והאנשים רועי צאן וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעבור תשבו בארץ גשן.	והיא צריכה לכם שהיא ארץ מרעה, וכשתאמרו לו שאין אתם בקיאין במלאכה אחרת ירחיקכם מעליו ויושיבכם שם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי תועבת מצרים .	לפי שהם להם אלהות.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומקצה אחיו.	מן הפחותים שבהם לגבורה שאין נראים גיבורים, שאם יראה אותם גיבורים יעשה אותם אנשי מלחמתו. ואלה הם ראובן שמעון לוי יששכר ובנימין, אותם שלא כפל משה שמותם כשברכם, אבל שמות הגיבורים כפל, וזאת ליהודה שמע ה' קול יהודה, ולגד אמר ברוך מרחיב גד. ולנפתלי אמר נפתלי. ולדן אמר דן. וכן לזבולן, וכן לאשר זה לשון בראשית רבה שהיא אגדת ארץ ישראל אבל בגמרא בבלית שלנו (בבא קמא צ''ב) מצינו שאותם שכפל משה שמותם הם החלשים ואותן הביא לפני פרעה, ויהודה שהוכפל שמו לא הוכפל משום חלשות, אלא טעם יש בדבר כדאיתא בבבא קמא ובברייתא דספרי שנינו בה בוזאת הברכה כמו בגמרא שלנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אנשי חיל.	בקיאין באומנותן לרעות צאן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על אשר לי.	על צאן שלי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויברך יעקב.	"היא שאילת שלום כדרך כל הנראים לפני המלכים לפרקים, שלידי""ר בלע""ז [גריסען]:"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שני מגורי.	ימי גרותי כל ימי הייתי גר בארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא השיגו.	בטובה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעמסס.	מארץ גושן היא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הטף.	לפי הצריך לכל בני ביתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולחם אין בכל הארץ.	חוזר לענין הראשון לתחלת שני הרעב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותלה.	כמו ותלאה לשון עייפות כתרגומו ודומה לו (משלי כו) כמתלהלה היורה זיקים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אפס.	כתרגומו שלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשנה השנית.	שנית לשני הרעב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אם תם הכסף .	כי אשר תם הכסף והמקנה ובא הכל אל יד אדוני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בלתי אם גויתנו.	כמו אם לא גויתנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותן זרע.	"לזרוע האדמה ואע""פ שאמר יוסף ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר מכיון שבא יעקב למצרים באה ברכה לרגליו והתחילו לזרוע וכלה הרעב וכן שנינו בתוספתא דסוטה:"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תשם - לא תהא שממה.	לא תבור לשון שדה בור שאינו חרוש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותהי הארץ לפרעה.	קנויה לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת העם העביר.	יוסף מעיר לעיר לזכרון שאין להם עוד חלק בארץ והושיב של עיר זו בחברתה, ולא הוצרך הכתוב לכתוב זאת אלא להודיעך שבחו של יוסף שנתכוין להסיר חרפה מעל אחיו שלא יהיו קורין אותם גולים (חולין ס):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקצה גבול מצרים .	כן עשה לכל הערים אשר במלכות מצרים מקצה גבולה ועד קצה גבולה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הכהנים.	הכומרים כל לשון כהן משרת לאלהות הוא חוץ מאותן שהם לשון גדולה כמו כהן מדין כהן און:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חוק לכהנים.	חק כך וכך לחם ליום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא.	כמו הנה כמו (יחזקאל טז) וגם אני הא דרכך בראש נתתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נמצא חן.	לעשות לנו זאת כמו שאמרת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיינו עבדים לפרעה.	להעלות לו המס הזה בכל שנה לחק שלא יעבור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישב ישראל בארץ מצרים.	והיכן בארץ גושן שהיא מארץ מצרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאחזו בה.	לשון אחוזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויחי יעקב.	למה פרשה זו סתומה, לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם. דבר אחר שבקש לגלות את הקץ לבניו ונסתם ממנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקרבו ימי ישראל למות.	כל מי שנאמר בו קריבה למות לא הגיע לימי אבותיו. [יצחק חי מאה ושמונים ויעקב מאה ארבעים ושבע. בדוד נאמר קריבה, אביו חי ארבע מאות שנים והוא חי שבעים]:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקרא לבנו ליוסף.	למי שהיה יכולת בידו לעשות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שים נא ידך.	והשבע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חסד ואמת.	חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל נא תקברני במצרים.	סופה להיות עפרה כנים ומרחשין תחת גופי ושאין מתי חוצה לארץ חיים אלא בצער גלגול מחלות, ושלא יעשוני מצרים עבודה זרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושכבתי עם אבתי.	וי''ו זו מחבר למעלה לתחלת המקרא (פסוק כט) שים נא ידך תחת ירכי והשבע לי, ואני סופי לשכב עם אבותי, ואתה תשאני ממצרים. ואין לומר ושכבתי עם אבותי, השכיבני עם אבותי במערה, שהרי כתיב אחריו ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם. ועוד, מצינו בכמה מקומות לשון שכיבה עם אבותיו היא הגויעה, ולא הקבורה, כמו (מ''א ב י) וישכב דוד עם אבותיו, ואחר כך ויקבר בעיר דוד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישתחו ישראל.	תעלא בעדניה סגיד ליה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על ראש המטה.	הפך עצמו לצד השכינה, מכאן אמרו שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה. דבר אחר על ראש המטה, על שהיתה מטתו שלמה שאין בה רשע, שהרי יוסף מלך הוא, ועוד שנשבה לבין הגוים, והרי הוא עומד בצדקו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר ליוסף.	אחד מן המגידים, והרי זה מקרא קצר. ויש אומרים אפרים היה רגיל לפני יעקב בתלמוד, וכשחלה יעקב בארץ גושן, הלך אפרים אצל אביו למצרים והגיד לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקח את שני בניו עמו.	כדי שיברכם יעקב לפני מותו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויגד.	המגיד ליעקב, ולא פרש מי, והרבה מקראות קצרי לשון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתחזק ישראל.	אמר אף על פי שהוא בני, מלך הוא ואחלוק לו כבוד. מכאן שחולקין כבוד למלכות, וכן משה חלק כבוד למלכות (שמות יא ח) וירדו כל עבדיך אלה אלי, וכן אליהו (מ''א יח מו) וישנס מתניו וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונתתיך לקהל עמים.	בשרני שעתידים לצאת ממני עוד קהל ועמים ואף על פי שאמר לי (לעיל לה יא) גוי וקהל גוים, גוי אמר לי על בנימין, קהל גוים הרי שנים לבד מבנימין, ושוב לא נלד לי בן, למדני שעתיד אחד משבטי לחלק, ועתה אותה מתנה אני נותן לך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לי הם.	בחשבון שאר בני הם לטול חלק בארץ איש כנגדו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומולדתך .	אם תוליד עוד לא יהיו במנין בני אלא בתוך שבטי אפרים ומנשה יהיו נכללים, ולא יהא להם שם בשבטים לענין הנחלה, ואף על פי שנתחלקה הארץ למנין גלגלתם כדכתיב (במדבר כו נד) לרב תרבו נחלתו, וכל איש ואיש נטל בשוה חוץ מן הבכורות, מכל מקום לא נקראו שבטים אלא אלו [להטיל גורל הארץ למנין שמות השבטים, ונשיא לכל שבט ושבט. ודגלים לזה ולזה]:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואני בבאי מפדן .	ואף על פי שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען, ולא כך עשיתי לאמך, שהרי סמוך לבית לחם מתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כברת ארץ.	מדת ארץ, והם אלפים אמה כמדת תחום שבת, כדברי רבי משה הדרשן. ולא תאמר שעכבו עלי גשמים מלהוליכה ולקברה בחברון, עת הגריד היה, שהארץ חלולה ומנקבת ככברה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואקברה שם.	ולא הולכתיה אפלו לבית לחם להכניסה לארץ, וידעתי שיש בלבך עלי [תרעומת], אבל דע לך שעל פי הדבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן, והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר (ירמיה לא יד) קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה וגו', והקדוש ברוך הוא משיבה (ירמיה לא טו) יש שכר לפעלתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם. ואונקלוס תרגם כרוב ארעא, כדי שעור חרישת יום [הארץ]. ואומר אני שהיה להם קצב שהיו קורין אותו כדי מחרשה אחת, קרואיד''א בלע''ז [מלוא מחרשה], כדאמרנן (בבא מציעא קז א) כרוב ותני, (יומא מג ב) כמה דמסיק תעלא מבי כרבא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירא ישראל את בני יוסף.	בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו, לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים, ויהוא ובניו ממנשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר מי אלה.	מהיכן יצאו אלו שאינן ראויין לברכה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בזה.	[הראה לו] שטר ארוסין ושטר כתבה, ובקש יוסף רחמים על הדבר ונחה עליו רוח הקדש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר קחם נא אלי ואברכם.	זהו שאמר הכתוב (הושע יא ג) ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו, תרגלתי רוחי ביעקב בשביל אפרים, עד שלקחן על זרועותיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא פללתי.	לא מלאני לבי לחשב מחשבה שאראה פניך עוד. פללתי לשון מחשבה, כמו (ישעיה טז ג) הביאי עצה עשו פלילה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויוצא יוסף אתם.	לאחר שנשקם הוציאם יוסף מעם ברכיו כדי לישבם, זה לימין וזה לשמאל לסמוך ידיו עליהם ולברכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישתחו לאפיו.	כשחזר לאחוריו מלפני אביו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את אפרים בימינו משמאל ישראל.	הבא לקראת חברו ימינו כנגד שמאל חברו, וכיון שהוא הבכור מימן לברכה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכל את ידיו.	כתרגומו אחכמנון, בהשכל וחכמה השכיל את ידיו (לכך, ומדעת), כי יודע היה כי מנשה הבכור, ואף על פי כן לא שת ימינו עליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המלאך הגאל אתי.	מלאך הרגיל להשתלח אלי בצרתי, כענין שנאמר (בראשית לא יא. יג) ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב וגו' אנכי האל בית אל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יברך את הנערים.	מנשה ואפרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וידגו.	כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתמך יד אביו.	הרימה מעל ראש בנו ותמכה בידו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ידעתי בני ידעתי.	שהוא הבכור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל.	שעתיד גדעון לצאת ממנו שהקדוש ברוך הוא עושה נס על ידו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו.	שעתיד יהושע לצאת ממנו שינחיל את הארץ וילמד תורה לישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וזרעו יהיה מלא הגוים.	כל העולם יתמלא בצאת שמעו כשיעמיד חמה בגבעון וירח בעמק אילון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בך יברך ישראל.	הבא לברך את בניו, יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו ישימך אלהים כאפרים וכמנשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישם את אפרים.	בברכתו לפני מנשה, להקדימו בדגלים ובחנכת הנשיאים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואני נתתי לך.	לפי שאתה טורח להתעסק בקבורתי, וגם אני נתתי לך נחלה שתקבר בה, ואי זו, זו שכם, שנאמר (יהושע כד לב) ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכם אחד על אחיך.	שכם ממש, היא תהיה לך חלק אחד יתרה על אחיך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בחרבי ובקשתי.	כשהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם נתכנסו כל סביבותיהם להזדוג להם וחגר יעקב כלי מלחמה כנגדן. דבר אחר שכם אחד היא הבכורה שיטלו בניו שני חלקים, ושכם לשון חלק הוא, והרבה יש לו דומים במקרא (תהלים כא יג) כי תשיתמו שכם, תשית שונאי לפני לחלקים, (שם ס ח) אחלקה שכם, (הושע ו ט) דרך ירצחו שכמה, איש חלקו, (צפניה ג ט) לעבדו שכם אחד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר לקחתי מיד האמרי.	מיד עשו שעשה מעשה אמורי. דבר אחר שהיה צד אביו באמרי פיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואגידה לכם.	בקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו והתחיל אומר דברים אחרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וראשית אוני.	היא טפה ראשונה שלו, שלא ראה קרי מימיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אוני.	כוחי, כמו (הושע יב ט) מצאתי און לי, (ישעיה מ כו) מרוב אונים, (שם כט) ולאין אונים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יתר שאת.	ראוי היית להיות יתר על אחיך בכהנה, לשון נשיאות כפים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתר עז.	במלכות, כמו (ש''א ב י) ויתן עז למלכו. ומי גרם לך להפסיד כל אלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פחז כמים.	הפחז והבהלה אשר מהרת להראות כעסך, כמים הללו הממהרים למרוצתם, לכך	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל תותר.	אל תרבה לטל כל היתרות הללו שהיו ראויות לך. ומהו הפחז אשר פחזת.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי עלית משכבי אביך אז חללת.	אותו שעלה על יצועי, שם שכינה שהיה דרכה להיות עולה על יצועי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פחז.	שם דבר הוא לפיכך טעמו למעלה וכלו נקוד פת''ח, ואלו היה לשון עבר היה נקוד חציו קמ''ץ וחציו פת''ח וטעמו למטה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יצועי.	לשון משכב על שם שמציעים אותו על ידי לבדין וסדינין, והרבה דומים לו (תהלים קלב ג) אם אעלה על ערש יצועי, (תהלים סג ז) אם זכרתיך על יצועי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמעון ולוי אחים.	בעצה אחת על שכם ועל יוסף. (לעיל לז יט. כ) ויאמרו איש אל אחיו ועתה לכו ונהרגהו, מי הם, אם תאמר ראובן או יהודה, הרי לא הסכימו בהריגתו, אם תאמר בני השפחות, הרי לא היתה שנאתן שלמה, שנאמר (שם ב) והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה וגו', יששכר וזבולן לא היו מדברים בפני אחיהם הגדולים מהם, על כרחך שמעון ולוי הם, שקראם אביהם אחים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כלי חמס.	אמנות זו של רציחה, חמס הוא בידיהם, מברכת עשו היא, זו אמנות שלו היא, ואתם חמסתם אותה המנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מכרתיהם.	לשון כלי זין, הסיף בלשון יוני מכי''ר. דבר אחר מכרתיהם. בארץ מגורתם נהגו עצמן בכלי חמס, כמו (יחזקאל טז ג) מכרתיך ומלדתיך, וזה תרגום של אונקלוס:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בסדם אל תבא נפשי.	זה מעשה זמרי, כשנתקבצו שבטו של שמעון להביא את המדינית לפני משה, ואמרו לו זו אסורה או מתרת, אם תאמר אסורה, בת יתרו מי התירה לך, אל יזכר שמי בדבר, שנאמר (במדבר כה יד) זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני, ולא כתב בן יעקב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בקהלם.	כשיקהיל קרח שהוא משבטו של לוי את כל העדה על משה ועל אהרן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל תחד כבדי.	שם, אל יתיחד עמהם שמי, שנאמר (במדבר טז א) קרח בן יצהר בן קהת בן לוי, ולא נאמר בן יעקב אבל בדברי הימים כשנתיחסו בני קרח על הדוכן, נאמר (דה''א ו כב) בן קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי באפם הרגו איש.	אלו חמור ואנשי שכם, ואינם חשובין כלם אלא כאיש אחד וכן הוא אומר בגדעון (שופטים ו טז) והכית את מדין כאיש אחד, וכן במצרים (שמות טו א) סוס ורוכבו רמה בים, זהו מדרשו. ופשוטו אנשים הרבה קורא איש, כל אחד לעצמו, באפם הרגו כל איש שכעסו עליו, וכן (יחזקאל יט ג) וילמד לטרף טרף אדם אכל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וברצנם עקרו שור.	רצו לעקר את יוסף שנקרא שור, שנאמר (דברים לג יז) בכור שורו הדר לו. עקרו אישירוטו''ר בלע''ז [לכרות גידי השוק], לשון (יהושע יא ו) את סוסיהם תעקר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ארור אפם כי עז.	אפלו בשעת תוכחה לא קלל אלא אפם, וזהו שאמר בלעם (במדבר כג ח) מה אקוב לא קבה אל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחלקם ביעקב.	אפרידם זה מזה שלא יהא לוי במנין השבטים, והרי הם חלוקים. דבר אחר אין לך עניים וסופרים ומלמדי תינוקות אלא משמעון, כדי שיהיו נפוצים, ושבטו של לוי עשאו מחזר על הגרנות לתרומות ולמעשרות, נתן לו תפוצתו דרך כבוד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יהודה אתה יודוך אחיך.	לפי שהוכיח את הראשונים בקנטורים התחיל יהודה לסוג לאחוריו (שלא יוכיחנו על מעשה תמר) וקראו יעקב בדברי רצוי יהודה לא אתה כמותם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ידך בערף איביך.	בימי דוד, שנאמר (ש''ב כב מא) ואויבי תתה לי ערף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בני אביך.	על שם שהיו מנשים הרבה לא אמר בני אמך, כדרך שאמר יצחק (לעיל כז כט):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גור אריה.	על דוד נתנבא, בתחלה גור (שמואל ב' ה ב) בהיות שאול מלך עלינו אתה היית המוציא והמביא את ישראל, ולבסוף אריה כשהמליכוהו עליהם, וזהו שתרגם אונקלוס שלטון יהא בשרויא, בתחלתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מטרף.	ממה שחשדתיך (לעיל לז לג) בטרף טרף יוסף חיה רעה אכלתהו, וזהו יהודה שנמשל לאריה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בני עלית.	סלקת את עצמך, ואמרת (שם כו) מה בצע	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא יסור שבט מיהודה.	מדוד ואלך, אלו ראשי גליות שבבבל שרודים את העם בשבט שממנים על פי המלכות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומחקק מבין רגליו.	תלמידים, אלו נשיאי ארץ ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד כי יבא שילה.	מלך המשיח שהמלוכה שלו, וכן תרגם אנקלוס. ומדרש אגדה שילו, שי לו, שנאמר (תהלים עו יב) יובילו שי למורא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולו יקהת עמים.	אסיפת עמים, שהיו''ד עיקר היא ביסוד, כמו (יחזקאל כח יז) יפעתך, ופעמים שנופלת ממנו, וכמה אותיות משמשות בלשון זה והם נקראים עיקר נופל, כגון נו''ן של נוגף ושל נושך ואל''ף (איוב יג יז) שבאחותי באזניכם, (יחזקאל כא כ) ושבאבחת חרב (מ''ב ד ב) ואסוך שמן. אף זה יקהת עמים, אסיפת עמים, שנאמר (ישעיהו יא י) אליו גוים ידרשו, ודומה לו (משלי ל יז) עין תלעג לאב ותבז ליקהת אם, לקבוץ קמטים שבפנים מפני זקנתה. ובתלמוד (יבמות קו ב) דיתבי ומקהו אקהתא בשוקי דנהרדעא, ויכול היה לומר קהית עמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אסרי לגפן עירה.	נתנבא על ארץ יהודה שתהא מושכת יין כמעין, איש יהודה יאסר לגפן עיר אחד ויטעננו מגפן אחת, ומשורק אחד בן אתון אחד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שרקה.	זמורה ארכה, קורייד''א בלע''ז [עריס]:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כבס ביין.	כל זה לשון רבוי יין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סותה.	לשון מין בגד הוא, ואין לו דמיון במקרא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אסרי.	כמו אוסר, דוגמתו (תהלים קיג ז) מקימי מעפר דל, (שם קכג א) היושבי בשמים, וכן בני אתנו כענין זה. ואונקלוס תרגם במלך המשיח. גפן הם ישראל, עירה זו ירושלים. שורקה אלו ישראל (ירמיה ב כא) ואנכי נטעתיך שורק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בני אתונו.	יבנון היכליה, לשון שער האיתון בספר יחזקאל (מ טו). ועוד תרגמו בפנים אחרים גפן אלו צדיקים. בני אתונו עבדי אוריתא באלפן, על שם (שופטים ה י) רוכבי אתונות צחורות.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חכלילי.	לשון אודם כתרגומו וכן (משלי כג כט) למי חכלילות עינים, שכן דרך שותי יין עיניהם מאדימין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחלב.	מרוב חלב [שיהא בארצו מרעה טוב לעדרי צאן, וכן פרוש המקרא אדם עינים יהא מרוב יין, ולבן שנים יהא מרוב חלב]. ולפי תרגומו עינים לשון הרים, שמשם צופים למרחוק. ועוד תרגמו בפנים אחרות לשון מעינות וקלוח היקבים. נעווהי, יקבים שלו, ולשון ארמי הוא במסכת עבודה זרה (דף עד ב) נעוא ארתחו. יחורן בקעתיה, תרגם שנים לשון (ש''א יד ד) שני הסלעים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זבלון לחוף ימים.	על חוף ימים תהיה ארצו. חוף כתרגומו ספר, מרק''א בלע''ז [גבול], והוא יהיה מצוי תדיר על חוף אניות, במקום הנמל, שאניות מביאות שם פרקמטיא, שהיה זבולן עוסק בפרקמטיא, וממציא מזון לשבט יששכר והם עוסקים בתורה, הוא שאמר משה (דברים לג יח) שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך, זבולן יוצא בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה באהלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירכתו על צידן.	סוף גבולו יהיה סמוך לצידון. ירכתו, סופו, כמו (שמות כו כב) ולירכתי המשכן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יששכר חמור גרם.	חמור בעל עצמות, סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינין אותו משאוי כבד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבץ בין המשפתים.	כחמור המהלך ביום ובלילה ואין לו לינה בבית וכשהוא רוצה לנוח רובץ לו בין התחומין בתחומי העירות שמוליך שם פרקמטיא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירא מנוחה כי טוב.	ראה לחלקו ארץ מבורכת וטובה להוציא פירות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויט שכמו לסבל.	עול תורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למס עבד.	לפסוק להם הוראות של תורה וסדרי עבורין, שנאמר (דה''א יב לג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים, מאתים ראשי סנהדראות העמיד, וכל אחיהם על פיהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויט שכמו.	השפיל שכמו כמו (שמואל ב' כב י) ויט שמים (תהלים עח א) הטו אזנכם. ואונקלוס תרגמו בפנים אחרים ויט שכמו לסבל מלחמות ולכבוש מחוזות שהם יושבים על הספר, ויהי האויב כבוש תחתיו למס עובד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דן ידין עמו.	ינקם נקמת עמו מפלשתים, כמו (דברים לב לו) כי ידין ה' עמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאחד שבטי ישראל.	כל ישראל יהיו כאחד עמו ואת כלם ידין, ועל שמשון נבא נבואה זו. ועוד יש לפרש כאחד שבטי ישראל כמיוחד שבשבטים הוא דוד שבא מיהודה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שפיפן.	הוא נחש. ואומר אני שקרוי כן על שם שהוא נושף, כמו (בראשית ג טו) ואתה תשופנו עקב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנשך עקבי סוס.	כך דרכו של נחש, ודמהו לנחש הנושך עקבי סוס, ונופל רכבו אחור שלא נגע בו. ודוגמתו מצינו בשמשון (שופטים טז כט) וילפת שמשון את שני עמודי התוך וגו' ושעל הגג מתו. ואונקלוס תרגם כחיוי חורמן, שם מין נחש, שאין רפואה לנשיכתו, והוא צפעוני, וקרוי חורמן על שם שעושה הכל חרם. וכפתנא, כמו פתן. יכמון, יארוב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לישועתך קויתי ה'.	נתנבא שינקרו פלשתים את עיניו, וסופו לומר (שופטים טז כח) זכרני נא וחזקני נא אך הפעם וגו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גד גדוד יגודנו.	כלם לשון גדוד הם, וכך חברו מנחם. ואם תאמר אין גדוד בלא שני דלתי''ן, יש לומר גדוד שם דבר צריך שני דלתי''ן, שכן דרך תבה בת שתי אותיות לכפול בסופה, ואין יסודה אלא שתי אותיות, וכן אמר (משלי כו ב) כצפור לנוד, מגזרת (איוב ז ד) ושבעתי נדודים, (שופטים ה כז) שם נפל שדוד, מגזרת (תהלים צא ו) ישוד צהרים, אף יגוד, יגודנו, וגדוד, מגזרה אחת הם. וכשהוא מדבר בלשון יפעל אינו כפול, כמו יגוד, ינוד, ירום, ישוד, ישוב, וכשהוא מתפעל או מפעיל אחרים הוא כפול, כמו יתגודד, יתרומם, יתבולל, יתעודד. ובלשון מפעיל (תלים קמו ט) יתום ואלמנה יעודד, (ישע' מט ה) לשובב יעקב אליו, (שם נח יב) משובב נתיבות. יגודנו האמור כאן אינו לשון שיפעילוהו אחרים, אלא כמו יגוד המנו, כמו (ירמיה י כ) בני יצאוני, יצאו ממני. גד גדוד יגודנו. גדודים יגודו המנו, שיעברו הירדן עם אחיהם למלחמה כל חלוץ עד שנכבשה הארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והוא יגוד עקב.	כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם שלקחו בעבר הירדן, ולא יפקד מהם איש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עקב.	בדרכן ובמסלותם שהלכו ישובו, כמו (תהלים עז כ) ועקבותיך לא נודעו, וכן (שה''ש א ח) בעקבי הצאן, בלשון לע''ז תרצי''ש [עקבות]:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאשר שמנה לחמו.	מאכל הבא מחלקו של אשר יהא שמן, שיהיו זיתים מרבים בחלקו, והוא מושך שמן כמעין. וכן ברכו משה (דברים לג כד) וטבל בשמן רגלו, כמו ששנינו במנחות (דף פה ב) פעם אחת הצרכו אנשי לודקיא לשמן וכו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אילה שלחה.	זו בקעת גנוסר שהיא קלה לבשל פירותיה כאילה זו שהיא קלה לרוץ. אילה שלוחה. אילה משלחת לרוץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנתן אמרי שפר.	כתרגומו. דבר אחר על מלחמת סיסרא נתנבא (שופטים ד ו) ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי וגו', והלכו שם בזריזות, וכן נאמר שם לשון שלוח (שופטים ה טו) בעמק שלח ברגליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בן פרת.	בן חן, והוא לשון ארמי אפריון נמטייה לרבי שמעון בסוף בבא מציעא (קיט א):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בן פרת עלי עין.	חנו נטוי על העין הרואה אותו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בנות צעדה עלי שור.	בנות מצרים היו צועדות על החומה להסתכל ביפיו. ובנות הרבה צעדה, כל אחת ואחת במקום שתוכל לראותו משם. עלי שור. על ראיתו, כמו (במדבר כד יז) אשורנו ולא קרוב. ומדרשי אגדה יש רבים, וזה נוטה לישוב המקרא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שור.	כמו לשור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עלי שור.	בשביל לשור. ותרגום של אנקלוס בנות צעדה עלי שור תרין שבטין יפקון מבנוהי וכו'. וכתב בנות על שם בנות מנשה בנות צלפחד שנטלו חלק בשני עברי הירדן. ברי דיסגי יוסף פורת לשון פריה ורביה. ויש מדרשי אגדה המתישבים על הלשון בשעה שבא עשו לקראת יעקב, בכלן קדמו האמהות ללכת לפני בניהם להשתחוות, וברחל כתיב (לעיל לג ז) נגש יוסף ורחל וישתחוו. אמר יוסף רשע הזה עינו רמה, שמא יתן עיניו באמי, יצא לפניה ושרבב קומתו לכסותה, והוא שברכו אביו בן פורת, הגדלת עצמך יוסף עלי עין של עשו, לפיכך זכית לגדלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וימררהו ורבו.	וימררוהו אחיו, וימררוהו פוטיפר ואשתו לאסרו, לשון (שמות א יד) וימררו את חייהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעלי חצים.	שלשונם כחץ. ותרגומו לשון (במדבר לא לו) ותהי המחצה, אותן שהיו ראוים לחלוק עמו נחלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותשב באיתן קשתו.	נתישבה בחזק. קשתו, חזקו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויפזו זרעי ידיו.	זו היא נתינת טבעת על ידו, לשון (מלכים א' י יח) זהב מופז, זאת היתה לו מידי הקדוש ברוך הוא שהוא אביר יעקב, ומשם עלה להיות רעה אבן ישראל, עיקרן של ישראל לשון (זכריה ד ז) האבן הראשה לשון מלכות. ואונקלוס אף הוא כך תרגמו. ותשב. ותבת בהון נביאותיה, החלומות אשר חלם להם, על דקים אוריתא בסתרא, תוספת הוא ולא מלשון עברי שבמקרא, ושוי תוקפא רוחצניה, תרגום של באיתן קשתו, וכך לשון התרגום על העברי ותשב נבואתו, בשביל שאיתנו של הקדוש ברוך הוא היתה לו לקשת ולמבטח. בכן יתרמא דהב על דרעוהי, לכך ויפזו זרעי ידיו, לשון פז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אבן ישראל.	לשון נוטריקון אב ובן, אבהן ובנין, יעקב ובניו. ורבותינו דרשו ותשב באיתן קשתו על כבישת יצרו באשת אדוניו, וקוראו קשת על שם שהזרע יורה כחץ. ויפזו זרעי ידיו, כמו ויפוצו. שיצא הזרע מבין אצבעות ידיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מידי אביר יעקב.	שנראתה לו דמות דיוקנו של אביו וכו' כדאיתא בסוטה (דף לו ב):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאל אביך.	היתה לך זאת והוא יעזרך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת שדי.	ועם הקדוש ברוך הוא היה לבך, כשלא שמעת לדברי אדונתך והוא יברכך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברכת שדים ורחם.	ברכתא דאבא ודאמא, כלומר יתברכו המולידים והיולדות, שיהיו הזכרים מזריעין טפה הראויה להריון, והנקבות לא ישכלו את רחם שלהן להפיל עבריהן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שדים.	כמו (שמות יט יג) ירה יירה, דמתרגמינן אישתדאה ישתדי, אף שדים כאן על שם שהזרע יורה כחץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברכת אביך גברו .	הברכות שברכני הקדוש ברוך הוא גברו והלכו על הברכות שברך את הורי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד תאות גבעות עולם.	לפי שהברכות שלי גברו עד סוף גבולי גבעות עולם, שנתן לי ברכה פרוצה בלי מצרים, מגעת עד ארבע קצות העולם שנאמר (לעיל כח יד) ופרצת ימה וקדמה וגו', מה שלא אמר לאברהם אבינו וליצחק. לאברהם אמר (שם יג יד. טו) שא נא עיניך וראה צפנה וגו', כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה, ולא הראהו אלא ארץ ישראל בלבד, ליצחק אמר (שם כו ג) כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה וגו', זהו שאמר ישעיה (נח יד) והאכלתיך נחלת יעקב אביך, ולא אמר נחלת אברהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תאות.	אשמול''ץ בלע''ז [גבול], כך חברו מנחם בן סרוק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הורי.	לשון הריון, שהורוני במעי אמי, כמו (איוב ג ג) הורה גבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד תאות.	עד קצות, כמו (במדבר לד י) והתאויתם לכם לגבול קדמה (שם לד ח) תתאו לבא חמת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תהיין.	כלם לראש יוסף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נזיר אחיו.	פרישא דאחוהי, שנבדל מאחיו, כמו (ויקרא כב ב) וינזרו מקדשי בני ישראל, (ישעיה א ד) נזרו אחור. ואונקלוס תרגם תאות גבעת עולם, לשון תאוה וחמדה, וגבעות לשון (שמואל א' ב ח) מצוקי ארץ, שחמדתן אמו והזקיקתו לקבלם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בנימין זאב יטרף.	זאב הוא אשר יטרף, נבא על שיהיו עתידין להיות חטפנין (שופטים כא כא) וחטפתם לכם איש אשתו, בפילגש בגבעה, ונבא על שאול שיהיה נוצח באויביו סביב, שנאמר (ש''א יד מז) ושאול לכד המלוכה וילחם וגו' במואב ובאדום ובכל אשר יפנה ירשיע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בבקר יאכל עד.	לשון בזה ושלל, המתורגם (במדבר לא יב) עדאה. ועוד יש לו דומה בלשון עברית (ישעיה לג כג) אז חלק עד שלל מרבה, ועל שאול הוא אומר שעמד בתחלת פריחתן וזריחתן של ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולערב יחלק שלל.	אף משתשקע שמשן של ישראל על ידי נבוכדנצר שיגלם לבבל, יחלק שלל. מרדכי ואסתר שהם מבנימין יחלקו את שלל המן, שנאמר (אסתר ח ז) הנה בית המן נתתי לאסתר. ואונקלוס תרגם על שלל הכהנים בקדשי המקדש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם.	והלא יש מהם שלא ברכם אלא קנטרן. אלא כך פרושו וזאת אשר דבר להם אביהם מה שנאמר בענין. יכול שלא ברך לראובן שמעון ולוי, תלמוד לומר ויברך אותם, כלם במשמע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איש אשר כברכתו.	ברכה העתידה לבא על כל אחד ואחד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברך אתם.	לא היה לו לומר אלא איש אשר כברכתו ברך אותו, מה תלמוד לומר ברך אותם, לפי שנתן ליהודה גבורתו של אריה, ולבנימין חטיפתו של זאב, ולנפתלי קלותו של איל, יכול שלא כללן בכל הברכות, תלמוד לומר ברך אותם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נאסף אל עמי.	על שם שמכניסין הנפשות אל מקום גניזתן, שיש אסיפה בלשון עברי שהיא לשון הכנסה, כגון (שופטים יט טו) ואין איש מאסף אותם הביתה, (דברים כב ב) ואספתו אל תוך ביתך, (ויק' כג לט) באספכם את תבואת הארץ, הכנסתם לבית מפני הגשמים, (שמות כג טז) באספך את מעשיך. וכל אסיפה האמורה במיתה אף היא לשון הכנסה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל אבותי.	עם אבותי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאסף רגליו.	הכניס רגליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויגוע ויאסף.	ומיתה לא נאמרה בו, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה יעקב אבינו לא מת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לחנט את אביו.	ענין מרקחת בשמים הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וימלאו לו.	השלימו לו ימי חניטתו עד שמלאו לו ארבעים יום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויבכו אתו מצרים שבעים יום.	ארבעים לחניטה, ושלשים לבכיה, לפי שבאה להם ברכה לרגלו, שכלה הרעב, והיו מי נילוס מתברכין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר כריתי לי.	כפשוטו כמו (שמות כא לג) כי יכרה איש. ומדרשו עוד מתישב על הלשון, כמו אשר קניתי. אמר רבי עקיבא כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למכירה כירה, ועוד מדרשו לשון כרי, דגור, שנטל יעקב כל כסף וזהב שהביא מבית לבן ועשה אותו כרי, ואמר לעשו טול זה בשביל חלקך במערה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר השביעך.	ואם לא בשביל השבועה לא הייתי מניחך, אבל ירא לומר עבור על השבועה, שלא יאמר אם כן אעבר על השבועה שנשבעתי לך שלא אגלה על לשון הקדש שאני מכיר עודף על שבעים לשון ואתה אינך מכיר בו, כדאיתא במסכת סוטה (דף לו ב):	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גרן האטד.	מקף אטדין היה. ורבותינו דרשו על שם המאורע שבאו כל מלכי כנען ונשיאי ישמעאל למלחמה, וכיון שראו כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב, עמדו כלן ותלו בו כתריהם, והקיפוהו כתרים כגרן המקף סיג של קוצים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר צום.	מהו אשר צום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישאו אתו בניו.	ולא בני בניו, שכך צום אל ישאו מטתי, לא איש מצרי, ולא אחד מבניכם שהם מבנות כנען, אלא אתם, וקבע להם מקום, שלשה למזרח וכן לארבע רוחות, וכסדרן למסע מחנה של דגלים נקבעו כאן. לוי לא ישא שהוא עתיד לשאת את הארון, ויוסף לא ישא שהוא מלך, מנשה ואפרים יהיו תחתיהם, וזהו (במדבר ב ב) איש על דגלו באתת, באות שמסר להם אביהם לשא מטתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הוא ואחיו וכל העלים אתו.	בחזרתן כאן הקדים אחיו למצרים העולים אתו, ובהליכתן הקדים מצרים לאחיו, שנאמר (לעיל פסוק ז) ויעלו אתו כל עבדי פרעה וגו' ואחר כך (שם ח) כל בית יוסף ואחיו, אלא לפי שראו הכבוד שעשו מלכי כנען שתלו כתריהם בארונו של יעקב נהגו בהם כבוד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויראו אחי יוסף כי מת אביהם.	מהו ויראו, הכירו במיתתו אצל יוסף, שהיו רגילים לסעוד עמו על שלחנו של יוסף והיה מקרבן בשביל כבוד אביו, ומשמת יעקב לא קרבן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו ישטמנו.	שמא ישטמנו. לו מתחלק לענינים הרבה, יש לו משמש בלשון בקשה ולשון הלואי, כגון (לעיל ל לד) לו יהי כדברך, (שם כג יג) לו שמעני, (יהושע ז ז) ולו הואלנו, (במדבר יד ב) לו מתנו. ויש לו משמש בלשון אם ואולי, כגון (דברים לב כט) לו חכמו, (ישעיה מח יח) לוא הקשבת למצותי, (שמואל ב' יח יב) ולו אנכי שקל על כפי. ויש לו משמש בלשון שמא לו ישטמנו, ואין לו עוד דומה במקרא, והוא לשון אולי, כמו (לעיל כד לט) אולי לא תלך האשה אחרי לשון שמא הוא, ויש אולי לשון בקשה כגון (שמו''ב טז יב) אולי יראה ה' בעיני, (יהושע יד יב) אולי ישיב ה' אותי, הרי הוא כמו, (לעיל ל לד) לו יהי כדברך, ויש אולי לשון אם, (לעיל יח כד) אולי יש חמשים צדיקם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויצוו אל יוסף.	כמו (שמות ו יג) ויצום אל בני ישראל, צוה למשה ולאהרן להיות שלוחים אל בני ישראל, אף זה ויצוו אל שלוחם להיות שליח אל יוסף לומר לו כן. ואת מי צוו, את בני בלהה שהיו רגילין אצלו, שנאמר (לעיל לז ב) והוא נער את בני בלהה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אביך צוה.	שנו בדבר מפני השלום, כי לא צוה יעקב כן שלא נחשד יוסף בעיניו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שא נא לפשע עבדי אלהי אביך.	אם אביך מת אלהיו קים, והם עבדיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וילכו גם אחיו.	מוסף על השליחות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי התחת אלהים אני.	שמא במקומו אני, בתמיהה, אם הייתי רוצה להרע לכם, כלום אני יכול, והלא אתם כלכם חשבתם עלי רעה והקדוש ברוך הוא חשבה לטובה, והיאך אני לבדי יכול להרע לכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וידבר על לבם.	דברים המתקבלים על הלב, עד שלא ירדתם לכאן היו מרננים עלי שאני עבד, ועל ידיכם נודע שאני בן חורין, ואם אני הורג אתכם מה הבריות אומרות כת של בחורים ראה ונשתבח בהן, ואמר אחי הם, ולבסוף הרג אותם, יש לך אח שהורג את אחיו. דבר אחר עשרה נרות לא יכלו לכבות נר אחד וכו':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על ברכי יוסף.	כתרגומו, גדלן בין ברכיו:	
